'עמיתים לטיולים' סיכום הטיול מטל שחר דרך עמק שורק לכפר אוריה שהתקיים בז' חשון תשע"ד + כניסה לבי"כ העתיק בסמוע 25.10.13

80 views
Skip to first unread message

Amyt

unread,
Oct 22, 2013, 2:54:09 PM10/22/13
to amitim...@googlegroups.com
בס"ד Inline image 1

אי"ה ביום שישי, ערש"ק פרשת חיי שרה, כא' מר-חשון תשע"ד (25.10.13)
חמישה בתי כנסת ביום אחד: סמוע/אשתמוע - ח' טוואני - תל מעון - סוסיא - ענים
בהדרכת: ד"ר יצחק ספיר, אריה קליין, יורם אלמכיאס-מדרשת חברון וביס"ש סוסיא
בשעה 05:00 בבוקר, מפגש הרכבים - בחניון סוסיא העתיקה, משם עולים לאוטובוסים לסמוע - השתתפות סמלית: 10ש"ח
חובה להירשם מראש להסעה באמצעות הדוא"ל אצל מדרשת חברון  midrasha@mhebron.org שימו לב: מספר המקומות מוגבל! (02-9961710)
לאחר מכן מסלולים למיטיבי קשב ולמיטיבי לכת.
ללו"ז מפורט, מפת ההליכה ויתר הפרטים ליחצו כאן
חומר רקע לקראת הטיול:
מצורף ראיון בMP3 עם עמית אררט לקראת הטיול ברדיו גלי ישראל בתכנית של קלמן ליבסקינד הבוקר
======================================================================================
Inline image 2
'עמיתים לטיולים' סיכום - סיור מס' 4, המשך הטיול של חוצה השפלה הצפונית, השיירות לירושלים
ממושב טל-שחר דרך עמק שורק, לתל בטש, לגבעת דיר רפאת ולכפר אוריה בהובלת - ראובן שדה
שהתקיים ביום שישי, ערש"ק פרשת לך לך, ז' מר-חשון תשע"ד (11.10.13)

