כיצד מזהים מערת קבורה יהודית?

[ניסן לברון Nissan Levron‎]

בסיורים אנו מוצאים מערות קבורה, מהן עם כוכים ופתח מדורג, 

אך האם זה סימן חד-משמעי לקבורה יהודית?

אודה אם מישהו יפנה אותי למידע ברור בנושא זה, 

כי חיפשתי ולא מצאתי.

מצרף את מאמרו החשוב של פרופ' בועז זיסו בנושא [גם בו לא מצאתי קביעה ברורה], 

ומקורות שליקטתי ממנו.

 סימן ההיכר לקבר של יהודי

הוא הנחת הנפטר בשכיבה וכשידיו ורגליו פשוטים.

משנה נזיר, פרק ט, ג: "הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ".

ברטנורא: "מושכב: ולא שהיה יושב. כדרכו: ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו. דכל הני חיישינן להו שמא גוים הם, שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן כך". ע"ע בבלי נזיר סה, ע"א.

קבורה מוסלמית

הגוף מונח בשכיבה על הגב, הידיים לאורך צדדי הגוף והראש מופנה ימינה עם הפנים לכיוון מכה. יוצא שהגוף מונח בזווית 90 למכה.

חצר הקבר

החצר היא התחום הפתוח החיצוני שממנו נכנסו אל המערה היישר מפתח הכניסה או דרך מבוא. ‘ואיזה הוא חצר הקבר? זו הגת שהמערות פתוחות לתוכו’ (תוספתא, אהלות טו ,ו-ז).   מצויות ברבות ממערות הקבורה, אך לעתים קרובות איננו יכולים לזהות בוודאות את חצר המערה משום שהוסרה בחציבה מאוחרת יותר.

החצר מילאה תפקיד חשוב בתהליך הקבורה: בה ניצבו נושאי מיטת הנקבר, והיא שימשה בית מִסְפֶּד. מידות החצר צריכות להיות לפחות שש על שש אמות, כשיעור המקום הנדרש למיטת המת ולקובריו, כמוצג במשנה (בבא בתרא ו ,ח’): “ועושה חצר על פי המערה שש על שש, כמלוא המיטה וקובריה, ופותח לתוכה שתי מערות: אחת מכאן ואחת מכאן. רבי שמעון אומר :ארבע, לארבע רוחותיה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הסלע”.

בסמוך לקברים אחדים מצויים מקוואות טהרה, בדרך כלל בצד החצר. 

אבן הסגירה של מערת הקבורה מכונה במקורותינו גולֵל. “איזהו הדופק? את שהגולל נשען עליו” (משנה, אהלות ב, ד).

כוכי קבורה

המשנה (בבא בתרא ו ,ח) גורסת: “והכוכין ארכן ארבע אמות, ורומן שבעה, ורוחבן ששה” (טפחים).

במחקר מקובלת שמידת אורך כוך רגיל היא של שני מטרים.

--

בברכה,

ניסן לברון 

לאתר האישי

Sender notified by Mailtrack

26.12.22, 09:22:11

[בני טראובה‎]

כמה הערות לשאלתך

חצר הקבר נדרשה במקום שטוח כדי לאפשר כניסה ממנה למערה, וכפי שרואים בסוגיה שהיו יורדים לתוך חצר הקבר, [מלבד מקומות שהחצר לפאר כמו בבית שערים או סנהדריה וכדו', אולם נראה שכדי לחסוך בחציבה של חצר הקבר, במקרים רבים ניצלו מדרגת סלע [כלומר מצוק קטן שגובהו 2-3 מטרים] ולתוכו חצבו את המערה, ניתן לראות דוגמה לזאת בכביש המוביל המוליך למעיין הלבן מהאקווריום שליד גן חיות, ספרתי שם כ15 מערות קבורה, וכן בעין כרם בשביל העפר המוביל לעמק שלמרגלות הר הרצל, וכאלה עוד רבות מאוד בהרבה מקומות , כמדומני שהן הרוב ומצויות יותר ממערות בעלות חצר, אבל איני בטוח שזה מדגם מייצג במה השתמשו יותר, שכן יש סברא שמערות שלהם חצר קבר, החצר התמלאה עפר וממילא הן פחות גלויות וכדוגמת המערה המוצגת. בקישור https://www.youtube.com/watch?v=bzLUAF04mZs שנראה שהיה צורך לחפור ע"י טרקטור מחדש את חצר הקבר, ולכן אנו מכירים אותם פחות מהמערות שאין להם חצר קבר.

