"המפרש לים" - ש ימנית או שמאלית?
86 views
Skip to first unread message
אוריאל פרנק
Mar 15, 2021, 7:15:58 AM3/15/21
to
אזכיר לשון המאירי: " ואע"פ שלשון הפלגה מורה לשון פלג מים עמוקים הם פירשוהו לשון הפרשה כמו המפרש והיוצא בשיירא (גיטין פ"ו מ"ה)"
Date: יום ב׳, 15 במרץ 2021 ב-9:06
Subject: Re: המפרש לים - ש ימנית או שמאלית?
To: אוריאל פרנק <uriel...@gmail.com>
Subject: Re: המפרש לים - ש ימנית או שמאלית?
To: אוריאל פרנק <uriel...@gmail.com>
אבל השימוש בשורש פ.ר.ש. (ימנית) כדי לציין הפלגה בים (המפרש והיוצא בשיירה) הוא משונה ולא ברור כלל, אך אם זה משורש מפרש (שמאלית), זה מובן מאד...
שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ.
וישעיה לג,כג
נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל־יְחַזְּקוּ כֵן־תָּרְנָם בַּל־פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד־שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזֲזוּ בַז
בתאריך יום א׳, 14 במרץ 2021, 23:33, מאת אוריאל פרנק <uriel...@gmail.com>:
שלום,במאמר המצ"ב הנחתי שהוא שין ימנית.דף יט, א: אין מפליגיןהפְלגה, הפְרשה וארכיפלג"תנו רבנן: אין מַפְלִיגִין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת".בסוגיה זו נחלקו גדולי ישראל בהבנת מהותה של ההפלגה, בהגדרת המקומות הכלולים באיסור ההפלגה, ובהבנת טעם האיסור. שמונה שיטות שונות (!) מצאנו בכתבי הגאונים והראשונים להסבר דין זה, טעמו והקפו , וחלקם לא באו אלא על מנת להצדיק את מנהג העולם, כמו שכותב ר' מנחם המאירי בפתח סוגייתנו: "שמועה זו נתבלבלו המפרשים בענינה, וכ"ש ממה שראו שלא נמנעו מעולם להפליג בים אף בערב שבת, ולא נשמע להם מי שימחה בדבר".רש"י לא באר לנו מהו טעם איסור ההפלגה לקראת שבת (כפי שציין הריטב"א בחידושיו), אלא בחר לעסוק בבירור לשוני: בגיזרון (אטימולוגיה בלעז) של המִלה "הפלגה". רש"י (ד"ה מפליגין) מפרט שתי הצעות לבאר את שורשו ומקורו של הפֹעַל "מפליגין" במובן של יציאה לים בספינה:א. "מפרישׁין מן היבשה לים , וזהו לשון [הפלגת ] ספינה על שם שמפליג עצמו מן היישוב".לפי הצעה זו, גזור הפֹעַל "מפליג" מן השורש העברי פל"ג (המוזכר כבר בתורה, בענין "דור הַפַּלָּגָה" ). רש"י הִשוָה את הפֹעַל "מפליגין" לפֹעַל "מפרישין" הדומה לו מבחינת צורתו וגם מבחינת משמעותו: כשם שהפוֹרֵשׁ הרי הוא מתרחק, כך גם המפליג הרי הוא מתרחק ממקום מוצאו. פעלים משורש פל"ג מופיעים במקרא בבנין נִפעל ופִעֵל בלבד (במשמעות של פיזור, הפרדה וחילוק), אך רק בלשון חכמים הוחל השימוש בפעלים מבנין הפעיל והֻפעל (במשמעות של הרחקה או התרחקות).ב. הצעה אחרת מוסיף רש"י בשם רבו, ר"י בר יקר, מהתקופה שלמד אצלו מסכת עירובין: "ומרבינו יעקב שמעתי בעירובין, שאמצעיתו של ים נקרא פילגוס, ואף בלשון לעז פילגס". כוונתו למשנה במסכת ערובין (פ"ד מ"א; דף מא, ב): "מעשה שבאו מפרנדיסין והפליגה ספינתם בים". שם הביא רש"י רק את פירוש רבו , אך ללא ציון שמו : "והפליגה - כשהיא מתרחקת משפת הים ונכנסת לאמצעי קרי ליה הַפְלָגָה. ולשון לעז הוא, שקורין לשלולית הים פילג".הצעה זו גוזרת את הפְעלים "מַפְלִיגִין" ו"הִפְלִיגָה" מהשֵם "פֶּילַגוֹס", המצוי בארמית של חז"ל (במדרשים ובתרגומי המקרא לצירופי המִלים "לֶב יָם" ו"לֵב יַמִּים" ), שפירושו: אמצע הים. כפי שניתן להסיק מהסיומת "-וס", מקור מִלה זו מן היוונית , וכמו מִלים יווניות נוספות ש"נתגיירו" הושמטה סיומת זו . לדעת ר"י בר יקר, ממקור יווני זה גזרו חז"ל את השורש פל"ג וחִדשו את ה"הפלגה" אל לב הים. את פירוש רבו מחזק רש"י בעזרת מִלה בעלת צליל דומה ומשמעות דומה שהכיר בלעז (בצרפתית או באיטלקית ).אמנם, מדברי הריב"ש (בתשובה תמ"ב) ניתן ללמוד שהמִלה "פילגוס" היוונית יָנקה מהמִלה המקראית "פֶּלֶג" היוונית יָנקה מהמִלה המקראית "פֶּלֶג" : "פלגוס - לב ים, ששם המים עמוקים. והוא מלשון: פַּלְגֵי מָיִם (תהלים א, ג), ותרגום ירושלמי: בלב ים - בפלגוש דְימא רבא". יתכן גם ש"זה וזה גורם", וחלה בלשון חז"ל "שאילת משמעות": חז"ל גזרו משורש פל"ג המקראי פעלים בבנין הִפעיל שמשמעותם יונקת גם מהמילה היוונית "פילגוס" (הנמצאת בתודעתם), וכך יצרו את ה"הפלגה" בספינה בלב ים.עכ"פ, רש"י הציג שני פירושים: או שהמפליג הוא הפוֹרֵשׁ והמתרחק, או שהמפליג הוא השט לעומק הים ואמצעיתו, ופועל זה מקורו יווני. נראה שרש"י העדיף את הפירוש הראשון, ועל כן הקדימו בסוגייתנו, וניתן למנות כמה השערות מה יתרון מצא בפירוש זה:א) נוח יותר (אף שאין הכרח) לפרש על פי שורש עברי, ולא על פי מִלה לועזית.ב) מסתבר יותר לפרש כאן על פי שורש עברי, משום שמצאנו "הפלגות" רבות בלשון חכמים שאינן קשורות כלל ל"פילגוס" של הים: הן במובן המוחשי של הרחקת מקום, כגון: "הודיעו שהוא מפליג" (ע"ז פ"ה מ"ג), והן במובן של הרחקת זמן, כגון: "דיבר עם חבירו והפליג" (יומא ל, א ורש"י שם); וכיו"ב: "מצינו בבראשית רבה (פרשה מד) כל מקום שנאמר 'אחרי' - מופלג" (רש"י סוטה לג, ב ד"ה אחרי). וכך כותב תלמיד רש"י, ר' שמחה מוִיטרי (מחזור ויטרי סימן תכ"ז) בפירושו למשנה בפרקי אבות (פ"ד מ"ג ): "ואל תהי מפליג לכל דבר - אל תהי דוחֶה ואומר על דבר הלכה למחר אשמענה... מפליג - כמו הפליגו בדברים (יומא סו, ב וסוכה כז, ב עי"ש ברש"י), לשון הבדלה וחילוק, ולשון מפליגין בספינה בשבת".ג) יתכן שרש"י הסיק ש"הפלגה" קשורה ל"פרישה" מתוך השימוש המסורג של שם הפֹעַל "לִפרושׁ" יחד עם הפֹעַל "מפליגין" בלשון המדרשים המזכירים את סוגייתנו (במדבר רבה, פרשה טז; מדרש תנחומא, בובר, שלח, א'; ילקוט שמעוני, שלח, רמז תשמ"ב): "הלכה: מהו לפרוש לים הגדול קודם לשבת שלשה ימים? שנו רבותינו: אין מפליגין בספינה בים הגדול שלשה ימים קודם לשבת, בזמן שהוא הולך למקום רחוק, אבל אם מבקש לפרוש כמו מִצור לצידון מותר לו לפרוש אפי' בערב שבת".ד) יתכן שחקירה לשונית זו שבפירוש רש"י לא נועדה רק לשם ההבנה המילולית של פעולת ההפלגה וגזרונה, כי אם לצורך הבנת איסור ההפלגה ופרטיו, הלכה למעשה, כדלהלן.