שתי מטרות לסיור - האחת, להמחיש שרצועת עמק רוחב זו לא יכלה לשמש במהלך מלחמת השחרור נקודת משען, הזנקה ומעבר לירושלים (ראינו שבקו הרוחב מחולדה ועד למרגלות הרי ירושלים היו רק שני ישובים עבריים חלשים ודלי אוכלוסין - והדגמנו הפעם בתולדות כפר אוריה דאז, אך גם הרטוב מצבו היה כזה, ולשניהם היסטוריה של חילופים ופינויים (למשל תרפ"ט ותש"ח) ובעיקר ישיבה בודדת  בלב ישובים ערביים וללא צירי תנועה בטוחים אם בכלל. עוד ראינו עד כמה אדמת העמק הכבדה הופכת טובענית בעת השקיה, או גשם ולכן איננה מאפשרת תנועה, ובוודאי שלא שינוע במשאיות ובאוטובוסים ובמשוריינים בתקופת החורף ואף לאחריה). המסקנה - את הניתוק שבאזור לטרון לדרך  לירושלים יש לעקוף ולפרוץ מצפון ומצפון - מזרח  לחטיבת הנוף שטיילנו בה, דווקא באזור הסלעי יותר שבין סביבת לטרון לבין הגבעות הנמוכות והגבוהות שבסמוך לכפר אוריה, כאשר נקודות ההזנקה לירושלים נותרות ברחובות, במחנה ביל"ו, בנען ובחולדה - בהתאמה להתפתחויות. המטרה השנייה- להגיע להכרות עם חבל ארץ יפהפה שאיננו מטויל יחסית ולהדגים את המשך חתך הנוף הרוחבי בשפלה הצפונית אותו החלנו לסקור ברגלינו ובעינינו בסיורינו הקודמים. עם המשא של מילוי שתי מטרות אלו יצאנו לדרך כשאנו גולשים  בדרך סלולה למחצה המובילה לעמק שורק שנתחם כאן בצפיפות בין גבעת המושב טל שחר מצפון לבין גבעות יער ישעי - כשמן כיום, מדרום. ביחידת נוף מצומצמת זו, שהולכת ומתרחבת לעמק משמעותי כלפי מזרח ובמידה גם כלפי מערב,  מצאנו צל משיב נפש תחת הצמרת הענקית של שיזף מרשים ויפה ביירקותו הרעננה. כאן שמענו על חשיבות העמק הצר הזה  לתולדות א"י המתעוררת בסוף המאה ה-19 וברבעון הראשון של המאה ה-20. כאן נקבע ונסלל לראשונה בא"י ב-1891 חלק מתוואי מסילת הברזל הצרפתית מיפו לירושלים, שיזם נבון ביי היהודי הירושלמי. אף הרצל "נהנה" משירותיה כשעלה לעיר וחלף ממש כאן לידינו באוקטובר 1898 בהביעו ביומנו את אכזבתו מהנוף העירום והיבש. (היבטנו בתמונה משנות העשרים שצולמה מהכיוון של חוות חולדה אל עבר הדרך מח'ולדה לגבעות שלידינו  וראינו שדבר לא השתנה עדיין). ותחנת רכבת נאה הוקמה בסמוך לחנייתנו, תחנת סג'ד, ולידה מגדלי מים ומאגר מים גדול שאפשרו בעונות שופעות לקטרים למלא כרסם מים ליצירת קיטור בדודיהם לשם הנעתם להמשך הדרך ולטיפוס בהרים. (בעת מחסור הובלו לכאן המים בקרון מיכל, בתחילה מיפו ואח"כ מעינות בתיר). זמן המילוי ועצירת הרכבת אפשר גם לנוסעים המעטים  שמן האזור לנצל את הרכבת. לחוות חולדה, הישוב היהודי היחיד במרחב זה בזמן האמור, היה זה הפתרון התחבורתי שהפך אותה לנקודה מטוילת ומבוקשת ע"י בני נוער, משלחות סטודנטים, חיילים מסיירים, אישי ציבור וכיוב'. בשל מציאות קו הרכבת במקום ובשל הטופוגראפיה והקישור הנוח האפשרי מכאן אל דרום הארץ ועד למרחבי סיני ומצרים, הפכו התורכים  והגרמנים את העמק הקטן שלנו ליד  מפגש הנחלים שחם - שורק לצומת לוגיסטי ותחבורתי ארצי ואפילו כלל מזרח-תיכוני. החל מ-1915 הושבתה תחנת סג'ד, עד שנמחקה לחלוטין בעשור האחרון, והוקמה ממערב לה תחנת ואדי סראר (שורק, בה סיימנו את סיור 3). עם התפיסה הצבאית הבריטית ב- 13-14 בנובמבר 1917 קיבל המקום את השם הצמת ובהתאמה תחנת הצמת. לכאן הם הגיעו מיום הקרב הקשה במורד נ. שורק למרגלות גבעות מע'אר ותל קטרה שמצפון לגדרה. הכוחות שכאן היוו בימים הבאים את המקור לעיקר המאמץ המלחמתי הבריטי לכיוון מעלה בית חורון, רכס הראש, ביתוניה ונבי סמואל ובתחילת דצמבר 1917 אף לירושלים. חלק מהכוח שכבש את ירושלים  הגיע גם הוא מכאן, אך דרך עמק שורק וצפון הרי חברון והר גילה אל עבר קווי החפירות התורכיות שבשוליים הדרומיים והמערביים (מצפה כרם למשל) של במת ההר הירושלמית. ממש לידינו, בין השיזף לבין המושב, הרחיבו הבריטים את המנחת החפוז שהקימו הגרמנים בנסיגתם מפניהם מהנגב ומלכיש,  והוא הפך לשדה התעופה הצבאי  של הטייסת ההתקפית המתקדמת של חיה"א המלכותי, שתמכה בלחימה לכיוון ירושלים אך בעיקר ביריחו, במעברי הירדן ובעבר הירדן. בסיס  זה שימש במשך שנה את הבריטים בעת המלחמה, והיה לבסיס התעופה המבצעי הוותיק ביותר שלהם בארץ ובמרחב. בעיות הבוץ הכבד שהביא  החורף הגשום מאד בשנים 1917-8 הביאו לפתרונות יצירתיים של מפקד הטייסת : המראות במורד הגבעה אל עבר הנחל  ובניצב למסלול העפר הרגיל שהפך עיסת בוץ , כשכוח העזר המצרי הגדול שישב כאן סוחב את המטוסים בידיו במעלה הגבעה ודוחפם להאצת ההמראה במורד. כזכור קורבנותיהם- לרוב ממגפות, של האחרונים, ששימשו גם בתיקון קווי הרכבת ובהנחתם ובכל עבודה קשה, קבורים בגבעה סמוכה לתחנת הצמת ובמרכזם אובליסק זיכרון נמוך. מן השיזף הטוב משכנו מזרחה לאורך נחל שורק, קנים וסבכי פטל ירוקים ורעננים מסמנים את אפיקו מושך המים. חצינו את הנחל על  גשר קשתי מרשים, שאמור להשתלב בגן שמפתחת רשות הניקוז נ. שורק-לכיש לאורך העמק (ראה למשל חניון השיזף המוסדר שכבר סיפרנו עליו). תל בטש נישא מעלינו ממרומי 12 המטרים המבדילים בין במתו לבין שדות הפלחה שחצינו. טיפסנו את הסוללה השפוכה סביבו בכל צלעותיו השוויוניות , דרך המעבר הקדום שנכנס אל מכלול מגדלי השער הקדומים ותאי השער. בסיסיהם הרבועיים הזדקרו מולנו בעליה ובתפנית ישרת הזוית שבצענו כדי להמשיך ולטפס אל לפנים לשער הפנימי. בעשותנו זאת  ניצלנו את תעלת הניקוז הכנענית המחופה בלוחות אבן ונכנסנו לעיר כדי להתרשם מתוצאות 12 עונות חפירה בראשותו של פרופ' עמי מזר. כאן בלב העמק ,בין תל מקנה (היא עקרון הבירה הפלישתית) שממערב לנו, לבין תל בית שמש היהודאי שממזרח, פעלה עיר שידעה כנענים, פלישתים , יהודאים (אנשי יהודה) ואף עירוב אוכלוסין בין יהודים  ופלישתים. טביעות "למלך" על קנקני אגירה רבים ומשקולות ועליהן הציון של מידת משקלן באותיות העבריות "פים" (7.56 גר') נתנו בסיס לאמירה שהם, כמו גם אתרי הימצאם בתל, הם  חלק ממלכת יהודה, ככל הנראה מתקופת המלך חזקיה שביצר את המקום. עמדנו על המתח התמידי  הגיאו-איסטראטגי-פוליטי ובעיקר התרבותי ששרר לאורכו של עמק שורק בין מקנה -עקרון לבין בית שמש והמעצמות האיזוריות, בהיותו אזור גבול וחיכוך תמידי בין הפולשים הפלישתים גויי הים  לכנענים ולאחריהם גם לכובשים היהודיים שגלשו לכאן מהר יהודה.  ובוודאי שבטש-תימנה, שבאמצע העמק והטווח בין הערים הראשיות הללו, לא נמלטה מהקונפליקט הזה. תימנה שהייתה גם בגבול השבטים יהודה ודן ידעה גם חורבן ושריפה מתיגרת יד האשורים של סנחריב (סוף מאה שמינית  לפנה"ס), התאוששה חלקית ואז גם  מהבבלים (כנראה כבר ממש בסיום המאה השביעית לפנה"ס). נחל שורק ,תימנה וצרעה המתרוממת מעלינו במזרח קשורים כולם בפועלו של שמשון. לצלילי דליילה של תום ג'ונס העלנו בקרירותה של  צמחיית אפיק הנחל זיכרונות משותפים מהגיבור המקומי שגבורתו  הפיסית, יפי מחלפותיו האגדתיות ומעלליו הרומנטיים שוברי לבבות נשות פלישתים היו לשם דבר ברחבי העולם כולו. שמשון נשא לו אישה מתימנה ואף את דלילה פגש בנחל שורק והיה לשלה עד למותו ההירואי . יהודה זיו יצא לגלות אריות בסביבתנו ומצביע מצפון - מזרח  למקומנו על אתרים המשמרים זיקה לאריות -ח' אל אסד, כפרוריה (כפיר,כפר אריה -אולי כפראריה ממפת פויטינגר??). אכן שאגת הארי המשוסע עדיין נישאת במרחב. בשמש קופחת למדי עשינו את דרכי השדות אל הנחל הנושא את שם המלאך מבשר הורתו של שמשון ונזירותו מיין ומורה. ושם לאורך נחל פלאי, למרגלות גבעת המנזר פגשנו מי תהום גבוהים ופכפוכי מעיינות דלים לעת שלהי הקיץ. אך גם כאן הקנים ירוקים היו ואפילו אחו עשב ירוק-עז בצבץ פה ושם. העליה למנזר הנזירות הקתוליות, דיר רפאת, זימנה לנו שתי תמונות נוף נפרדות ויפות למראה (את מי שהחום לא התישו ) - למערב נוף גבעי נמוך ורך מכוסה בכרמי זיתים כסופים  נאים, ובהמשך כלפי צפון - מזרח נפתח לו עמק כרמי ענבים הנוטים לשלכת כעת וגבעות אזור צרעה המיוערים עוטרים סביב להם בגובהם (קרוב ל-400 מ' מעפה"י, היינו השפלה הגבוהה). רמת בית שמש וישעי סגרו התמונה מדרום - מזרח כשממזרח כבר נראים הרי ירושלים. המנזר קידם אותנו במרתפי יין ובשפע כתובות על דלתות הכנסיה שבו וקירותיה הקוראים לשלום גבירתם, אווה מריה בלשונם, שתורגמה לכשלוש מאות שפות ויותר. מכאן אפשר היה להעיף מבט פרידה על העמק והמסלול שעברנו  ואף להיפרד מהשקט הרב והצל הטוב של חורשת  המנזר. נותר לנו לחצות את יחידת הנוף הגבעי המתרוממת אל האופק מצפון לנו ובוהקת  בשעת צהרים זו  בזוהר הלבן של הקירטון והפודרה המתאבכת עם כל מדרך נעל.  שתי גבעות מאורכות ואוכף ביניהן חצצו בינינו  ובין  המנזר והעמק שהותרנו מאחורינו  לבין כפר אוריה המסתתר מאחורי הגבעות. כשכלבי הבדואים היושבים במדרון בעקבותינו חצינו במהירות את האוכף וגלשנו בענני הפודרה במורד התלול אל עבר הכפר. סיימנו ליד החאן המשמר בין קירותיו עוד סיפור של התיישבות קשת יום, שתחילתה ב-1913 ביוזמה הפרטית של יהודים מביאליסטוק שבמזרח אירופה, יהודים  חסרי כל הכשרה חקלאית. עד להכשרת חלקותיהם לכלל מטעים מניבים ושדות פורחים, דבר שהקרקע לא נענתה לו במהרה, מימנו היהודים קבוצות של פועלים (ביניהם א.ד. גורדון, לוי אשכול ועוד) שישבו בחאן ובמבנים סביבו ועיבדו את הקרקעות במצוות מנהל שכיר מאנשי בן שמן. קרית משה אשר ליד  תחנת  סג'ד, כך כתבו את שם הישוב בתקנות האגודה, אך הפועלים במקום שימרו את שמה של כפרוריה והמקום קרוי כידוע עד עצם היום הזה, כפר אוריה. גודלו הזעיר של הכפר, עת הבעלים החלו ליישבו, לא הותירו להם אלא לפנותו מפני הפורעים הערביים שצרו עליו  במאורעות תרפ"ט ואף הגרעין שהחליפם  בשנות הארבעים נאלץ לעזוב בפקודת הצבא עם גבור הלחץ והקורבנות בדרכי העפר הקשות למקום מנותק זה. בעוברך כיום בכפר השלו דע שמורדות הגבעה הזו ידעו ימים רבים של זיעה ודם וחלומות מנופצים, אך למרות הכל כיום הכפר הולך וגדל וההרחבות צצות מעבריו. עורה, עורה כפר אוריה.  ואולי עוד נשוב אליו בהמשך. כי לא תם ולא נשלם. 

בעמיתות
ראובן שדה rsadeh54@gmail.com

מאת: יהודה לרנר - סיכום מפורט, טל שחר - כפר אוריה, קובץ Word מצורף
התמונות באדיבות - אלכסנדר פולק ובני נתיב

Inline image 1
'עמיתים לטיולים' - כולנו מדריכים !  אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים. 
 
דוא"ל הקבוצה arara...@gmail.com עמית אררט 052-7-90.60.90 מצפה יריחו
אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות https://groups.google.com/forum/?hl=iw&fromgroups=#!forum/amitimtiyulim
הצטרף לקבוצה גם בפייסבוק https://www.facebook.com/groups/amitimtiyulim/
כך תוכלו להעלות חוויות תמונות ובקשות לפעילויות.
גשר בנחל שורק.JPG
תל בטש - בית בד.JPG
הישוב היהודי בדרום הר חברון לאחר חורבן בית המקדש השני - ראובן שדה.docx
יהודה לרנר - סיכום מפורט, טל שחר - כפר אוריה.doc
בנימין ברלין - סיכום טיול עמיתים לטיולים אשתמוע-סוסיה-ענים.pdf
הראיון בגלי ישראל עם קלמן ליבסקינד - קובץ mp3 לקראת הכניסה לסמוע.mp3
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages