סיכום => (12.5.23) 'שופט בקו החזית' ואדי אל חכם
SABA Amit
מדרשת שומרון ו'עמיתים לטיולים'
סיכום => 'שופט בקו החזית' ואדי אל חכם
התקיים ביום שישי ערש"ק פרשות בהר-חוקותי, כא' אייר תשפ"ג (12.5.23)
הדרכה: אסף ארזי
כתיבה וצילום: ירון בוצר
השומרון של ימינו כל כך שליו, עטור נופי בראשית, מעיינות מפכים ושלל עצי פרי עד שקשה להאמין כי אך לפני כמאה שנים, בימי מלחמת העולם הראשונה, היו גבעות אלו קו ביצורים מדמם שקיבל את השם קו העוג'ות.
במסגרת סדרת הסיורים של מדרשת שומרון לאורכו ולעומקו ההיסטורי של קו זה יצאנו לסיור השני, מנווה צוף בואכה בית אריה.
נווה צוף
את סיורנו אנו פותחים בתפילה משותפת יחד עם קהילת נווה צוף ובזריחה קסומה מעל נחל נטוף המתפתל בנוף המיוער מתחת ליישוב.
מדריכנו אסף ארזי מכנס אותנו אל שכונת נווה אח"י שהוקמה לזכר בני משפחת סלומון שנרצחו על ידי בן עוולה ואל מרפסת תצפית הצופה אל תבליט נופו המרשים של נחל נטוף המרהיב שעיקוליו פרושים תחתינו.
שביל נאה שקיבל את השם שביל הצפרים מושך אל ערוץ הנחל ומשמו ניתן להבין כי רבים מגיעים לכאן על מנת לצפות ולצלם בעלי כנף הדואים מערוץ הנחל אל הגבעות סביב.
למרות השפע והשלווה האופפים אותנו אך לפני מעט יותר ממאה שנים, עת השתוללה מלחמת העולם הראשונה על פני הגלובוס, שכן ממש כאן מוצב בריטי עורפי ובו גדוד ארטילרי.
קו העוג'ות היה קו בו נערכו צבאות האימפריה העות'מאנית מול צבאות חבר העמים הבריטי בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ונמתח בין נחל העוג'ה במזרח לנחל הירקון במערב (בערבית הירקון קרוי על שם פיתוליו עוג'ה).
הנוף המרהיב הפרוש תחתינו הינו גם נכס אסטרטגי המאפשר לשלוט על נחל נטוף ומשום כך הוקם כאן בסיס בריטי.
ליודעי ח"ן שריד מאותם ימים חבוי בין השיחים אשר מתרפקים על צוקי הנחל, בדמות תחריט מושקע של חייל משועמם מאותם ימים בו נראה היטב סמל יחידת הארטילריה שישבה כאן.
יחידת התותחנים היתה יחידה סקוטית, ומלבד וויסקי איכותי שכל סקוטי שמכבד את עצמו נושא בכליו תמכה בארטילריה לאורך החזית.
ממצא מעניין נוסף שנמצא באזור הינו חרב טקסית, כנראה עותמאנית המעבירה היטב את אווירת אותם ימים של בין העולם הישן בו עדיין נישאו חרבות לבין החדש בו כלי יריה החלו לתת את הטון.
קו העוג'ה הוקם תוך כדי לחימה. לאחר שירושלים שוחררה על ידי הבריטים. גנרל אלנבי אשר הוביל את המערכה בארץ ישראל קיבל הוראה להעביר את כוחות העילית שלו חזרה לאירופה, ונאלץ לקבל תחתיהם את חיל משלוח מצרי של הודים, נפאלים והגדודים העבריים. מלחמה עולמית כבר אמרנו?
אלנבי החליט להפעיל חיילים אלו במסגרת פשיטות על הצבא העות'מאני, ואחת הפשיטות הגדולות שיצאו מכאן היתה על שטחי הכינוס של העותמאנים באזור דיר בלוט ליד האתר בו היום ניצבת פדואל, כמובן תוך כדי הפצצה ארטילרית בין השאר על ידי היחידה ששכנה כאן.
נקודה מעניינת נוספת היא כי לצורך אספקת קו זה נבנו מסילות רכבת על ידי הבריטים. האחד שנבנה מכיוון ירושלים שאך שוחררה לכיוון המזרחי והיתה אמורה להגיע עד לאל-בירה. קו שלא הושלם עקב פריצת קו ההגנה העותמאני. השני תספק את מערב הקו-מרמלה לאזור רנתיס-א-לובן, ובהסעה שתשיב אותנו אל נווה צוף נחזה בשרידיו סמוך לבית אריה.
אל עינות המים
אנו יוצאים מערבה, חולפים על פני מצודת הטיגרט הבריטית של נווה צוף אשר היום שוכנת בה אולפנת שירת הים, משרדי היישוב ומדרשת הרי גופנא, חוצים את היישוב מלא החן ויוצאים שוב אל הגבעות השופעות של השומרון בין כרמי זיתים.
שפע של עצי בוסתן מסמנים את מיקומם של בריכות עין מאיר, ובראשם עץ תות עסיסי עמוס פרי, שהחיינו. למי שפספס את החוויה של אכילת הפרי הסגול העסיסי, עצי תאנה רבים הגולשים אל מי הבריכות מבטיחים הזדמנות נוספת לפרי מתוק עם בוא הקיץ.
מעיין זה מנציח את שמו של מאיר סגל ז"ל, ממייסדי נווה צוף.
לאחר רחצה ארוכה בבריכות המשובחות של עין מאיר אנו ממשיכים אל עין ריא הסמוך.
כאן הכיבוד דל יותר, אך בריכת המעיין רחבת ידיים ומאפשרת שחיה הלוך ושוב, ואימון בוקר למי שעדיין לא התעורר.
תוך כדי שאנו נהנים ממי הבריכה חולק עמנו אסף את תולדות הפעילות הבריטית באזור בשנים בהם שלטו כאן, בין השאר בניית מצודת הטיגרט בימי המרד הערבי, ובית המשאבה של עין ריא שהיום משמש כבמה נוחה למנוחה ותצפית אל הנוף המרהיב של נחל החכם המתפתל תחת הגבעה של תל תיבנה הסמוך.
אסף סוקר את המקומות הרבים בהם מוזכר השם ארץ צוף בתנ"ך, ומעלה זיהוי מעניין של רמתיים צופים בה ישב שמואל עם אזור זה, ומכאן השם ארץ צוף, לא מהפריחה שופעת העסיס אלא מהנביאים, הם הם הצופים אל העתיד.
גם ועדת השמות ישבה שנים רבות על המדוכה בקשר עם זיהוי חבל ארץ זה עם ארץ צוף המקראית, ולכן למרות רצון מקימי היישוב לקרוא את שמו נווה צוף נקרא שם הישוב בו התחלנו את סיורנו חלמיש. לאחר כארבעים שנה הכירה גם ועדת השמות בזיהוי זה ושם היישוב שונה לנווה צוף.
תל תיבנה
אנו עולים על דרך המלך של ואדי חכם המרופדת עדיין בשלל פריחה אביבית ומטפסים אל תל תיבנה מצידו המזרחי התלול והמאתגר.
ראש התל מלבד נוף מרחיב לב של תבליט הגבעות והנחלים הדרמטי של ארץ צוף גם מספק שרידים מעניינים מהחפירה הארכיאולוגית שנוהלה כאן לא מכבר בידי ד"ר דביר רביב.
בחפירה זו נחפרו שלושה ריבועי חפירה המהווים שטח קטן של התל, אך עושר הממצא בשטחים אלו מבטיח רבות לעונות החפירה הבאות.
רבים ממתנדבי אותה חפירה מטיילים עימנו, ואף הסטודנטית לארכיאולוגיה שירה רכס אשר הייתה שותפה בחפירה חולקת עימנו ידע על תל תיבנה, הממצאים המעניינים וההתרגשות הרבה שליוותה את מאמצי החפירה וחשיפת העבר.
תיבנה היתה עיר מחוז חשובה בימי קדם, וכראוי לעיר שכזאת נחשפו כאן פריטים מעוררי מחשבה.
היות שבסיכום קודם פרטתי לעומק על הממצאים אעלה כאן רק נקודות עיקריות.
יש המזהים את תיבנה עם תמנת סרח בה נטמן יהושע בן נון, ולמרות שבחפירה לא נמצאה עדות ישירה לכך, הרי שכן נמצאו שרידי יישוב מתקופת ההתנחלות, ואולי בעונות החפירה הבאות יעלו גילויים נוספים.
גילוי מרעיש נוסף הוא מקווה טהרה עצום ממדים שנחשף בעבודה קשה וסיזיפית אך מתגמלת, המעיד על היישוב היהודי ששכן כאן בימי בית שני, ועל החורבן אשר פקד אותו בימי מרד בר כוכבא שאז יצא המקווה מכלל שימוש.
אנו זוכים לשמוע על חשיפת אבני המקווה העליונות, ואחריהם חפירה שגילתה את הטיח העבה, והעבודה הקשה של חפירת מטרים רבים בעפר עד שנחשפו המדרגות המאשרות כי אכן מדובר במקווה טהרה מרשים!
ממצא ייחודי אשר הפך לסמל החפירה,הינו אבן חן עליה חרוט דיוקנו של לוחם, אבן המעידה על עושרו של התל השוכן על דרך חשובה בין מישור החוף לגב ההר וירושלים.
העדות האישית של שירה מגלה פרט שאינו כתוב בספרות, כל הגילויים החשובים ביותר מתגלים ביום החפירה האחרון....
ואכן גם כאן ביום האחרון נמצאה בשטח מצומצם יחסית שכבת חורבן הדורשת עוד בדיקה, אך כנראה קשורה לחורבן ממלכת ישראל.
נחל החכם
אסף מוביל אל חלקו הצפוני של התל הצופה אל נחל החכם תחתינו, מעברו נחל שילה ועל הרכס המתנשא מעל נחל שילה פדואל, הקלה לזיהוי בשל מגדל המים הגבוה שלה.
הנחל מטה קורא לנו ואנו נענים בירידה תלולה אל תוך נופי ארץ התנ"ך כאשר שלל צמחי תבלין המשגשגים על מדרונות התל מנעימים את דרכנו בריחם העז.
היופי כאן פורץ גבולות, ואנו אף מאתרים ריכוזי פריחה נאים של דבורנית גדולה. אסף מנצל עץ עתיר צל וסוקר את הגיאולוגיה של הנחל.
נחל החכם נמשך לאורך שמונה ק"מ מעין ריא ועד לנחל שילה. השכבה אוצרת המים כאן הינה תצורת כסלון, תצורה המורכבת מסלעי גיר ודולומיט קשים אך מלאי סדקים בהם יכולים מי גשם להצטבר. השכבה עוצרת המים הינה תצורת מוצא, סלע חוואר (בעל תכונות דומות לחמר) צהוב אטום למים המונע מהמים לחלחל מטה.
היות שנוף זה דרמטי ונחלים עמוקים חורצים אותו לעומקו, לעיתים חוצה הנחל את שכבת החוואר ומאפשר למים מוצא שאנו מכנים בשם מעיין.
אנו ממשיכים במורד הנחל בין כרמי זיתים שקחוונים ופרגים צובעים את שוליהם בלבן - אדום, ואל ערוץ הנחל המרובד בשפע חלוקי נחל גירניים.
נחל זה פחות מתויר, וציוצי הציפורים מזכירים לנו כי הטבע כאן פראי ואנו רק אורחים לרגע.
חום היום קופח ולפני העליה אל בית אריה אנו נהנים מצל משובח של כרמי זיתים וחדשות חמות מהעולם היהודי בימי מלחמת העולם הראשונה.
ערב המלחמה דרים בארץ ישראל כ85 אלף יהודים. רובם בעלי אזרחות זרה המאפשרת להם זכויות יתר, בעיקר פטור מגיוס לצבא העות'מאני. עם פרוץ המלחמה כל זכויות היתר של נתיני מדינות זרות הנמצאות בעימות מול טורקיה מבוטלות, ויהודים רבים מגורשים מהארץ. בסוף המלחמה נותרים בארץ כ50 אלף יהודים בלבד.
במלחמה זו קמו לא פחות מארבעה גדודים עבריים אשר היוו את הבסיס לכוח היהודי הלוחם אשר עם השנים יצר את ארגוני ההגנה העבריים ואת צה"ל.
הראשון הינו גדוד נהגי הפרדות, שנלחם בגליפולי (אזור טורקיה). גדוד זה למרות שעסק בלוגיסטיקה נלחם בעוז וזכה בעיטורי גבורה. בשרשרת הפיקוד של גדוד זה נלחם יוסף טרומפלדור כסגנו של מפקד הגדוד ג'ון הנרי פטרסון שעל שמו קרוי יוני נתניהו גיבור מבצע אנטבה.
הגדוד השני הינו גדוד 38 של קלעי המלך המכונה "הגדוד הלונדוני", בו כחלק משרשרת הפיקוד נלחם זאב ז'בוטינסקי. גדוד זה נלחם במערכה על ארץ ישראל ואף בקרב על מעברות הירדן בגשר אום-אל-שרט.
הגדוד השלישי, גדוד 39 של קלעי המלך בו שירתו יהודים מארה"ב פוקד על ידי אליעזר מרגולין. מרגולין היה קצין יהודי אוסטרלי, ציוני נלהב אשר הצטרף לז'בוטיסקי במטרה להקים כח עברי לוחם. גם גדוד זה נלחם בקרבות על שחרור הארץ.
לאחר המלחמה מרגולין נשאר בארץ וגדוד חייליו הגן ביוזמה עצמאית על יהודי יפו במאורעות תרפ"א, ללא ידיעתו של מרגולין, אך באישורו בדיעבד. הבריטים אשר לא אהבו יוזמה זו הגלו אותו מהארץ, ואיבדנו איש חזון ציוני. מרגולין כונה בשם כוכב שביט עקב תרומתו הבוהקת אך הקצרה להיסטוריה הציונית.
הגדוד הרביעי (גדוד 40) היה "הגדוד הארצישראלי", אשר לא הספיק להשתתף בלחימה, אך חייליו זכו לאימון צבאי בסיני.
את הסיור אנו מסיימים בעליה אל בית אריה החושפת את תבליט השטח המדהים תחתינו, בו גבעות ונחלים מעצבים את דמות הארץ ואת דמותנו....ואולי גם אנו את דמותה...
תודות:
לאסף ארזי על הובלה מלאת ידע, חוויות ואהבת הארץ,
לנתנאל וילנר על הפקת סדרת הסיורים לאורך קו העוג'ות,
לשירה רכס על החוויה הארכיאולוגית המרתקת בתל תבנה,
לסבא-עמית אררט על סיורי עומק אל ההיסטוריה המדהימה של הארץ,
ולעמיתים שבאו לחוות את השומרון המופלא, וההיסטוריה הנסתרת בין גבעות חבל ארץ שליו זה.
'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.
דוא"ל הקבוצה להצטרפות - arara...@gmail.com סבא-עמית אררט, מצפה יריחו 052-7-90.60.90
, כך תוכלו להעלות חוויות, תמונות ובקשות לפעילויות ולצפות בסרטוני הדרכה.להסרת כתובתך מהתפוצה לחצו כאן ואז "שלח מייל" או SEND
