במלאת שנה לפטירת הרב רפאל בנימין פוזן

[אוריאל פרנק‎]

במלאת שנה לפטירת הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן ז"ל, מחבר סדרת ספרי "פרשגן" על תרגום אונקלוס, מצ"ב שלושה קישורים:

1. מאמר: התרגומים הארמיים למקרא - רפאל בנימין פוזן

2. הקלטות מהכינוס השנתי העשירי של שוחרי לשון הקודש שהוקדש לזכרו 

3. שיעור קצר שלו לפרשת בשלח

תנצב"ה

[אוריאל פרנק‎]

https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=8&id=617  

השוו את מאמר #1 הנ"ל  של הרב רפאל בנימין פוזן למה שכתב פרופ´ משה בר אשר /על המקרא ותרגומיו לחיים חמיאל

...אבל אין כיום מלומד חשוב שיחלוק על הדעה, שהרובד הקדום הנתון בטקסט הלא מנוקד של תרגום אונקלוס לתורה ות"י לנביאים, נתחבר ברובו בימי התנאים בארץ ישראל סמוך לחורבן הבית. ...ברם המחקר הלך מעבר לזה... זה שנים שמהלכת ברשות הרבים ראייה אחרת באשר לתרגום אונקלוס ולת"י לנביאים בניגוד לתרגומי ארץ ישראל המדרשיים. תרגומי ארץ ישראל תרגום הקטעים, תרגום ירושלמי הנמסר בכ"י נאופיטי, התרגום שבקטעי הגניזה והתרגום המיוחס ליונתן אכן נתגבשו בימים שהעברית לא הייתה עוד לשון מדוברת, אבל תרגום אונקלוס ותרגום יונתן לנביאים נתגבשו בימים שיהודי ארץ ישראל דיברו עברית. אחרי בקשת מחילה ממורה הדורות, רש"י, שאמר "שהתרגום אינו אלא להשמיע לנשים ועמי הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש", עלינו לומר שדברים אלו של רש"י יאים לתרגומי ארץ ישראל, אבל לא לתרגום אונקלוס ולתרגום יונתן לנביאים. אם כך הוא, אם היהודים בימי הבית השני ובמאת השנים שלפני החרבן ובמאה וחמישים השנים שלאחריו, כלומר בתקופת התנאים, דיברו עברית, מאיליה עולה השאלה כפי שניסח אותה פרופ' אברהם טל בכותרת למאמרו "כלום יש הצדקה לתרגום ארמי בחברה דוברת עברית?". 9 בבירור מעמיק ויסודי הולך טל בעקבות מאמרים של ג'ימס באר ושל פרופ' חיים רבין המנוח. ...

ט אברהם טל במאמרו הנזכר נאחז בשני מלומדים אלו והלך הרחק מעבר להם. הוא מציין שהשומרונים לא חששו להכניס לחומשם שינויי לשון ושינויי תוכן שתאמו את תפיסותיהם ואת לשונם. למשל הם לא חששו להמיר את הלשון הנדיר "ותער כדה" (בראשית כד, כ) בלשון "ותורד כדה". ואין צריך לומר ששינויים אחרים שהכניסו בחומש שלהם היו מפליגים מאלה. גם אנשי קומראן כעדות מגילת ישעיהו השלמה וכעדויות ממגילות אחרות הכניסו שינויים במקרא שלהם. הם .... לדעתו, לצרכים עממיים היו גם ביהדות הפרושית ביטויים כאלה, לפחות בענייני הלשון. כך עולה ממה שנאמר על תורתו של רבי מאיר, שהיה כתוב בה "והנה טוב מות" במקום "והנה טוב מאד" (בראשית א, לא), "כתנות אור" במקום "כתנות עור" (שם ג, כא), אבל בבית הכנסת לא יעשה כן בתפישה הפרושית. התורה מקודשת היא ולא תגע בה יד, אך צורך היה למפרשיה לעשות שינויים המתבקשים מן הפרשנות. לצורך נמצאו להם התרגומים הארמיים. אם כן לא לספק טקסט לעם שאינו יודע עברית באו התרגומים הקדומים, אלא לפשט את התורה בלשון ובתוכן, ובשעת הצורך גם לשקף את ההלכה. לפיכך "לא תבשל גדי בחלב אמו" מיתרגם לארמית: "לא תיכלון בשר בחלב", אבל כך לא ייעשה בנוסח העברי המשמש בעבודת הקודש בבית הכנסת. אפשר להתווכח עם התפישה הזאת של ג' באר ושל ח' רבין ובניסוחה המשוכלל בידי אברהם טל, אבל אי אפשר שהעיון בתרגומים הארמיים בדורנו יתעלם ממנה.

--------------------------------

. 9. ראה A. Tal, "IsThere a raison d'être for an Aramaic Targum in a Hebrew-Speaking Society?", Revue des Etudes Juives 160 (2001), עמ' 357-378.

[אוריאל פרנק‎]

שלום רב,

היום, שושן פורים, מלאו 8 שנים לפטירתו.
ב"ה, בזכות משפחת פוזן ואתר "על התורה", יש מעתה גישה נוחה וחינמית לספר פרשגן (כולל ההערות). 

הנה קישור לפרשגן על פרשת ויקרא :

https://mg.alhatorah.org/Dual/Parshegen/Vayikra/1.1#m7e2nf

יפוצו מעיינותיו חוץ!

חג שמח ובשורות טובות,

אפ"ר

‫בתאריך יום ה׳, 16 במרץ 2017 ב-2:14 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