כמו כן באזורים פחות הרריים היה צורך ליצור את החדר שממנו מתפצלים הכוכים מבניה עם גג קמור [כדוגמת מערת קברו של -מנלאוס אם אני זוכר נכון- בצד כביש 443 באיזור מודיעין] וממילא הם השתמרו פחות מהמערות החצובות במדרגות הסלע שכל כך מוכרות לנו.

מידע נוסף שיוכל אלי להועיל לך הוא מכתבו של הרב זלמן קורן בפולמוס המפורסם שבמתחם גולבנציץ מצורף להלן 

ישנו ספר שכתבו יגאל ויותם טפר, 

"בית שערים היישוב והקבורה לצידו" יש שם מידע רב על צורות הקבורה, צלמתי לך את הביבליוגרפיה של הספר יש שם מקורות רבים.

מצורף מאמר שכתב סטודנט בבצלאל בעניין צריך סבלנות לקרוא במצב של תוכו אכל וקליפתו זרק, לצערי בכל המידע הזה אין תשובה תמציתית לשאלתך [ואולי אין כזו לפי צורת הבניה] רק ליקוט מידע ממנו ניתן להסיק בעקיפין.

בס"ד כ"ח תשרי תשע"ג
תגובה למסמך "כמה נקודות יסודיות בעניין חפירות הבדיקה במערות הקבורה שבבית שמש במקום הנקרא גבעת ירושלים".

א. יש בארץ מקומות בהם יש בתי קברות לכלבים. הדבר התברר כאשר חפרו את אותם קברים ומצאו בהם שלדים של כלבים. יש לשער כי על פי הניסיון הנוגע לגודל השוחות וכיו"ב, כיום (אחרי שיש בנושא זה ניסיון הן מן הארץ והן מחו"ל), מומחה שנתקל בשדה קבורה שכזה יכול לקבוע בקלות שלפניו בית קברות לכלבים, גם מבלי לחפור את הקברים עצמם.

מובן מאליו שלא תמיד חפירה תוכל לגלות שבאמת מדובר בשדה קבורה של כלבים, שהרי יש מקרים שבהם עצמות הכלבים כבר נרקבו. (ואפשר גם באופן רחוק שבשוחה שכזאת ימצאו שרידים של איזה נפל של אדם שאימו קברה אותו בסתר, וכדרך הנכרים שהיו קוברים נפלים בכל מקום כמבואר בש"ס, או שרידים של חלקי אדם שמת אשר כלבים אכלו את גופו), אך להלכה מובן שאין לאסור על כהן להיכנס לשדה שכזאת גם קודם בדיקה של השדה, ומובן גם שמותר לפנות שדה שכזאת באמצעות כלי חפירה כבדים, שהרי אין כאן שמץ של תחילת ספק שמא מדובר בבית קברות של בני אדם, כי לאחר גילוי השדה הנ"ל, נראו בשטח רק שוחות בגודל מסוים, והמומחים שקבעו שמדובר בקברות, הם הם גם אלו שקבעו שמדובר בקברות של כלבים.

אם בנסיבות אלו יגיע אדם לבית דין ויעיד סתם כי: "ודאי שהם מערות קבורה. בזה אין שום ספק ושום ויכוח אצל כל היודעים בעניין", אין כאן שקר מבחינת המילים שיצאו מפי אותו אדם, אך ודאי עבר על "מדבר שקר תרחק" שכולל הטעיה של בית הדין. ומובן שאם אותו אדם יחזור ויטען שלא ניתן כלל לסמוך על בדיקה של קברים אלו, מכיוון שהעצמות שהיו שם כבר נרקבו, הוא רק יוסיף בדבריו חטא על פשע.

בנידון דידן לא מדובר על קבורה של כלבים, אבל מדובר על צורה חיצונית של פירים, שעל פי הניסיון, גם כאשר הם משמשים לקבורה, אין הם משמשים לקבורה שיש לה משמעות על פי דין. (כלומר נדיר למצוא בהם מתים שמושכבים כדרכם, וגם כאשר לעיתים נמצאים מתים שכאלה, אין כמעט שום אפשרות למצוא בהם שלושה מתים כדרכם כשהמרחק ביניהם הוא בין ארבע לשמונה אמות). ואשר על כן מי שטוען לגבי פירים אלו כי: "ודאי שהם מערות קבורה. בזה אין שום ספק ושום ויכוח אצל כל היודעים בעניין", דומה בעיני כמי שאומר זאת לגבי קברות שהמומחים יודעים מן הנסיון שהם קברות של כלבים.

הצגת הדברים כאילו יש כאן איזה דיון בשאלה האם ניתן לזהות את השלדים כשלדים של יהודים או של נכרים, היא הסחת הדעת מן העיקר. לשאלה כזו יש מקום רק אחרי שמוצאים שלושה מתים מונחים כדרכם שהמרחק ביניהם הוא מארבע עד שמונה אמות, שאז על פי המבואר במשנה, יש להתייחס למתים אלו כמתים שהם בחזקת יהודים, ואז נותנים למקום דין שכונת קברות. אלא שגם במצב שכזה, כאשר יש סימנים מובהקים המועילים לגיטין וקידושין שמדובר בנכרים, לכו"ע סומכים על זה להקל ולהחשיבם לנכרים, ובסימנים שאינם מובהקים ביותר יכולה להיות מחלוקת בין החכמים . אולם בנדון דידן השאלה היא האם לאור מה שרואים על פני השטח, יש בכלל צורך להתייחס לעניין כאילו יש כאן חשש של "שכונת קברות" שמוזכרת במשנה. ובזה תשובת כל המומחים היא שלילית לחלוטין.

ב. הארכיאולוג פרופ' דן בהט, שביקר במקום והודרך על ידי ר' חזקיהו קלמנוביץ (ואשר גם כיום יש לו קשרי עבודה עם "אתרא קדישא"), כתב במכתבו כי שדה מערות זה, דומה לשדה מערות קבורה שהיה ביריחו ואשר נחקר ביסודיות על ידי הארכיאולוגית הבריטית המפורסמת גב' קתלין קניון שחפרה ביריחו בשנים תשי"ג תשי"ח, תחת שלטון ירדן. אשר על כן הלכתי למכון לארכיאולוגיה ובדקתי בדוחות החפירה שהיא פרסמה, בעיקר בכרך השני של הדוחות (שי"ל בשנת תשכ"ה), שהוא כרך עב כרס שעוסק בקברים שביריחו. (הדוחות הם באנגלית, אך לאחרונה יצא גם ספר עברי מקוצר שמכיל את תמצית חפירותיה ומסקנותיה, ובו גם פרק קצר העוסק בקברים מתקופה שמוגדרת על ידה כתקופת ביניים בין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה, וגם בו יש תצלומים, אך מובן שיש שם פחות נתונים, וכמעט אין בו שרטוטים מלאים של הקברים).

בספר ראיתי עשרות תרשימים של מערות קבורה דומות לגמרי למערות שבבית שמש במקום הנקרא גבעת ירושלים. כל הקברים התחילו בפיר אנכי צר שבחלק התחתון שלו יש בצד פתח צר שמוביל לתוך מערה עגולה או אלפסית בגודל של עד שלושה מטר, שבה נמצאו עצמות הנפטרים. ובספר נמצאים תצלומים ובעיקר שרטוטים שלהם, כולל התנוחה בה נמצאו העצמות, ולא ראיתי אחד מהם שמצדיק חשש הלכתי של "שכונת קברות".

שיטת הקבורה הייתה מבוססת על כך שלכל חדר קבורה שכזה הוכנסו במשך הזמן עשרות נפטרים, כאשר המתים המאוחרים יותר, דחקו את עצמות הנפטרים הקודמים לעומק גדול יותר. (במידה והבשר של הגופות של המתים הקדומים הספיקו להרקב, התפזרו העצמות בשעה שדחקו פנימה את המתים החדשים. אך במידה והגופות לא הספיקו להרקב, שמר השלד על איזו דמות וצורה חלקית כאשר הוא נדחף פנימה). וכך מובן שבדרך כלל בסמוך לפתח של חדר הקבורה, ניתן למצוא מת אחד (ולעיתים רחוקות גם יותר ממת אחד), שהשלד שלו נשאר די שלם.

אלא שהתבוננות בתצלומים ובשרטוטים של השלדים השלמים שבקדמת המערות, כלל לא מראה מתים שמושכבים כדרכם, אלא מתים שדחפו אותם דרך הפתח כשראשם קדימה, וכך בדרך כלל רגליהם היו מכופפות כפי שצפוי כאשר דוחפים מאן דהו דרך כפות הרגלים, וכך מתכופפות הברכים. ואיני רואה כל דרך להגדיר זאת כמתים שמושכבים כדרכם. (יש גם מקרים שבהם גם הגוף היה מכווץ באופן שבו הראש פנה לכיוון הרגלים, והברכים היו מכופפות לכיוון הראש).

בתצלומים ראיתי תצלום יחיד של שלד של אדם שלכאורה נקבר מונח כדרכו, ומשכבו היה מוקף אבנים (דבר שהארכיאולוגים סבורים שהיה נעשה אז כאשר מדובר באדם חשוב). וראיתי שגם הוא אינו דומה כלל לקברי ישראל. אדם זה אמנם היה מושכב פרקדן די ישר (גם אצלו היה כיפוף מוזר ברגלים), אך ראשו הופרד מן השלד והוצב זקוף (ולא שוכב) בצורה שבה הוא נראה כאילו הוא מתבונן בגוף שלו (ולא כדרך מתי ישראל שבהם פניו של הנפטר כביכול מסתכלות לשמים, וכלשון הרמב"ם אבלות פ"ד ה"ד "ופניו למעלה").

למעשה, גם אם נניח שאת הנפטרים השלמים שנמצאים בפתחי החדרים, ניתן להגדיר כמתים שמושכבים כדרכם, עדיין אין כאן שמץ של שכונת קברות. בדרך כלל זכה להישאר שלם רק שלד אחד (זה האחרון שהוכנס לתא הקבורה שבתחתית הפיר), ומובן שלא ניתן למצוא לו חבר במרחק של שמונה אמות, שהרי המרחק בין מערה למערה הוא גדול יותר. אך גם במקרים שבהם בקדמת המערה יש יותר משלד אחד, וגם במקרים הנדירים בהם נוכל אולי למצוא תנוחה שנוכל להחשיב אותה כתנוחה של מת מושכב כדרכו, פשוט שלא נוכל למצוא תנאים הלכתיים של שכונת קברות, שכן לפי צורת הקבורה, אם במקרה הכניסו לקדמת המערה שלושה מתים, מובן שמדובר במתים צפופים שהמרחק בין הקיצוניים שבהם הוא בוודאי פחות מארבע אמות, וכך ודאי גם זה אינו בגדר של "שכונת קברות".

ג. עלי להדגיש כי גב' קתלין קניון אמנם מתארת בספר שלה גם את כלי הברונזה שנמצאו במערות, וגם את כלי החרס האופיניים לאותן מערות, אך במכתבי זה איני מתייחס כלל לשאלת האומדנות הנוגעות לתקופה וללאום של הנפטרים, אלא לשאלה אחת בלבד, והיא האם יש איזה שמץ של בסיס להתייחס לפתחי הפירים כאילו הם מרמזים על חשש של שכונת קברות, והתשובה המוחלטת בנושא היא שעל סמך הניסיון, ועל פי דברי כל המומחים, אין לכך כל בסיס.

ד. ברמב"ם אבלות פ"ד ה"ד, מתוארים קברים שבהם חופרים מערה ועושים כוך בצד המערה לקבור בו, ולכאורה אין בזה כל חידוש, שהרי כל הסוגיות הנוגעות לשכונת קברות עוסקות במערות. אולם הגרד"ש דקדק בלשונו של הרמב"ם לומר שמדובר בצורה מיוחדת שבה למעשה חופרים שוחה ובצידה כוך (כנראה כוך יחיד לנפטר יחיד), ואולי גם ביקש ללמוד מדבריו של הרמב"ם שמדובר במערה בעלת פתח עילי ולא פתח צדדי היוצא מתוך חצר, שהוא זה המתואר בדרך כלל בסוגיות. (ואמנם אין במשמעות לשון הרמב"ם רמז לפתח מלמעלה, אך הוא כנראה צירף לזה את המנהג הנוהג בתימן ובקהיר). ואולי ביקש למצוא בזה איזה רמז לצורת הקברים בבית שמש, בה קיים פיר אנכי.

אלא שבאמת הפירים שבבית שמש אינם דומים כלל לנדון שעליו הרמב"ם מדבר, שהרי ברמב"ם (לפי פירושו של הגר"ד שמידל שליט"א) מדובר על כוך יחידי בצד כל שוחה, ואם כן הוא, די לנו לקבוע שבין פיר לפיר יש מרחק העולה על שמונה אמות כדי להפוך את כל הדיון למיותר.

לאמיתו של דבר, הגרד"ש עצמו הראה לי בחודש סיוון שנת תשנ"ו קברים העשויים בתבנית שאותה הוא חושב שהרמב"ם מתאר, בצומת הכבישים 443-444 (כאשר הזעיק אותי לשם, לרגל חילול של קברים שנעשה שם בעת ההיא). אלא שכפי שהוא עצמו הסביר לי, באותם קברים שנפגעו שם, במרכז הייתה שוחה שנראתה מלמעלה כמו קבר רגיל, והיו בכל שוחה שכזאת היו שני כוכי משכב מקבילים לשוחה משני צידיה, והוא ציין שמנהג יהודי תימן היה לקבור בקברים דומים לזה, אלא שהיה בהם רק כוך אחד בלבד בצד השוחה (וכפי שדקדק מדברי הרמב"ם), והכוך עצמו היה מקביל לשוחה (בדומה לכוכים שהראה לי שם), והוסיף שכך נהגו גם בקהיר.

שוחות אלו לא היו דומות כלל לפירים שעליהם מדובר כאן, ומעיון בדבר גם נראה שטעם הדבר הוא פשוט, ואינו עניין כלל לחפירה עגולה או מרובעת, אלא לממדים של השוחה. השוחות בצומת הכבישים הנ"ל (ובמנהג בני תימן, ובמנהג קהיר) הן באורך של אדם וברוחב של אדם, וכך הן יכולות לאפשר קבורה בכבוד, כאשר המת מורד אל השוחה כשהוא מושכב, ומשם מניחים אותו בכבוד ראוי בצד השוחה, בכוך המקביל לשוחה. לעומת זאת כאשר מדובר בבור צר (כמו בפירים בבית שמש), הורדת המת היא אנכית, וזה בזיון גדול. ומלבד זאת, גם הכוך שבסוג זה של קברים אינו כוך שדומה כלל לכוכי קברי ישראל המותאמים למת שמושכב כדרכו.

ובאמת, גם אם נניח שבכל פיר בבית שמש, קיים כוך צדדי שמתאים במדוייק לתיאור של הרמב"ם, מובן שאין זו שכונת קברות. שהרי בין פיר לפיר יש הרבה יותר משמונה אמות, ואם בכל פיר קיים קבר אחד, מובן שיש גם יותר משמונה אמות בין קבר לקבר, ואין כאן שכונת קברות כלל.

ה. ההנחה שצריכים לחשוש בעצמות עתיקות שמא הן נרקבו וכפי שמבואר בחת"ס, ולהניח שמשום כך יש לאסור לכאורה את כל ארץ ישראל (דבר שהחת"ס כמובן לא אמר), נראית מופרכת לגמרי, משום שהיא סותרת את דברי המשנה המאפשרת לחפור אמה ולהניח אמה, גם במקום שבהחלט ידוע שיש בו שכונת קברות. וע"כ צריכים אנו לומר שגם במקום שמצאו שלושה נפטרים, אנו סומכים על בדיקת שאר הארץ בחפירת אמה והנחת אמה, ואין אנו חוששים כלל לקבר שהיה ואינו נראה כיום מפני שהעצמות נרקבו. וע"כ צריכים אנו לומר שלא היה כאן מת, או שאם היה ונרקב ואין הוא מטמא יותר (כמבואר בחת"ס), וגם צ"ל שאין כל חשש בפינויו של מת כזה תוך כדי חפירת אותן אמות של בדיקה. ואף על פי שבמצא מת מושכב כדרכו במרחק של עד עשרים אמה משלושת הראשונים, חוששים אנו למערה אחרת, היינו דווקא כשנמצא שם מת ודאי, ולא בספק שמא היה שם מת ונרקב, וזה פשוט.

ועל כל פנים במקום שלא מצאנו כלל שלושה מתים מושכבים כדרכם, פשוט שאין להעלות כלל על הדעת שנאמר שבמקום זה היו בעבר שלושה נפטרים, ויש לחשוש לשכונת קברות שמא נרקבו עצמותיהן.

בברכת התורה
זלמן מ. קורן

‫בתאריך יום ב׳, 26 בדצמ׳ 2022 ב-9:23 מאת ניסן לברון Nissan Levron‏ <‪580...@gmail.com‬‏>:‬

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'ארכאולוגיה יהודית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל emetmeeretz...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAD4ygujTJUFW_Wt-msemiemN2uNXCzBg4_tGHzbW2AVJ-vEa0w%40mail.gmail.com.

[בני טראובה‎]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=150485 גם בפולמוס האין סופי המצורף בפורום אוצר החכמה תיווכח שכנראה אין תשובה מוחלטת לשאלתך, אלא על דרך השלילה , כלומר מתי יש סימן שזה אינו יהודי

‫בתאריך יום ב׳, 26 בדצמ׳ 2022 ב-18:31 מאת בני טראובה <‪be...@epilogic.co.il‬‏>:‬

[בנימין ברוך קרלנשטיין‎]

הפולמוס הארוך הנזכר, בחלקו תוצר של הטיות פוליטיות, ולא הלכתיות או מקצועיות.

האם יש חומרים נוספים המתארים היטב את הנידון?

‫בתאריך יום ב׳, 26 בדצמ׳ 2022 ב-18:56 מאת בני טראובה <‪be...@epilogic.co.il‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAHMQZZUX8kPR72Lbbhz5WPiT%3D6JtwpYRGmZ8CSW7742h_sYZ4w%40mail.gmail.com.

[בני טראובה‎]

אכן פולמוס אמוציונלי אבל יש שם קישורים לחומרים וידיעות בין השיטין

‫בתאריך יום ב׳, 26 בדצמ׳ 2022 ב-18:58 מאת בנימין ברוך קרלנשטיין <‪bk76...@gmail.com‬‏>:‬

[לוי יצחק חריטן‎]

העליתי את השאלה בקבוצה בה חברים ארכיאולוגים ומורי דרך שונים.

הארכיאולוג יעקב ביליג הגיב: "יש מאפיינים די מובהקים. זה ענין של סבירות. רוב הסיכויים שמערת כוכים בימי בית שני ואפילו מעט לאחר מכן תהיה יהודית. גלוסקמא ו/או כתובת עברית/ ארמית ולעיתים יוונית (עם נוסח יהודי) יוכיחו בוודאות. במקרים אחרים מצרפים נתונים סבירים כדי לקבוע או לשלול זהות".
מאידך, בור איסוף, ארקוסוליה, סרקופגים וגלוסקמאות, אינם יכולים להיות סימן מובהק, כיון שבמידת מה הם נובעים מהשפעה נכרית.

Sender notified by Mailtrack

26.12.22, 21:41:03

‫בתאריך יום ב׳, 26 בדצמ׳ 2022 ב-19:11 מאת בני טראובה <‪be...@epilogic.co.il‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAHMQZZUd%3Df-qWnhu_nfnnE%2Bhc44RmK%2BcFcf23WOMhmFdbKGmjg%40mail.gmail.com.

[בני טראובה‎]

יעקב ביליג למיטב היכרותי אמין ומדויק , חפר את הכותל הדרומי ועוד, אם זכרוני אינו טועה בפעם האחרונה שפגשתיו לפני הקורונה, אמר שהוא אחראי מחוז ירושלים של רשות העתיקות.

אבל כמדומני שהשאלה של הרב ניסן נוגעת למהות הקבוצה, והיא לענות תשובה מתוך המקורות של ארון הספרים היהודי כתוספת מידע על הנתונים המקצועיים מהשטח, ובזה נראה שטרם העלנו מענה גמור.

‫בתאריך יום ב׳, 26 בדצמ׳ 2022 ב-21:42 מאת לוי יצחק חריטן <‪ly50...@gmail.com‬‏>:‬

[בני טראובה‎]

מידע נוסף בעניין מערות קבורה

גליון אוהלי טהרות  בדיוק השבוע הגיע למשנה בפרק ט"ו משנה ח' העוסקת בחצר הקבר יש שם כמה כותבים בנושא

‫בתאריך יום ג׳, 27 בדצמ׳ 2022 ב-11:00 מאת בני טראובה <‪be...@epilogic.co.il‬‏>:‬