3. מסתבר שהפייטן נקט ב"ארמאי" כלשון התלמוד, ובשורה הבאה תרגם ל"גוי", ואילו בהמשך "לנכרי מזבין" - כלשון הפסוק "או מכור לנכרי".
4. ולגבי המהדורות המצונזרות, למה צונזר רק בהתחלה ולא בסוף - אולי כי דווקא בהתחלה יש חשד סכנה מגוי, מה שאין כן במכירה לגוי, שאין בזה גנות לגוי.
5. במהדורת ארט-סקרול נקטו כנוסח המצונזר, אך למרבה ההפתעה, תרגמו את כל המונחים האלה באופן זהה: גוי [non-jew].
אילו באמת חוששים מפני גוים שמעיינים בסידוריהם המתורגמים לאנגלית - היו צריכים להיות נאמנים לנוסח המצונזר!
6. התפלאתי על מהדורת אזור אליהו שהשאירו הנוסח המצונזר על כנו:
7. אגב, במהדורה זו ניקדו "המפרשׂ והיוצא בשירא", בשין שמאלית!