בלשון הברייתא מצאנו כמה נוסחאות. הנוסח הקצר ביותר הוא: "אין מפליגין פחות מג' ימים קודם השבת" . מניסוח כוללני זה ניתן אף להבין שהברייתא אוסרת כל יציאה לדרך רחוקה ומופלגת, ואפילו ביבשה . בנוסח שבתוספתא מפורט מעט יותר: "אין מפליגין בים הגדול" . גם ניסוח זה פתוח לפרשנויות שונות: האם חז"ל אסרו שייט בסירה לאורך חוף הים (בלבד), או (גם/רק) הפלגה בספינה בלב ים?הרי"ף בהלכותיו כותב (ז, ב) בשם רבנו חננאל: "יש מי שאומר הא דתניא 'אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת' - בזמן שהספינה גוששת ואין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין גזרו בה, אבל למעלה מעשרה טפחים לא גזרו, ומשום הכי נהגו העם להפליג בים הגדול". מנוסח הברייתא שבסוגייתנו "אין מפליגין בספינה" הוכיח הרי"ף (במהדורה האחרונה של הלכות רב אלפס, וכמודפס לפנינו) שהאיסור כולל כל שייט בים: "והאי טעמא פריכא הוא! דאי מהאי טעמא הוא דאין מפליגין, הוה ליה למיתנא 'אין מפליגין בספינה קטנה'! אמאי תני 'ספינה' סתם דמשמע בין קטנה בין גדולה".גם נוסח הברייתא שבסוגייתנו פתוח לפרשנויות שונות: האם האיסור הוא בספינה המפליגה בים או בנהר? הניסוח המפורט ביותר מופיע במדרש תנאים לדברים : "רבי אומר: זה אחד מן הדברים שדרש שמאי הזקן : אין מפליגין את הספינה בים הגדול". האמנם ניתן לדייק מכאן שהפלגה נאסרה רק בים, אך בנהרות מותרת? ואולי אדרבה! העובדה שהבבלי הביא ברייתא זו ללא הגבלת מקום, מוכיחה שהאיסור כולל גם את הנהרות.לדעת הרי"ף (שם, וכ"כ בתשובה שי"ז), טעם האיסור הוא: "משום בִטול מצות עונג שבת, דכל ג' ימים הויא להו שינוי וסת משום נענוע הספינה, כדכתיב בהו (תהלים קז, כז): 'יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר' וגו' ולא יכלי למעבד עונג שבת". הרמב"ם (הל' שבת כ"ד, ו'; ל', י"ג) פסק כשיטת הרי"ף, והוסיף בתשובה (כמובא במגיד משנה ובכסף משנה; סימן ש"ח במהדורת בלאו) שלטעם זה האיסור הוא רק בשייט בימים המלוחים, כי המלח מעכיר את רוח האדם, וגורם לבחילות וכיו"ב תופעות מצערות שעלולים לבטלו ממצות עונג שבת, אך במי נהרות שהשייט הוא על מֵי מנוחות - מותר להפליג גם סמוך לשבת. וכן פסק המחבר (ראה שו"ע או"ח רמ"ח, ב').חילוק זה בין נהר לים, אף שמסתבר הוא, יש לעיין אם עולה הוא בקנה אחד עם לשון הברייתא שנקטה "מפליגין". מצד אחד יש שהוכיחו חילוק זה מלשון הברייתא "מדקתני 'אין מפליגין' ובים הוא דאיכא הפלגה אבל בנהרות לא" , ומצד שני דייק רב האי גאון את ההפך: "וכשאתה מעיין [ב]דברי חכמים כולם אי אתה מוצא דבר זה בים לבד, והפלגה היא שאמרו 'אין מפליגין' ומופלג הוא בנהרות כדרך שהוא מופלג כשהוא בים" . מה פשר מחלוקת זו? כיצד ניתן להוכיח אם הפלגה היא בים או גם בנהר?נראה שהדבר תלוי בשני הפירושים שכתב רש"י בסוגייתנו. פירוש רבו, ר"י בר יקר, קושר את ההפלגה ל"פילגוס", לב הים, וזה מסביר את שיטת הרמב"ם שאין השייט בנהרות בכלל איסור "הפלגה" . לעומת זאת, דברי רב האי גאון שדין ההפלגה בנהר כדין ההפלגה בים, יובנו לפי הסברו הראשון של רש"י, שהפלגה היא פרישה והתרחקות .
אוריאל פרנק
May 18, 2025, 9:22:32 AM5/18/25
to
מצאני שני דיונים אלה עם שתי תשובות שונות לגמרי מבחינה השקפתית מסורת - לשונית:
אברכי הכולל פה בשכ' רמות עיה"ק ירושלים דנו המפרש בים המובא במשניות ובגמ' האם הוא מלשון אונית מפרשים? או פרישה מיבשה לים? או פרשת דרכים? בקיצ' האם ש' שמאלית או ש' ימנית היאך מבטאית.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
צ"ל בשי"ן שמאלית, כי בשי"ן ימנית הוא מלשון פירוש ולא מלשון פרישה.
שאלת המשך:
מאת: פלוני | תאריך: י״א בניסן ה׳תשע״ז – אפריל 7, 2017
אני מבין מדברי המשיב שזה מלשון אוניית מפרשים? אשמח לקבל מקור בכתובים לדברים,
הרב שלמה יהונתן מאזוז
אכן זה מלשון מפרשים. ועיין לקמן
שאלת המשך:
מאת: פלוני | תאריך: י״ג באייר ה׳תשע״ז – מאי 9, 2017
א. כבודו רק שלל שי"ן ימנית, אך לא ביאר משמעו בשי"ן ימנית. ב. לי דוקא נראה הרבה יותר בש' שמאלית, וזה לשון פרישה, שפורש מן היבשה לים, בלשון כבד. וכך אכן מנוקד בכל המשניות המנוקדות ובשוטנשטיין - בשי"ן ימנית. אחר העיון אכן מצאתי שכך הוא, בדברים שכתב ספר התשבי: "לשון הבדלה והפרשה, ולא נמצא במקרא רק במקום אחד בתוך צאנו נפרשות (יחזקאל לד, יב), ורבותינו זכרונם לברכה שמשו בו הרבה, והתואר פרוש פרושים (סוטה כב:), והם הפרושים מדרכי העולם הזה כמו שהיו הנזירים, אבל כל נזיר (במדבר ו, יג) תרגום נזירא ולא פרוש. ותמהני על מה ששמשו רבותינו זכרונם לברכה בזה השרש בבנין פיעל הדגוש בפעלים עומדים באמרם כשפירש יעקב מאביו (מגילה יז.), וכן המפרש לים (פסחים ו.), וכן ואלו פירשו לחיים (רש״י במדבר א, ב ע׳׳ש), שהם מהדגוש בראיית היו"ד המורה על הצרי, והיה יותר נכון לומר בבנין הקל הפורש לים וכולי. ובהפעיל שמשו בו הרבה הפריש, מפריש (ב״ק צד.), יפריש (סנהדרין פח.) וכולי, והשם הפרש, ובפעל הדגוש פרשה, כי אם לא היתה רי״ש היתה דגושה על משקל כפרה, וכן קראו לכל חלק מנ״ג חלקים שנחלקו בהן חמשה חומשי תורה כו'": עכ"ל.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
חזק וברוך! מכח קושיית התשבי הזו נלע"ד שהוא בשין שמאלית (לא ראיתי דברי התשבי בזמנו אבל קושייתו היתה בלבי)
לפני 8 שנים
שלום לכבוד הרב!
למדנו במסכת גיטין וכן נמצא בעוד מסכתות "המפרש בים" והסתפקנו בכולל האם יש לגרוס זאת בשי"ן שמאלית – ואז זה מלשון מיפרש של אניה, או שזה בש' ימנית ואז זה מלשון פורש מן היבשה לים?
תודה!
הרב בועז שלום צוות נענה לפני 8 שנים
שלום
אכן גם אני הסתפקתי בשאלה זו. בדרך כלל מנקדים זאת בש' ימנית, וכך הוא במשניות וילנא המנוקדות ובשוטנשטיין, אך השאלה היא אכן לניקוד זה יש על מה להסתמך?
ההגיון אכן אומר שיש לומר בש' ימנית וזה מלשון פרישה, כאדם הפורש ומתרחק מיבשה לים, ואחר העיון אכן מצאתי דברים מפורשים בספר "התשבי" ערך פרש:
הרי לנו מפורש בדבריו שיש לכתבו בש' ימנית.
בתאריך יום ב׳, 15 במרץ 2021 ב-13:15 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
May 18, 2025, 9:27:33 AM5/18/25
to
עוד כמה טיעונים בנושא:
1. אילו היה מדובר בשין שמאלית, היה מצופה למצוא איזשהו עד נוסח שכותב בס': "המפרס בים"
2. קושיה מסברא: אם מדובר בשין ימנית, והכוונה "המתרחק" מהיבשה, היינו מצפים שגם ההולך במדבר ייקרא מפרש, ולא היא! עד כמה שידוע לי אין נוסח "הַמְפָרֵש הַיּוֹצֵא בִּשְׁיָרָא", ללא ו'.
3. כתי"ק גורס ימנית: "הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָרָא". מהן העדויות הכתובות לשין שמאלית?
בתאריך יום א׳, 18 במאי 2025 ב-16:22 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
May 18, 2025, 10:01:46 AM5/18/25
to
4. גם מסורת תימן:
5. וזאת בניגוד ל: ויפרוס / לפרוס עליה סדין עירובין מד, א
בתאריך יום א׳, 18 במאי 2025 ב-16:27 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
May 18, 2025, 10:12:11 AM5/18/25
to
אוריאל פרנק
Apr 21, 2026, 4:12:29 AM (3 days ago) Apr 21
to
פלוני | מס' שאלה 16405
אברכי הכולל פה בשכ' רמות עיה"ק ירושלים דנו המפרש בים המובא במשניות ובגמ' האם הוא מלשון אונית מפרשים? או פרישה מיבשה לים? או פרשת דרכים? בקיצ' האם ש' שמאלית או ש' ימנית היאך מבטאית.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
צ"ל בשי"ן שמאלית, כי בשי"ן ימנית הוא מלשון פירוש ולא מלשון פרישה.
שאלת המשך:
מאת: פלוני | תאריך: י״א בניסן ה׳תשע״ז – אפריל 7, 2017
אני מבין מדברי המשיב שזה מלשון אוניית מפרשים? אשמח לקבל מקור בכתובים לדברים,
הרב שלמה יהונתן מאזוז
אכן זה מלשון מפרשים. ועיין לקמן
שאלת המשך:
מאת: פלוני | תאריך: י״ג באייר ה׳תשע״ז – מאי 9, 2017
א. כבודו רק שלל שי"ן ימנית, אך לא ביאר משמעו בשי"ן ימנית. ב. לי דוקא נראה הרבה יותר בש' שמאלית, וזה לשון פרישה, שפורש מן היבשה לים, בלשון כבד. וכך אכן מנוקד בכל המשניות המנוקדות ובשוטנשטיין - בשי"ן ימנית. אחר העיון אכן מצאתי שכך הוא, בדברים שכתב ספר התשבי: "לשון הבדלה והפרשה, ולא נמצא במקרא רק במקום אחד בתוך צאנו נפרשות (יחזקאל לד, יב), ורבותינו זכרונם לברכה שמשו בו הרבה, והתואר פרוש פרושים (סוטה כב:), והם הפרושים מדרכי העולם הזה כמו שהיו הנזירים, אבל כל נזיר (במדבר ו, יג) תרגום נזירא ולא פרוש. ותמהני על מה ששמשו רבותינו זכרונם לברכה בזה השרש בבנין פיעל הדגוש בפעלים עומדים באמרם כשפירש יעקב מאביו (מגילה יז.), וכן המפרש לים (פסחים ו.), וכן ואלו פירשו לחיים (רש״י במדבר א, ב ע׳׳ש), שהם מהדגוש בראיית היו"ד המורה על הצרי, והיה יותר נכון לומר בבנין הקל הפורש לים וכולי. ובהפעיל שמשו בו הרבה הפריש, מפריש (ב״ק צד.), יפריש (סנהדרין פח.) וכולי, והשם הפרש, ובפעל הדגוש פרשה, כי אם לא היתה רי״ש היתה דגושה על משקל כפרה, וכן קראו לכל חלק מנ״ג חלקים שנחלקו בהן חמשה חומשי תורה כו'": עכ"ל.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
חזק וברוך! מכח קושיית התשבי הזו נלע"ד שהוא בשין שמאלית (לא ראיתי דברי התשבי בזמנו אבל קושייתו היתה בלבי)
אברכי הכולל פה בשכ' רמות עיה"ק ירושלים דנו המפרש בים המובא במשניות ובגמ' האם הוא מלשון אונית מפרשים? או פרישה מיבשה לים? או פרשת דרכים? בקיצ' האם ש' שמאלית או ש' ימנית היאך מבטאית.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
צ"ל בשי"ן שמאלית, כי בשי"ן ימנית הוא מלשון פירוש ולא מלשון פרישה.
שאלת המשך:
מאת: פלוני | תאריך: י״א בניסן ה׳תשע״ז – אפריל 7, 2017
אני מבין מדברי המשיב שזה מלשון אוניית מפרשים? אשמח לקבל מקור בכתובים לדברים,
הרב שלמה יהונתן מאזוז
אכן זה מלשון מפרשים. ועיין לקמן
שאלת המשך:
מאת: פלוני | תאריך: י״ג באייר ה׳תשע״ז – מאי 9, 2017
א. כבודו רק שלל שי"ן ימנית, אך לא ביאר משמעו בשי"ן ימנית. ב. לי דוקא נראה הרבה יותר בש' שמאלית, וזה לשון פרישה, שפורש מן היבשה לים, בלשון כבד. וכך אכן מנוקד בכל המשניות המנוקדות ובשוטנשטיין - בשי"ן ימנית. אחר העיון אכן מצאתי שכך הוא, בדברים שכתב ספר התשבי: "לשון הבדלה והפרשה, ולא נמצא במקרא רק במקום אחד בתוך צאנו נפרשות (יחזקאל לד, יב), ורבותינו זכרונם לברכה שמשו בו הרבה, והתואר פרוש פרושים (סוטה כב:), והם הפרושים מדרכי העולם הזה כמו שהיו הנזירים, אבל כל נזיר (במדבר ו, יג) תרגום נזירא ולא פרוש. ותמהני על מה ששמשו רבותינו זכרונם לברכה בזה השרש בבנין פיעל הדגוש בפעלים עומדים באמרם כשפירש יעקב מאביו (מגילה יז.), וכן המפרש לים (פסחים ו.), וכן ואלו פירשו לחיים (רש״י במדבר א, ב ע׳׳ש), שהם מהדגוש בראיית היו"ד המורה על הצרי, והיה יותר נכון לומר בבנין הקל הפורש לים וכולי. ובהפעיל שמשו בו הרבה הפריש, מפריש (ב״ק צד.), יפריש (סנהדרין פח.) וכולי, והשם הפרש, ובפעל הדגוש פרשה, כי אם לא היתה רי״ש היתה דגושה על משקל כפרה, וכן קראו לכל חלק מנ״ג חלקים שנחלקו בהן חמשה חומשי תורה כו'": עכ"ל.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
חזק וברוך! מכח קושיית התשבי הזו נלע"ד שהוא בשין שמאלית (לא ראיתי דברי התשבי בזמנו אבל קושייתו היתה בלבי)
בתאריך יום א׳, 18 במאי 2025 ב-17:11 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages