
כמדומני שיש כמה כתבי-יד ודפוסים-ישנים של תרגום אונקלוס מוטעם בטעמים.אז אפשר לחפש בהן במקומות בהן הוא משתמש במילה זו.לפי החיפוש, נראה שהמילה "בעלמא" מופיעה פעמיים בתרגומו:
בראשית ג, כב: הָא אָדָם הֲוָה יְחִידַי בְּעַלְמָא מִנֵּהּ לְמִידַע טַב וּבִישׁ
דברים לב,יב: עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָתָא
ועוד כמה פעמים המילה "עלמא" בלי ב' השימוש:
בראשית ו,ד: אִנוּן גִּבָּרַיָּא דִּמֵעָלְמָא אֱנָשִׁין דִּשְׁמָא
בראשית ט,יב: לְדָרֵי עַלְמָא
בראשית כא,לג: בִּשְׁמָא דה' אלקא דְעַלְמָא
בראשית מט,י: לָא יַעֲדֵי עָבֵד שָׁלְטַן מִדְבֵית יְהוּדָה וְסַפְרָא מִבְּנֵי בְנוֹהִי עַד עָלְמָא
בראשית מט,כו: בִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עַל בִּרְכְּתָא דִילִי בָּרִיכוּ אֲבָהָתַי דַחֲמִידוּ לְהֶן רַבְרְבַיָּא דְמִן עָלְמָא
שמות יד,יג: לָא תוֹסְפוּן לְמֶחֱזֵיהוֹן עוֹד עַד עָלְמָא
שמות יז,טז: לְשֵׁצָיוּתְהוֹן מִדָרֵי עָלְמָא
שמות כג,יז (ושם לד,כג): קֳדָם רִבּוֹן עָלְמָא
ויקרא יח,ה: וְיֵחֵי בְהוֹן לְחַיֵי עָלְמָא
במדבר כג,ט: דְיַחְסְנוּן עַלְמָא
במדבר כד,כ: וְסוֹפֵיהּ לְעָלְמָא יֵיבָד
במדבר כד,כד: וְאַף אִינוּן לְעָלְמָא יֵיבְדוּןדברים לב,ז: אִדְכַּר יוֹמִין דְמִן עָלְמָא
דברים לג,ו: יְחִי רְאוּבֵן לְחַיֵי עַלְמָא
דברים לג,כז: מְדוֹר אֱלָהָא דִי מִלְקַדְמִין בְּמֵימְרֵהּ אִתְעֲבֵד עָלְמָא






















מעניין למדיימקובל שזה התרגום המדויק ביותרכנראה שדיוקו מבחינת נוסח המלים וניקודןאבל לא מבחינת הטעמים.במקרא הוא מלרע (העי' פעם אחת בגעיא ופעם נוספת בטעם, מה שמראה על שוא נע. ברויאר משלים געיות בכל מקום)ולכן להלכה ולמעשה נשאר בזה.אולי הנקדן קרא כמנהג הספרדים היום לקרוא מלעילואת בעיית השווא הנח בקריאתם פתרו ע"י ניקוד הע' בפתח!אולי יש להוסיף שכאן נוספו מלים בתרגום שאינן במקראבתורה כתוב וחי בהם התרגום מוסיף לחיי עלמא ולכן הרשה לעצמו להטעים מלעילנכון לערוך חיפוש בתרגום במלה עלמא ולראות איך מנקד בשאר מקומותאליהובתאריך יום ד׳, 26 באפר׳ 2023 ב-23:37 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
ב"ה
כידוע רוב הספרדים מבטאים בְּעָלְמָא במלעיל ובלמ"ד נחה, למרות שבדרך כלל הם מקפידים יפה על שוא נע ומבטאים אותו כתנועה שלמה (בשוק מחנה יהודה לפני דור היה ספרדי אחד מבוגר שמכר טלויזיות ובשלט בכניסה לחנות היה כתוב ומנוקד טֵלְוִיזְיוֹת).
על 'בעלמא' מלעיל דיבר מורי פרופ' שלמה מורג ז"ל בשיעוריו וראה בזה תופעה כללית במבטא הספרדי – השתלטות ההטעמה המשנית על ההטעמה הראשית והפיכת המילה למלעיל. הוא הביא דוגמאות נוספות, למשל, כל מי ששמע את הרב עובדיה יוסף ז"ל שמע אותו מזכיר הרבה מאד את הַפּוֹסְקִים במילעיל ובשווא נח. חפש את הנושא בכתביו של מורג.
בפרשת בשלח "לא תוספון למחזיהון עוד עד עלמא", "ייי מלכותיה לעלמא לעלמי עלמיא" בכ"י וטיקן עלמא במלרע.
יואל
לא מוכר לי כי "רוב הספרדים" מבטאים "בעלמא" מלעיל. אני ושכמותי בעדה המרוקאית מבטאים את זה מלרע, אם כי אין הקפדה על שווא נע.
לגבי מבטאו של הרב עובדיה יוסף את המילה "פוסקים" במלעיל, נראה לי לומר, כי זו השפעת המבטא האשכנזית. אף את המילה הזאת, אני ושכמותי מבטאים מלרע.
חזק ואמץ.

--