פרטיכל מלא של ישיבת ועדת הכלכלה
Jonathan J. Klinger
גלעד ארדן: על סדר היום הצעתו של ח"כ אמנון כהן, אנו מקדמים בברכה את שר התקשורת, ח"כ אריאל אטיאס. אני רוצה להזכיר שהועדה קיימה כבר שתי ישיבות בהכנה לקריאה הראשונה. הישיבה האחרונה התקיימה ביום 16.07.2007, כלומר לפני למעלה ממחצית השנה. בסוף הישיבה הקודמת, וזאת בגלל טענות לעיכוב, התקבש משרד התקשורת להעביר מספר נתונים לועדה כשבינהם הנתון לגבי העלות הכספית שתושת במידה והצעת החוק תעבור על ספקי האינטרנט, כיוון שיש להניח שאותה עלות תגולגל על הגולשים אצל אותו ספק. הנושא השני שביקשנו מהועדה הוא להציג את המודלים הקיימים בעולם לסינון אתרי אינטרנט והסינון הוא ההשפעה על קצב הגלישה: האם ההגבלה תאיט או לא. אני הבטחתי בסוף הדיון שדר' קוזלובסקי יפתח את הדיון. דא עקא, כיוון שמשרד התקשורת הגיש לועדה נוסח מתוקן להצעת החוק, נראה לי שיש טעם רב להפוך את הסדר, כשקודם כל משרד התקשורת יציג את הנוסח החדש שמבקשים מאיתנו לקיים עליו דיון ולאחר מכן שדר' קוזלובסקי יפתח את הדיון. הדיון הזה בשאיפה (מי זה דר' קוזלובסקי?)
נמרוד קוזלובסקי: מאז הדיון הקודם פנו אלי מספר גופים להתייעץ בנושא הטכני, אולם אני איני מייצג אף גורם כאן. אני ייעצתי בתשלום לחברת הסלולר, וזהו חלק מהייעוץ לחברות הסלולר.
ארדן: חבר הכנסת כהן, אתה היית יו"ר הועדה ואתה נתת לגופים רבים להביע את דעתם. אני אפתח את הישיבה וכל מי שירצה להביע את דעתו להתבטא. טאני מקיים את הדיון הזה עד השעה שתיים. כמו כן, רק בשבוע שעבר, לאחר למעלה מחצי שנה, הגיעו המסמכים אלינו. אנחנו כבר בשעה אחת ואני מציע שהוא יהיה קצר ולעניין. כבר קיימנו שתי ישיבות וזו בסך הכל הכנה לקריאה הראשונה. ח"כ כהן:
אמנון כהן: תודה אדוני היו"ר, תודה לכב' השר. אני מודה גם למשרדך, מיקי: מה שלומך.
מיקי איתן: בינתיים הכל בסדר.
אמנון כהן: אני מודה למשרד התקשורת על העבודה המקצועית והמכובדת שעשיתם וקיבלנו את כל הדו"ח ששלחתם לחברי הכנסת. הצעת החוק שלי דיברה בהתחלה. העבודה עם השוואה בינלאומית, והנושא נבדק וכפי שציינו חברי הכנסת, אני רוצה לסבר את אזניהם, באמת עשיתם עבודה מצוינת בהתייחס למדינות שונות בעולם. החקיקה עברה גם בארצות הברית, גם באוסטרליה,
גלעד ארדן: בארצות הברית זה לא נכון.
ח"כ כהן: אנחנו ראינו גם שיש התייחסות לגבי מדינות אחרות כמו האיחוד האירופי כך שכל אחד מנסה למצוא פתרונות. אני אומר, אדוני היו"ר, הלוואי והיו משכילים בחברות האינטרנט ובאיגוד האינטרנט מכינים אמנה מסוימת כמו שעשו במדינות אחרות והיו מביאים הצעה שלא תהיה פולשנית מדי ותשמור על הילדים. ההצעה באה כי על מנת להביא בצע כסף משחיתים את הילדים. הצעת החוק היתה מאוד פולשנית ואני הבנתי שהמטרה היא חשובה, לא החדירה יותר מדי ושהחקיקה תהיה לא מידתית ולכן שלחנו את הגופים המקצועיים לעשות עבודה, והם עשו עבודהמצוינת והגענו לנוסח מוסכם ומתוקן, והנוסח המתוקן עבר אשרור בועדת שרים לענייני חקיקה ואנחנו אחרי תיקון הצעת החוק אם פתרון שלא תהיה בו גישה לילדים קטנים לתכנים שקריטים לערכים: דהיינו פורנוגרפיה ואלימות קשה, והנושא של קלפים והימורים ומצד שני למבוגרים שיוכלו לעשות כל מה שהם רוצים. ישבנו על תקנות האלו ויש דרך מסודרת איך שהנושא יתבצע בפועל, לשר יש תקנות להתקדם בהמשך, ואם יש שוני בין הצעת החוק שאני הגשתי לבין ההצעה המתוקנת, נוכל להתייחס לסעיפים אם יש מינוח מתאים או לא מתאים. אם אדוני מסכים נעבור לפי התיקון החדש ואם יש הערות יוכלו להתייחס סעיף סעיף. אני מציע כי כך נתקדם.
ח"כ ארדן: אני מציע שהשר יציע את ההצעה, היועץ המשפטי יקריא את כל הנוסח ונתחיל לשמוע הערות.
כב' השר: אני רק ברשות היו"ר וח"כ אמנון כהן, אני רוצה לחדד שההצעה היא של ח"כ כהן ואנו במשרד תומכים בהצעה והמתווה המידתית שאנו רואים כאן הוא כזה שנותן את הכלים להגיע למצב שאפשר יהיה במידת האפשר, ואין מאה אחוז, להגיע למצב שלא יהיה את החופש המצוי כיום בידי הילדים והקטינים לגלוש. אני רוצה להעלות את הנתונים כאן שפורסמו בכל כלי התקשורת לגבי מצב הילדים היום לגבי גלישה: 60% מהילדים בישראל גולשים באתרים פורנוגרפים (ילדים זה עד גיל 15 מ9), ישנם 48,000,000 אתרי פורנוגרפיה באינטרנט. ל47% מהילדים יש אינטרנט פרטי. 24% מהילדים נתנו פרטים למבוגרים, אלה הנתונים והעובדות, הם מזעזעים, בגלל זה משרד התקשורת תומך בחוק. אנחנו תומכים בחוק הזה. ההשראה של החוק הזה הוא בהחלטת בג"צ בהרכב של 11 שופטים להגביל את הצפיה בערוצי הכבלים והלווין משעה 22:00, רק למבוגרים, חסום כברירת מחדל, זה מה שבג"צ קבע לגבי הכבלים והלווין. נכון שהאינטרנט הוא פלטפורמה פתוחה יותר ולכן החוק פתוח יותר, 24 שעות שבעה ימים בשבוע, בגירים יגלשו כאוות נפשם ובלבד שניתן את הנתונים המינימאלים. דבר נוסף הוא שנמסרו לי הרבה הצעות לצאת בקמפיין לחנך את ההורים שיזהרו מהילדים שלהם. כבר מספר שנים שחברות האינטרנט מחויבות ליידע את הלקוחות על הסכנות ולהציע סינון. הסינון עולה עשרה שקלים בחודש, אבל היא לא מגיעה להורים. אם אנחנו מסתכלים על הבטיחות בדרכים, אנחנו רואים שיש קמפיין לעודד בטיחות בדרכים אבל לא מפסיקים בקמפיין, יש חקיקה, ענישה ופעילות מונעת. ועכשיו להצעת החוק: הצעת החוק מאוד מידתית וסבירה, בחלקה המידי יש לזה תמיכה טכנולוגית מובהקת, שזה לשלוח לינקים לתוכנות סינון למחשב של הלקוח, זה דבר של מחר בבוקר וזה.
מיקי איתן: אתה אמרת שזה לא נתון לויכוח, אז אף אחד לא יכול לומר עכשיו שזה לא יעיל. “אף אחד לא יכול להגיד", אני בכנסת, ולכל אחד יש דעה.
כב' השר: אם זו ההערה הראשונה אז אני במצב מוין, ואני רוצה להמשיך כדי להגיע להצבעה. לגבי ההתכנות הטכנולוגית של הסינון בשרתים: יש למעלה ממיליון מכשירי סלולר דור שלישי אם יכולת גלישה באינטרנט, אגב, היום, תקנות של קודמי: הפורטלים הפורנוגרפיים באינטרנט חסומים כברירת מחדל ורק מי שבגיר יכול להכנס אליהם, ובאותו מכשיר סלולרי, מעל מיליון מכשירים ולמעלה מ80% מהשיווק של חברות הסלולר הוא רק לדור שלישי, שם אנחנו צריכים לתת את דעתנו, ובשם החופש לתת לילדים להסתובב עם המכשיר הסלולרי ובהקשת מספר אחד הם נכנסים לאוקינוס של מידע. זה לא חוק דתי, לרוב החרדים אין אינטרנט בבית, יש לחוק תמיכה ציבורית גדולה ואני חושב שהגיע הזמן לתת לעגלה הזו לצאת לדרך. כל המבוגרים שיגלשו כל יום כל היום ובלבד שישמרו על ילדינו כדי שהסכנה המינימאלית לפדופיליה
ח"כ איתן: בנושא הזה השקעתי יותר זמן ולימוד ולמה לך להתמודד בנושאים שאתה לא מבין בהם? אתה לא מבין בפדופיליה. הוא פנה אליי ושאל אם אני מודאג גם מפדופיליה. אני עניתי שאני בכנסת הזו משקיע לקדם את הניתור והמעקב אחרי הפדופילים.
כב' השר: אני שמח שהשקעת בתחום הזה ואתה בוודאי יודע כמה החוק יכול לסייע ואני מאמין שאחרי שתשמע אתה תרצה לסייע.
ח"כ איתן: אולי אני אשכנע אותך שיש דרכים יותר טובות.
ארדן:
ח"כ כהן מקריא את הצעת החוק.
ארדן: תודה רבה, מה אדוני רוצה כרגע שנעשה, האם הוא רוצה?
ארדן: הצעת החוק הזו נכתבה על ידי משרד התקשורת, ולכן השאלה האם מעוניין שמשרד התקשורת יקריא.
אמנון כהן: השינויים בחוק הם בעקבות דיונים שהיו לנו כאן ולכן נעבור להצבעה.
ארדן: מי משיב לשאלות? חיים יתן את הסקירה שביקשתי, בנוסף, המשרד יעביר לועדה, כאשר מדובר על קביעה בתקנות, איך הכוונה של המשרד לקבוע בתקנות מהם אתרים בלתי הולמים? מיהו האדם או הגוף שיקבע שהשימוש במין באותו אתר אין לו ערך אומנותי\חדשותי מובהק? שאלה שניה היא לקלבוע בסעיף שלוש הוא שהדרך לחסון יכולה להיות בכל דרך אחרת שאישר השר היא רחבה מדי. בסעיף ה' : השר רשאי לקבוע הוראות, אני מבקש להוסיף באישור ועדת הכלכלה, בסעיף ההגדרות: הודעת מנוי "על ידי מי שזוהה כבגיר", לא ברור איך הספק אמור לזהות אותו כבגיר, ודבר אחרון אני מבקש שהמשרד ישקול שהודעת מנוי – אם מנוי יודע או יחתום על כך שאין במעונו אף אחד שאיננו בגיר, אז אנחנו מכפיפים אותו לכך.
ארדןP: הצעת החוק מכפיפה את החסימה לרצונו של האדם: ברגע שהוא הביע את רצונו, אם אנחנו מכפיפים לרצונו ואין לו קטינים בביתו, למה צריך שאותו ספק יהיה לו במאגר שאותה סבתא היא צרכנית של אתרי מין? למה שהיא לא תשלח פקס ותגיד שהיא לא צריכה סינון?הצעה נוספת היא שאם מדובר במנוי שהוא בית עסק, להחריג אותו גם כן מהחוק.
אטיאס:: אני חושב שחלק מהשאלות הן ברמה ההנדסית, ואני רוצה לדבר במאקרו: מי מזוהה כבגיר, יש לנו דיון בבג"צ לגבי איך מזהים אדם בגיר בטלפונים סלולריים? היום הזיהוי הוא על ידי הקשת ת"ז, הבעיה היא שכל אדם מבוגר, גם אם הוא לא המנוי, המערכת מזהה שמדובר בתז של אדם בגיר, ברור שהתכלית הראויה היא שילדים זמינים לתעודות הזהות של ההורים, בכל מקרה כל החלטת בג"צ שתהיה במרץ תהיה מקובלת עלינו. אנחנו רוצים שיוויון ברמת זיהוי המין לטלפונים ואינטרנט, מה שיקבע בג"צ יהיה מקובל עלינו. דבר נוסף, לגבי מי יקבע מה יסונן, דיברנו על זה ואנחנו לא באופן גורף מחליטים לבד. מה זה פורנוגרפיה לא אנחנו ממציאים: מוגדר בחוק התועבה.
מיקי איתן: זה לא מוגדר בחוק, ויש הצעת חוק שלי. החוק
ארדן: מיקי, תרשום הערות, האי אפשר לנהל את זה.
אטיאס: לעצם העניין, עניתי על בגיר, אמרנו שאנחנו ממליצים שתהיה איזושהיא ועדה שתקבע קטגוריה, כשידברו כאן אנשים שמתמחים בסיננון אתרים זו טרמינולוגיה של שפה וברמת הרעיון. הצעת שהמנוי יודיע שאין במעונו אדם בגיר, הרי אנחנו לא חוסמים כברירת מחדל את האתרים, החברות פונות ללקוח וזה מודיע שהוא בגיר, אם יש אנשים שאין שם קטינים אז הם יצהירו שיש ילדים והם רוצים פתוח. הלקוח הבגיר מחליט אם הוא רוצה להיות מסונן או לא, ולכן מה שהצעת נמצא בתוך החוק. דבר אחרון, העניין של הסכמת ועדת הכלכלה. תראה, אני מכבד את ועדת הכלכלה, אבל ברגע שהחוק עבר לתקנות של השר, ואני חושב שפעם בשבועיים אני חותם על תקנות של השר וגם על האינטרנט יש תקנות ואני לא חושב שזה טוב למשרד שאנחנו נתחיל לעבור במיוחד כשועדת הכלכלה היא עמוסה מאוד וגם לא תמיד הטלויזיה תבוא לכל דיון.
ארדן: כאשר המשרד בעצמו כותב בהצעת החוק שזה כפוף לטכנולוגיה זמינה ויעילה ושאין עדיין טכנולוגיה יעילה.
אטיאס: אני רוצה לחדד את העניין של טכנולוגיה יעילה וזמינה: יש טכנולוגיה היום, ההצעה היא לשלוח ללקוח לינק הביתה וזה מופיע בחוות דעתו של חיים גירון, מה שלא יעיל וזמין ברמת הכמות כי היא עדיין לא נוסתה על האזרחים זה סינון ברמת השרת. ככל שתהיה טכנולוגיה שתהיה זמינה ויעילה בשרת ולא במחשב הביתי, אם זה לא יעיל לא נעשה את זה, אם זה כן יעיל נעשה את זה, אבל לא כל עניין צריך להגיע לועדה כי נעבור קדנציה וזה לא יגמר.
ארדן: הדבר המרכזי בתקנות הוא מי קובע מה זה אתרים בלתי הולמים לקטינים, כרגע אין בהצעה הגדרה מי זה אותו גוף, אבל כל עוד אתה שר התקשורת אני סומך עלייך, אבל נניח יגיע שר חשוך שיגיד שמי שקובע זה ......
אבו: אני אמרתי, מחר יבוא שר ויגיד שהוא לא מאשר תכנים פוליטיים. אדם אחד מחליט שתכנים פוליטיים לא לגיטימיים ולכן חייב פה דיון ציבורי.
מיקי: הערה קצרה לעניין: אדוני השר, הכנסת מפקחת על תקנות במיוחד כשהשר מקבל כח להעניש אנשים אחרים בעונשים כבדים. ברגע שאתה קובע שעל ידי הפרת תקנה שלך או הפרת הוראה אדם מסוים יצטרך לשלם עיצומים כספיים אנחנו נותנים לך סנקציה עונשים ביד, זו לא קביעה טכנית, זו קביעה עונשית, לכן כשהכנסת נותנת סמכות להעניש היא מבקשת את האישור שלה לקביעת הנורמה של השר.
אטיאס: אני רוצה לעדכן אותך בסמכויות שיש לי בחוק. אני בשנה ושמונה חודשים האחרונים קנסתי במיליונים חברות תקשורת ולא הייתי צריך לעבור ועדה ולוביסטים. אנחנו מנהלים את משרד התקשורת, כשינהל אותו מישהו אחר.
מיקי: לא תצטרך כל פעם לבוא הנה להטיל קנסות, אלא אתה מקבל ביד את הסמכות.
אטיאס: הכנסת הזו נתנה לי יכולת לתת קנסות במעל 15,000,000 על מי שמפר את ניידות המספרים.
ארדן: אבל כאן לא הבאת פרטים על מי לא להעניש.
אטיאס: מה שאני מציע שמי שיש לו בעיה עם החוק ידברו.
ארדן: זה לא מופיע כי אני לא יודע מה זה אתרים בלתי הולמים.
מיקי: הוא מסתמך על חוק התקשורת, אולם כל הוראה שהוא יתן תהיה כפופה להוראה של משרד התקשורת.
חיים גירון: אני אקצר כי את עיקר מה שהיה לנו להגיד אמרנו בחוות הדעת. יש בעקרון שתי לחלופות מרכזיות לסינון תכנים באינטרנט. החלופה הנפוצה ביותר וזמינה מיידית היא תוכנות לסינון אתרים שמשתפרות עם הזמן ומגיעות לאחוזי יעילות גבוהים ומאפשרות לכל אחד במחשב הביתי שלו לקבוע שעות, הרשאות וכיו"ב, נעשו נסיונות לפתח חלופה נוספת שאותו הסינון באותה רמת יעילות והצלחה יתקיימו גם בשרתים של ספק האינטרנט באופן שהמשתמש הביתי יוכל לרכוש את השירות מוכן מספק האמנטרנט, יש לזה שמוש כמו "צינור נקי" וכו', הקושי הוא שכאשר מדובר בהיקף נרחב של מאות אלפי מנויים, וכל אחת מספקיות האינטרנט בישראל היא כזו, הטכנולוגיה הזו לא זמינה ולא ישימה. היא זמינה לאלפים ופיתוח זהיר והדרגתי יביא לעשרות-אלפים, אבל למספרים של מאות אלפים אין דוגמאות בעולם, אבל הטכנולוגיה מתפתחת, והעקרון שמופעל במחשב הביתי, אותו עקרון אין מניעה שיופעל גם בשרתים אצל ספק האינטרנט ולכן הצעת החוק מנסה לגשר על הפעל בין הרצוי למצוי בדרך שתסמיך את השר על פי קיומה של טכנולוגיה זמינה ויעילה. כאשר תתפתח הטכנולוגיה אפשר יהיה ליישם אותה על פי ההתפתחות: סינון במחשב הביתי קיים היום, הוא זמין וחלק מחברות האינטרנט מציעות את זה כדבר שבשגרה כשירות מסחרי הצעת החוק קובעת שזה יהיה ללא תשלום וזה יהיה כעניין ערכי. כל חוק התקשורת עוסק בטכנולוגיות שלא קיימות: האם כשדיברנו על שירותי בזק כשחוקק החוק מישהו צפה את הנפוצות של טכנולוגיות האינטרנט וSMS? החוק הוא חוק מסמיך.
מיקי: אני אתן לך דוגמא פנטסטית, חוק חתימה דיגיטלית.
גירון: החוק מסמיך את השר לפתח את החוק לפי התפתחות הטכנולגויה.
\ארדן: האם יש סבירות שזה יפגע בקצב הגלישה?
גירון: אני מניח שאתה מתכוון לסינון ברמת השרתים, כמובן, חלק מהעובדה שאנחנו אומרים שהטכנולוגיה אינה זמינה נובע מהעומס שיוצרת כמות התעבורה.
ארדן: ומה העלות? לא הבנתי את העלות במסמך.
גירון: אני רוצה לסייג את הערכתת העלויות, אנחנו הסתמכנו על בדיקות בספקיות שמספקות מערכות סינון. כמובן שזו לא הצעת מחיר פורמאלית, אבל ההערכה הגזה של העלויות מתחלקת לשניים: יש את עלות ההקמה הראשונית של מערך הסינון.
גלעד ארדן: כמה העלות המוערכת שלכם לספק אינטרנט?
גירון: בין מיליון לשני מיליון דולר לספקק וזה מאוד תלוי מה יש לספק ועלות שנתית של מספר דולרים לשנה פר מנוי. אני רוצה להדגיש, לא פר מנוי שביקש סינון אלא בהנחה שזה מגולגל על המנויים.
נמרוד קוזלובסקי: אני מברך את משרד התקשורת ואני ייעצתי לו בהצעה, הכיוון של להגן על יכולת סינון היא חשובה. אבל, הבעיה שקיימת לי אם נתמצת אותה, היא שיש שתי חלופות טכנולוגיות: להעמיד בפני משתמש הקצה, שהיא טכנולוגיה שקיימת וראויה וטוב שמשרד התקשורת יעשה אם הוא יציע אותה. זה מעצים את האזרח. מה הבעיה הגדולה הקיימת כאן? וזה בתחוםפ המומחיות במדעי המחשב: אם ץנתמצת את המסקנה, לא רק שק4יימת טכנולוגיה כשירה אלא ברמה הפשוטה ביותר, הבעיה היא מסוכנת: סינון ברמת ספק האינטרנט זו בעית אבטחת מידע חמורה שעשויה להביא את ישראל לסכנה בטחונית, צריך להיות אוויל גדול כדי להעמיד מסנן בין מדינה לאינטרנט. מסננים כאלו קל לסתום ולחסום את התעבורה ברשת. חזרתי כרגע מייעוץ לממשלה הטאיוונית, השינוי בארכיטקטורה מונעת את היכולת של שני אנשים לדבר זה עם זה כי לא יודעים מה החסמים בדרך. לכן צריך להבין שהסיכון מבחינת אבטחת מידע הוא אדיר. מה שקיים לנו כרגע הוא מסמך של משרד התקשורת,
ישראל חסון: איך זה אמור לעבוד בשוטף?
קוזלובסקי: יש טכנולוגיה של רשימה של אתרים שחורים ורשימת אתרים לבנים, טכנולוגיהות אלו חוסמות ברמת האתר, והבעיה העיקרית היא חסימת יתר אדירה, בפנסילבניה הטכנולוגיה היתה בלתי חוקתית כי 799 אתרים שאין להם מאומה עם מטרת החסימה נחסמו על כל אחד. האתרים חולקים כתובות ואם חסמת בלוג אחד חסמת את כל האתר לבלוגרים. שר התקשורת, הצעתך היא ראויה ומגנה על הילדים, וראוי לתת מסנן לכל בית. הבעיה שמטרידה אותי היא סינון ברמת הרשת. כיצד טכנולוגיה יודעת לסנן תוכן? יש מסננים שהם בסך הכל כתובת IP, הסינון הוא פשוט וסינון יתר. הדרך השניה היא לזהות תבניות חריגות שדורשות כח מחשוב אדיר, ומזהות מה יש בתמונה. אין היום טכנולוגיה שיודעת לזהות מה יש בתמונה ולדעת אם לחסום או לא. ההשפעה היום על הגלישה היא שלא רוצים אינטרנט. דבר נוסף: אין היום טכנולוגיה זמינה ברמת ספק האינטרנט לחסום את התעבורה של שיתוף הקצבים והצ'טים כי זו לא התעבורה שנחסמת בחסימת אתר. אין בעיה, וכל ילד יכול לעקוף חסימה ברמת ספק השירות. אם אני רוצה להגן על הילדים אין לו דרך לעבור את המעקף ברמת משתמש הקצה ולכן אם זה ברמת הספק זה מסוכן. סינון ברמת הקצה נותנת ברירה פרסונאלית מה לחסום ויוצרת דיון. בחסימה הרשתית אין מנגנון והדרך היא חסימה גורפת ותהיה רשימה כוללת של אתרים ותבניות. זה גורם לכך שלא תהיה סינון אלא חסימה או צנזורה. גורם מסוים מחליט עבור הציבור אילו תכנים אנו סבורה שהם מסוכנים. הדבר הנוסף הוא שאין אלמנט של בחירה. בעוד שבחירה של משתמש אם לשים מסנן בביתו ומה הוא רוצה להחשף אליו, במסנן אצל ספק השירות נשללת הבחירה כי כדי שמסנן יהיה יעיל הוא חייב לדעת מה מסונן דרכו. אומר ח"כ איתן ובצדק שברגע שהמחשוב מתבצע בנקודת האמצע הוא לא יכול.
ישראל חסון: אתה זורק כמות אדירה של אינפורמציה, השאלה היא שאלה התפתחותית: שמת מערכת סינון ביתית, לא על הרשת, עוד אין טכנולוגיה, מי מגדיר את רשימת האתרים המסוננים? השאלה השניה היא איך המערכת הזו מתעדכנת? איך עושים את הדבר הזה.
קוזלובסקי: ברגע שמשתמש הקצה מחליט, אם התוכנה חסמה אתר, הוא יכול להכליל אותה ברשימה הלבה בין אם זה ברמת המשתמש הבודד. ברגע שיש בקרת תמונה, כח העיבוד של המחשב יכול לזהות אלמנטים חשובים ולהתריע עליהם. עדכון האתרים מתבצע על ידי גופים שאתה בוחר שאתה נאמן להם. אתה יכול לתמוך בגוף א' ולבקש ממנו את רשימת האתרים. אני רוצה להסביר את התופעה שקרתה בכל מקום שניסו את הסינון. אין פרויקט בעולם שבו אומרים לספק שירותי האינטרנט לסנן תוכן באופן גורף. אני רק רוצה ברשותכם דבר נוסף. אין טכנולוגיה זמינה היום ברמת הסלולר, בשל העובדה שהתשתית שם שונה מהתשתית האיטנטרנטית, לכן לפני שאפשר יהיה לחוקק את זה על סלולר, צריך בדיקה נוספת. הנקודה הנוספת היא שלצד הפגיעעה הבטחונית: אנחנו מדברים מנקודת המבט של המשתמש הסופי, הבעיה היא לא תמיד המשתמש הסופי אלא האתרים הדוברים: מרגע שאתר מסומן כרשימה שחורה, כל גוף שנותן חינוך מיני או גוף שמציב תמונות לא יודע שחופש הביטוי שלו כדובר נפגע והוא לא יכול להגיע לנמענים שלו, ולזה אין מרפא בחסימה ברשת.
מיקי איתן: אנחנו עוסקים במערכת היחסים של האזרח מול המדינה ולא צריך לברוח ממנו. זה הדבר המרכזי. לצערי הרב הדיון הזה בועדת הכלכלה שהיא מטפלת בטכנולוגיות וכל הזמן שואלים אם יש טכנולוגיה או לא, כמובן שיש לזה חשיבות וזו החשיבות המשנית. אני, באמרי את הדברים האלו, אני רוצה להגדיר: אנחנו צריכים לעשות מלאכה נכונה שבחיים אנחנו עושים אותה הרבה, של איזון בין שתי נקודות וכאן הן מאוד ברורות. אין כאן אדם אחד שלא רוצה את טובת הילד, ויש כאן חילוקי דעות על האם אינטרנט היא תופעה חיובית או שלילית. השר שלנו, שהוא שר התקשורת שנוגע לעניינים טכנולוגיים הוא בדעה לגיטימית שאינטרנט היא תופעה שלילית, עובדה שהוא בעצמו הוא בחר שלא להכניס את הטכנולוגיה והגיע למסקנ. לא רק שאני מכבד את זה אלא מוקיר ומעריף. אני לא אומר זאת אפילו בציניות. אני מכבד את דרך חייך לא פחות משלי. אנחנו צריכים לתת כבוד אחד לשני ויש לנו מכנים משותפים. אנחנו לא שונים וזה לגיטימי לגמרי ואבוי אם תהיה חברה שבה יוקיעו מישהו שבו יוקיעו את מי שלא מעוניין באינטרנט. אני רואה באינטרנט מכשיר. זה רלוונטי להכרעה של הפרט. אני לא אמרתי שזה משפיע על החלטות מקצועיות. דרך החיים במדינת ישראל כמדינה יהודית, ערכית ודמוקרטית, אומרים לנו שאנחנו נלחמים נגד אתרים בלתי הולמים לקטינים ומגדירים אותם. אני רוצה להודיע לכם שאני תומך במאה אחוז בהגדרות שנמצאות כאן ואומר בצורה המפורשת ביותר שזו עבירה פלילית ומי שמעורב בהפצת חומרים כאלו הוא עבריין שצריך להעמיד אותו לדין. יש לנו חוק שקובע שפרסום דברי תועבה הוא עבירה פלילית. לצערי הרב החוק הזה לא נאכף מעולם כי גם לא הגדירו אותו אלא השאירו אותו ברמה כללית. אני חושב שההגדרה הזו נכונה וכשיש תמונות שיש בהם חריגה יש דברים שנתקעים בתחום האפור. כשמשהו בתחום השחור כולם יודעים שזו תועבה ויחסי מין עם אלימות, התעללות, ביזו, השפלה או ניצול, אף אחד לא רוצה שיעשו בהזה מסחר, אבל לקחתי את שתי נקודות ההסכמה שלנו. אבל מה קורה באמצע? אמר השר מדוע ההערה של גלעד לגבי הסבתא לא לגיטימית, השר אמר: “הלקוח הבגיר הוא מחליט האם להיות מסונן או לא" וזה לא רלוונטי אם יש לו ילדים או לא. החוק מכוון לבגירים. עעכשיו מהו הכבוד שמדינת ישראל נותנת לבגירים האלו? מהי האוטונומיה של אותה משפחה ואותו בגיר, אנחנו נכפה עלייך כיצד להכניס או לא להכניס תכנים הביתה. אני לא שולל את זה על הסף, הטענה שלי היא שכשמדובר ברזולוציה של מדינה שרוצה להכתיב למשפחה בודדת, לעולם לא נצליח עם הבעיה התכנית: בעיני משפחה מסוימת ונוס שעולה מהגלים זו תועבה ובעיני משפחה אחרת זו יצירת מופת. ברזולוציה של חקיקה וראיה כוללנית הדברים האלו בלתי אפשריים. עוד חצי משפט לנקודה: ולכן אני אומר שאנחנו מנסים לעשות כאן דבר שהוא בלתי אפשרי וצריך לעשות מאמץ להגיע להסכמות, אמר ח"כ כהן שיש מקומות בעולם. בואו נקרא יחד עם ח"כ כהן את הדו"ח, כל מה שהדו"ח הזה אומר ש99% מההסדרה היא הסדרה בהסכמה. לכן, אני אומר, אם אנחנו עד עכשיו לא הגענו להסדרה, ואנחנו יכולים לעשות מאמץ אני מציע למצות את עניין ההסדרה ולחוקק חוק איפה שיש הסכמה פה אחד. אני יכול לתאר איך זה יעבוד? עוד נקודה אחת ברמה הדמוקרטית, אני מנסה למצות את תהליך ההדברות ולא נראה לי העמידה על לוחות זמנים שזו המטרה לסיים את הדיון עד 2. אני רוצה לומר לגבי הסמכויות, מה שאנחנו עושים כועדה. אני רוצה לומר משפט אחד לעניין: החוק הזה לוקח מהכנסת את סמכויות החקיקה ואומר במילים אחרות: “חברים, בואו נחוקק חוק שאומר שהשר יקבע הכל", זו חקיקה עלובה מבחינת הכנסת כי הוא קובע שהתקנה של אמצעי סינון יקבעו בדרכים שקובע. אחר כך כתוב שאדם יקבל קנס אם הוא הפר לא תקנה כתובה אלא הוראה שנתן השר. הוראת שר יכולה להטיל עיצומים כספיים על הוראה שלא ברור מה תהיה כלל. אחר כך אנחנו מדברים על טכנולוגיות שלא קיימות, כמו שעשינו עם חוק חתימה דיגטילית שלא התאימה לזמנים. אני רוצה לסיים ולומר, אדוני יושב הראש, אני רוצה לחתור לכיוון פשרה – ברמת הפרט חייבת להיות מודעות: האיחוד האירופי הוציא 45 מיליון יורו כדי לחנך ולהסביר לאנשים שהם חייבים לעמוד בסיכונים. אני מציע שנקבל את העניין של הודעת המנוי שיכולה להעשות בדרך אלגנטית, אדם שממלא את הטופס שהוא מבקש כניסה לספק אינטרנט יצטרך לציין מעוניין או לא מעונין, אני בעד שיהיה משפט שאומר שמרגע שאתה מתחבר לאינטרנט יש שם גישה לקטינים וביכולתו למנוע זאת האדם יסמן שאותו דבר יהיה ברמת השירות. אני חושב שאנחנו צריכים לגבי הפעלה של התקנות, שכל דבר יבוא לאישור הדוק של הועדה, ולגבי הפעולה בשרתים, אין חילוקי דעות שהטכנולוגיה לא ידועה. בואו נחכה לטכנולוגיה ונחוקק חוק.
אורי אזולאי, מנכ"ל PureSite: אני מייצג את עצמי, חברת פיורסייט, מאחר ואני מדבר אני יכול לבקש מהדר' להוריד את השקופית כי יש שם דברים שאינם נכונים. זה באטר-טיים ויש שם דברים מסולפים. החברה שלנו מפתחת ומטמיעה תוכנות המסננים תכנים פוגעניים באינטרנט. החברה נוסדה בישראל ופועלת עשור בתחום הסינון. החברה הצליחה, בלי רשימות לבנות ושחורות, במצב שהתעשיה התקדמה מעבר לאקדמיה, לפצח את הקוד הגנטי של אתרי פורנוגרפיה ללא קשר לשפה, מה שמאפשר סיווג דינאמי, לא סטטי, של אתרי פורנוגרפיה ללא ידע מוקדם אודות האתרים. רמת הדיוק בסינון היא מעל 90% ואפשר למקם את המערכת גם באמצעות השרת, ספקיות האינטרנט בארץ נותנות את התוכנה שלנו. ספקי האינטרנט בארץ אינן מחזיקות תשתיות חזקות מספיק כדי לסנן ברמת הספק.
ארדן: מר גירון הציג במסמך שלו עמדה שאומרת שברמה של מאות אלפי משתמשים, חסימה ברמת השרת אין לה יישימות טכנולוגית כי היא תגרום לעומס שיגרום לפגיעה בחווית הגלישה, האם אתה חולק על הקביעה הזו?
רועי כהן, מייד פיורסייט: צריך להפריד את הנושא לשני דברים. מבחינת טכנולוגית סינון אנחנו נותנים פתרון טוב ואיכותי. הבעיה היא של יישום הפתרון בתחום הרשת היא עלות. אם תקח מאה שרתים אתה תעשה את העבודה וזו שאלה של כסף. כדי לתמוך ב500,000 משתמשים שיש לספקי האינטרנט צריך לשנות תשתיות וזה הכל שאלה של השקעה. הנקודה היא שזה אפשרי וזה פרויקט ארוך טווח שיש לעשות בשלבים. יש את הפתרון האלטרנטיבי שיכול להתחיל באופן המיידי ומשווק ב100,000 בתי אב, ויש לו לא מעט יתרונות.
ארדן: אנחנו שואלים על סינון ברמת השרת.
אזולאי: אין מחלוקת שיש אפשרות להטמיע בשרת. יש בטורקיה הטמעה אחת של מיליון תלמידים בצורה ריכוזית והם רק הולכים ומתרחבים, זו שאלה של עלות.
ארדן: כמה סינון יתר בשרתים האלו?
אזולאי: היום אנחנו מדברים על בערך 0.2% סינון יתר. חסימת היתר שלנו הן פחות מאחוז.
אטיאס: אני קראתי עבודה שעשתה החברה הזו. ביקשו מאיתנו יישימות טכנולוגית, אנשי משרד התקשורת הלכו לבקש יישימות ולבדוק מי עשה עבודה מוכחת. מצאנו חברה שעשתה את זה בעולם, וזה לא דוקטורט, מדובר בעבודה טכנהולוגית שעשו בטורקיה עם מיליון וחצי משתמשים ושעובדת בסינגפור, לא מדובר ב800% סינון יתר. בשטח, ת'כלס, מי שעשה את העבודה ויודע לסנן. על סמך זה משרד התקשורת עשה רביזיה לחוק, החוק הוצג בפני אמנון כהן וזה מה שמוצג בפניכם. על זה נאמר לא המדרש עיקר אלא המעשה.
גירון: לגבי הדיוק, הובא לידיעתנו דוגמא ליישום סינון רשתי לעשרות אלפי משקי בית בסינגפור וכן למשרד החינוך בטורקיה, לקחנו את הדברים האלו בחשבון ולכן אנחנו חושבים שלכתוב בחוק ולהסמיך בתקנות זה לא משהו שניתן ברמה התיאורטית אלא מודולרי ומחייב בחינה.
שלי יחימוביץ': אדוני יושב הראש, אני חייבת, לפני שאני מדברת על הצעת החוק הספציפית, אני מתנגדת לפורנוגרפיה, היא בעיני זנות מצולמת, וזנות בעיני היא אלימות. אני מתנגדת לפורנוגרפיה לאו דווקא גם אלא לא רק מצד הצרכן שנפגע מהפורנוגרפיה אלא מצד העבדים בתעשיה הזו, מדובר באחת התעשיות הפליליות הגדולות בעולם, מקום שני אחרי סמים. הקורבנות שלה היא נשים וגם ילדים ממזרח אסיה, חבר העמים ודרום אמריקה. מדובר בתעשיה בזויה ונצלנית אלא זונות מסוממות ומנוצלות. בכל זאת אני מתנגדת להצעת החוק הזו בעיקר מהזווית החינוכית, אני לא מוכנה לנעול בפני ילדי בעת שהם מתבגרים שערים. אני רוצה שהם יהיו חשופים לאנטרנט והמטרה שלי כהורה היא לצקת בהם ערכים שימנע מהם להשתמש באתרים האלו ולדעת מה קורה שם אם הם מגיעים. אתה בהצעת החוק הזו שולל ממני את צורת החינוך שבה אני מחנכת את ילדי.
אטיאס: תחליטי שאת לא רוצה להיות מסוננת ותעשי מה שאת רוצה.
שלי: אני לא רוצה לכתוב כלום לאף אחד. ובוודאי שאני לא רוצה שהילדים שלי יראו אלא שאתה לא תחליט בשבילי.
אטיאס: כל הורה יחליט בעצמו.
שלי: אמנון, אני בקיאה בחוק וזה שלא הייתי בתחילת הדיון זה כי הייתי בדיון אחר. אני כאמור, מתנגדת לחוק בצורה חינוכית, אני רוצה שכל האפשרויות יהיו פתוחות ואני מתנגדת לזיהוי פיזי ולזיהוי ביומטרי.
אטיאס: החוק שונה.
שלי: האשליה שיצרו איזושהיא משטרת אינטרנט ושבסייגים ניתן יהיה לשלוט על האינטרנט, טעות ביסודה. האשליה שאפשר לצור משטרת אינטרנט או באמצעות חקיקה נרחבת לרסן את החיה הזו שנראית פראית בלי סייגים היא אשליה. האינטרנט הוא הרחוב, גם כשאדם בגיר או קטין הולך ברחוב הוא יכול לראות לצערנו מכון ליווי ויכול להתקל במכשיר שאפשר להשאיל ממנו סרטי פורנו. האינטרנט הוא הרחוב, בתופעות הפליליות שמתרחשות באיטנטרנט צריך לטפל באמצעים הפליליים. החוק הוא מאוד ברור, כל העבירות הפליליות באינטרנט ניתנות לאכיפה באמצעות החקיקה הקיימת ולא צריך להוסיף משטרת אינטרנט. הסכנה הנוספת היא האשליה שבחוק הזה: אם החוק יצלח או לא יצלח, אתם יוצרים כאן אשליה מסוכנת של בטיחות. הקורבנות של הרשת הם לא מאתרי פורנו, הפדופילים וכל העניינים בצ'טים הם הסכנה האמיתית וכאן נוצרת תחושת מוגנות פיקטיבית, הילדים לא יהיו באמת מוגנים. עוד דבר אחד שאני רוצה להוסיף וזו האחריות ההורית שאנחנו שוכחים ממנה. אנחנו קוראים למחוקק ושוכחים את התפקיד שלנו כהורים, ההורים צריכים לספק לילדים כלים להתמודד עם דברים שהם רואים ברחוב והטלוויזיה. אתה מבקש לקחת את הכלי הזה באמצעות תביעה שמאיימת לחופש הביטוי באינטרנט, להגביל את הביטוי, להכריח את הטוקבקיסטים להזדהות. מספיק עם האח הגדול הזה, המצאנו יישות שיש לה פגמים אבל יתרונותיה עולים לאין שיעור על חסרונותיה. כאן יש אפשרות לכל אדם לקנות לעצמו חירות בלי כסף וכל החקיקה האוסרנית הזו בתחום האינטרנט, אנחנו שומטים את השטיח מתחת לרגלנו.
ארדן: אי אפשר להצביע על כל הנוסח,.
רימון: אולי יש צורך להשמיע דיעות של ציבור ולא רק של גורמים כלכליים.
אבו: אולי
יוסי מילר, מנכ"ל מורשת: אולי זה יראה מוזר. יש טכנולוגיה בארץ שמיושמת ברמת שרת של שתי ספקיות אינטרנט גדולות: בזק בינלאומי ואינטרנט זהב. הבאנו את זה לידיעת משרד התקשורת והשירות קיים וזמין עכשיו. זה לא חדש, אלא עשר שנים קיים ברמת השרת ומחזיק כמאה אלף עמדות מחשב, יציב, עובד וקיים, בקשר לנושא הטכנולוגיה: הטכנולוגיה נעשית בשני המקרים באותה הצורה והשאלה היחידה היא ברמת השרת. הבנקים פתרו בעיות בנושאים הבטחוניים ואפשרו להגיע לבנקים באמצעים חופשיים לגמרי כשאין בעיה בטחונית.
קריאת ביניים: בבזק בינלאומי מדובר ב2,000 משתמשים בשרתים סגורים מטעמם
מילר: אין חסימות יתר, אלא מדובר בעשרה אחוז במקרה הגרוע. רמת החסימה ניתנת לקביעה וכל משתמש יכול לקבוע את רמת הסינון ולא חייבים לכפות את זה על אף אחד. העלויות זניחות ומדובר במחיר של מנה פלאפל. בסלולר ניתן גם לעשות אותה פעולה, והגישה בסלולר היא יותר פשוטה. בקשר לחוק, את זה אני משאיר לכם.
ח"כ תירוש: תודה רבה אדוני היו"ר, אני שנים רבות חייתי בקרב תלמידים ואני רוצה להגיד לכם שאם היינו טובים בחינוך והיתה סמכות הורית לא היינו צריכים לקיים את הדיון הזה ודיאלוג משפחתי כמעט ולא קיים, בוודאי בואו נאמר, במידה דומה, ניתן למצוא את הדיאלוגים הללו ורמת השיח באוכלוסיות מבוססות ולכן צריך לעשות מעשה. זו תחושה של חוסר אונים ואני לא חושבת שראוי שהשר יקבע. באמת, שנים אנשים מתחום הטכנולוגיה והחינוך יגבשו המלצה על אתר כזה או אחר שהוא ראוי או לא ואחר כך ימצאו הפתרונות הטכנוולוגים כדי לממש את האנרכיה שקיימת בשיטוט ללא גבולות באתרים נוראיים באינטרנט ואני לא מדברת על מיניות אלא על אלימות קטסטרופאלית. אם נמצא את האיזון שבו אנחנו שומרים על צנעת הפרט כדי למצוא את האיזון ונתן פורום יותר רחב שלא יפול רק על השר עצמו, אני חושבת שנרגיע את מי שחושש וחושש בצדק, ובאשר לדמוקרטיה, לפעמים יש לה מחיר, ואני חושבת שהלכנו רחוק מדי בשם הדמוקרטיה. אם תראו את ההרס של התקשורת של "הכל לחשוף" ואחר כך להתנצל. הגיע הזמן להיות יותר שמרנים בגישה שלנו. הדור הצעיר מצפה לזה מאיתנו וכשאני שואלת את התלמידים הבוגרים שלי איזה מורים הם מעריכים, הם מעריכים רק את אלו שהענישו אותם והמורה שהסתחבק והיה פופולרי ולא שם גבולות לא זוכה לשום הערכה. אני זוכרת את התקופה בה היו גבולותץ בוגרים ולא סמכנו על ערך הביקורת, וזה המחיר שצריך לשלם. אני מניהלתי מערכת חינוך ואני מודעת למורכבות שלה.
[ח"כ ארדן: כשהמערכת הדתית מפקירה את החינוך לאורך שנים אז אנחנו מגיעים למצב הזה.]
רימון לוי, איגוד האינטרנט: איגוד האינטרנט הישראלי היא עמותה עצמאית שעוסקת בהגברת הנגישות לאינטרנט בישראל. היא עמותה עצמאית וכל חברי ההנהלה מכהנים בהתנדבות, אנחנו לא נותנים שירותי ייעוץ ולא הקמנו תוכנות סינון. צודק כב' השר כשהוא אומר שהבעיה איננה טכנולוגית אלא ערכית:מוסרית, ועד עכשיו הדיון היה אם זה ישים טכנולוגית, הנושא הטכנולוגי הוא חשוב אבל לא העיקר. שמענו גם סקירה עיקרית, כשיש חלק משפטי, ואנחנו למדים שברוב המדינות אין חקיקה בתחום למרות שכל מדינות האיחוד האירופי עוסקות בנושא הזה בצורה בה אנו תומכים במאה אחוז. בואו נעשה את אותו הדבר שיש באיחוד: אין שם חקיקה, המדינות היחידות שהיו קרובות לחקיקה. באוסטרליה, אמנם ספקי האינטרנט מחויבים להציע בחינם תוכנת סינון, אבל יש שני דברים ששוכחים: ממשלת אוסטרליה מממנת להם את התוכנה והיא מממנת קו חם של תמיכה להורים שבה היא עוזרת לכל הורה איזו תוכנה לקחת ואיך להגדיר אותה. הנושא הוא לא בינארי, יש או אין סינון. יכול להיות שיש אוכלוסיות שונוץ בהן יש מגוון דעות ויהיו כאלו שלא ירצו תוכנת סינון וגם אלו שיקחו ירצו אותה בצורה מסוימת. הצעת החוק תביא מצב שבו הסינון יהיה מחמיר מדי לחלק מהאוכלוסיה ומתירני מדי לחלק אחר. אנחנו רוצים לתת את הבחירה בפני ההורים, המורים הטובים היו אלו שידעו להציב גבולות. מה שאנחנו עושים במקום לחזק את הסמכות ההורית, אנחנו מפוררים אותה ומורידים את האחריות מההורה ואיפה שאין תקשורת טובה בין הורים וילדים אנחנו יכולים לחסום את כל האינטרנט ויהיו סמים ואלימות. לא האינטרנט היא הגורם. אני מסכים שצריך למצוא דרכים להגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים וחקיקה היא לא האמצעי הזה. באותו הטעם שצריך לתת לאזרחים את ההעצמה, אנחנו הבאנו גם אחד שאנחנו כולם מדברים עלו, אלון וינוגרדוב, בן 13 ותלמיד כיתה ז', שהוא חבר איגוד האינטרנט ואני אודה אם תנתן לו רשות הדיבור.
אלון וינוגרדוב: שלום, שמי אלון ואני בן 13, תלמיד כיתה ז' וחבר באיגוד האינטרנט הישראלי. מאז שאני זוכר את עצמי, מגיל שש, יש לי מחשב וחיבור לאינטרנט בבית. אני מבלה זמן רב בצ'אטים ובפורומים, בשיחות עם אנשים שאני לא מכיר. האינטרנט הוא בשביל, מקור פרנסה עתידי, כלי רב עצמה שבזכותו אני יודע אנגלית ברמה גבוה וכמובן מקום בילוי. מטרתי היום היא להביע את עכמדתם של הילדים בגילי בנושא חסימת אתרי אינטרנט: ראשית, אני רוצה להבהיר שאמא שלי היא אם חד הורית והיא לא מבינה במחשבים בכלל, אבל למרות זאת היא ניהלה איתי כמה שיחות על התכנים באינטרנט. לפני כמה שנים, מתוך דחף וסקרנות, אני מודה שנכנסתי לאתר פורנוגרפיה, וכשהבנתי מה המשמעות האמיתית של התוכן הזה, הפסקתי מיד להכנס. אני בטוח שאם מישהו היה מסביר לי או לאמא שלי מה צריך להסביר לי, לא הייתי נכנס בכלל לאתר כזה. מאז שאני זוכר, גם בבית הספר היסוד וגם בחטיבה לא הסבירו לי בבית הספר מה המשמעות של התכנים באינטרנט ולא דיברו איתנו עליו. אני רוצה פה להבהיר שאת האינטרנט אי אפשר לחסום ומדי יום ברשת עולים מדריכים חדשים על איך לעקוף תוכנות סינון והם לא ברמת קושי גבוהה וגם ילד בגילי יכול לבצע אותם בקלות וכמובן נתקלתי במדריכים כאלה. אני רוצה להדגיש לח"כ כהן שהצעת החוק השיגה את המטרה ועוררה את המודעות הציבורית לעניין התכנים האסורים ברשת. אחד העניינים המרכזיים שמפריע לי בהצעת החוק היא שכל מי שבוחר לא להשתמש בתוכנת סינון נכנס לרשימה שחורה של "צרכני פורנו" וזה בעצם לא בסדר. אני, בתור משתמש באינטרנט, הייתי בוחר לא להשתמש בתוכנת סינון ואני מבין שהורים אחרים היו בוחרים להשתמש והייתי מסביר לילדים שלי למה אסור לצרוך תכנים פורנוגרפיים ומה המשמעות שלהם. זו החלטה שצריכה להשאר בידי כל הורה. תודה רבה.
כל מיני שטויות שאמרתי
ח"כ חנין: אני מצטרף לדברי שלי לגבי כל ההשלכות של התעשיה הזו, הבעיה הזו של פורנוגרפיה ופורנוגפיה ברשת היא בעיה שצריך להתמודד איתה ויש הרבה אמצעים וכלים, והאמצעי הטוב ביותר הוא הסינון ברמת הבית והמשפחה, כאשר בהחלט שאפשר לחייב ספקי אינטרנט להעמיד לרשות הצרכנים תוכנות שהם יוכלו לבחור אם להשתמש או לא; אני גם בהחלט מסכים שצריך להחריף את המלחמה באותם אלו שמנהלים את התעשיה הזו ומשווקים ומשתמשים בה. הצעת החוק שבפנינו איננה אמצעי נכון למלחמה הזו. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק מרחיבה בצורה דרמטית. אדוני השר, אני הייתי לך לאחר שקראתי את הצעת החוק, אני רוצה לשכנע את השר שלאחר שתקרא שוב את החוק תראה שזה חוק רחב מדי, אפילו אם הייתי מסכים, אתם הולכים דרך הרחק מעבר למטרות שהחוק שלכם הציע. אתם, כפי שח,כ איתן הציע מספקים מנגנון שהוא לא נכון ולא אפשרי בחקיקה. אתם אומרים לנו לאפשר לך השר או לכל שר אחר, לסנן מסרים שראוי להעביר באינטרנט. אסור לאפשר סמכויות גורפות לשר. אותו סעיפף שח"כ איתן התייחס אליו, של החלופה שמאפשרת לשר לקבוע כל דרך של סינון תכנים. זה לא ראוי ואסור לנו לאשר את זה ברמה של קריאה ראשונה. אנחנו בהרבה מקרים משאירים שאלות לדיון כאשר יש ויכוח על פרטים מסוימים. כאשר יש ויכוח על הפרטים שצריכים חידוד להכנה לקריאה שניה זו דרך ראויה. במקרה הזה אני מציע לך לקיים את הדיון עד תומו, לשמוע לא רק את חברי האינטרנט אלא גם מומחים קונסטיטוציוניים שידברו על ההשלכות למדינת ישראל. על המערכת המאוד עדינה שקיימת באוכלוסיה ועל ערכים שונים. את כל הדברים האלו ראוי ללבן במהלך של חקיקה רצינית ובאמת לכבודה של הכנסת להעמיד את הנושא להצבעה בדיון חלקי, כי אני לא רואה כאן תיאורטיקנים של זכויות אדם ואזרח, אני הייתי מציע לאדון היו,ר לדון בחוק בחוק שיש לו השלכות חוקתיות ושאני מסופק אם הוא חוקתי וראוי שמי שמעוניין בחוק יתקע עם החוק בבית המשפט העליון. הדרך היא להתקדם כאן בצורה ראויה ולהביא בפני מליאת הכנסת הצעה לקריאה ראשונה לאחר שהדיון ימוצה.
מר יורם הכהן, משרד המשפטים: יצא ולא חזר.
עו"ד חיים רביה בשם נטוויז'ן: כמה הערות קצרות. החוק אינו נחוץ כי כפי שעלה במהלך הדיון, כל ספקיות הגישה מציעות שירותי סינון, הן מציעות במחיר שאין הורה שלא יהיה מוכן להגן על ילדו במחיר הזה. אם החוק אינו נחוץ, מדוע הוא מונח בפני הועדה? אני רוצה להצביע על ההשלכה של הסמכות שנתנה לשר התקשורת בחוק להכריז על אמצעי סינון ברמת השרת כטכנולוגיה זמינה ואפשרית. ההשלכה המיידית היא שכל המנויים יסוננו אלא אם הודיעו אחרת. כלומר ברירת המחדל היא לסנן את האינטרנט. עם כל הכבוד, ההערכה של העלויות לוקחת בחשבון רק עלויות רשיון תוכנה ולא הוצאות נוספות כמו רשיונות תוכנה והוצאות של מיליונים מדי שנה שאת ההוצאות האלו ישיתו על הספקיות בחינם וזו פגיעה בזכותם הקניינית. עוד עניין אחד: לא קיימת בעולם תוכנת סינון שתוכל לומר שבהצגת יחסי המין האלו יש ביזוי והשפלה או שיש ערך חינוכי ומדעי ולכן הצעת החוק היא בלתי ישימה.
ח"כ גבאי: רבותי, אנחנו שמענו כאן מהשר על 60% מהנוער שגולש באתרים האלו שרוצים לחסום אותם. [רימון – קריאת ביניים על זה שאלון הוא מה60%] מזה צריך להזדעדע ולהתקומם כדי לצמצם את התופעה הזו שגורמת נזק חמור לנוער ואנחנו רואים את התוצאות בעיתונים באלימות ובדברים אחרים וכל פעם אנחנו שומעים על מעשים כאלו וזה הכל בגלל האינטרנט. זה לא בא מהדמיון של הנערים אלא כשהשר וחבר הכנסת בא להציע, אנחנו צריכים לעשות את הכל כדי שהחוק הזה יעבור ומה צריך להציע לנו, שזה בא לאסור על הצגה של יחסי מין עם קטינים, ביזוי, השפלה, אלימות.
מיקי: אם תמצא מישהו שמפרסם תועבה, יש חוק פלילי בשביל זה.
גבאי: אמר השר שצריכים להיות אמצעי ענישה, ואף אחד לא מפריע לאדם, לא מפריעים למנוי אלא שזה יהיה זמין לילדים ולנוער. זה לא צריך להפריע לנו להעביר את החוק הזה. יש קשר ישיר וכל הזמן לדבר על פגיעעה בדמוקרטיה ופגיעה בזכויות. טבעו של אדם הוא שהוא לא יודע גבולות אלא שיצירת הגבולות מסייעת. אני מבקש, אדוני היו"ר, להצביע על ההצעה ככל שאפשר.
קובי האקר, מנכ"ל אינטרנט רימון, שברמת הספק הרים את הכפפה ומסנן ברמה של שרת וברמה של ניהול תוכן. יש לנו מעל 7,000 מנויים ויש ביקוש לציבור לנושא הזה ואפשר לנהל אותו ברמת הספק תוך שמירה על
ארדן: כאן זה לא יחצנות לחברות מסחריות ומה שאדוני עשה היה מכוער
מיקי: אנחנו לא הגאונים הכי גדולים שצריכים להתערב בכל דבר, צריכים להזהר גם בהתערבות.
אורלי פרידמן, מיקוסופט: יצאה.
שוקי פלג, אשנ"ב.
יצחק קדמן: אין לי חברת אינטרנט או שום קשר מסחרי עם אף אחד, ויש לי אינטרנט בבית. אני חושב שהאינטרנט הוא דבר ראוי ותורם לילדים, אני בצד של ילדים. האינטרנט מנגיש ידע ומקטין פערים בזה שהוא מאפשר לילדים גם אם הם לא בבית הספר הטוב ביותר, גישה לידע, ולכן מי שמתאר את האינטרנט כשטן שצריך להלחם בו חלקנו איננו איתו. יחד עם זאת, מי שמנסה לקבוע שהאינטרנט הוא בעל קדושה שאסור למתוח עליה ביקורת, גם איתו אין חלקנו. בעקבות הצעת החוק קראתי כמעט כל מילה. לא ראוי להתייחס לאינטרנט כך. כפי שאנחנו מתייחסים לסכין, לא כדבר טוב או כדבר רע, השאלה היא איננה אם זה טוב או רע אלא אילו שימושים יש ואיך לוקחים את התירונות ומקטינים את הסכנות. כך גם לגבי הצעת החוק. לדעתנו, בניגוד לדעות אחרות יש חשיבות בעצם החקיקה. אינני אומר בזה שצריך ללכת לחקיקה קיצונית. אני חושב שיש פחדים מוצדקים, ואני אומר את זה לאדוני השר, ואולי הדברים לא ישרתו זאת, יש פחדים מוצדקים מחקיקה בנושא. יש סכנה למדרון חלקלק, אתה אולי לא מתכוון לזה, ויש סכנה מפני צנזורה ממשלתית וההרגשה של האח הגדול, צריך להיות מודע לחששות האלו ולא לבטל אותן כלאחר יד ולכן אני פונה אלייך אדוני השר, ההצעה ראויה אבל היא צריכה לעבור מודיפיקציה. אנחנו תומכים בהצעת החוק אבל לא הייתי שם בהצעת החוק סמכויות נרחבות לשר. אם לא אתה אז השר הבא אחרייך, ולכן אי אפשר לבטל את זה. אני הייתי מציע לך בעצמך ליזום שינויים שייסדירו את העניין. יחד עם זאת, אני אומר לכל מי שמתנגד לחקיקה שאתם לא צודקים. העובדה היא שעד היום לא הושג הסדר בהסכמה. מי הפריע לכם לעשות דברים שהוצעו באיחוד האירופי. הצעת החוק הפעילה לחץ ורצון להסדרים. אנחנו לא מספיק שנים חיים כמדינה שאין בה את "זה לא יעשה"; החברה הישראלית זקוקה לחוקים כדי שיאמרו להם מה לעשות ולא. יש הרבה מאוד הורים שזקוקים להדרכה כי בשבילם עולם האינטרנט זה עולם מפחיד ומוזר, והילדים שלהם יודעים הרבה יותר ממה שהם יודעים וצריך לתת להורים כלים. אילו כלים? אני בעד שלא תהיה תוכנת חסימה אחת אלא גרסאות שונות של תוכנת חסימה, מה שבעיני תקין אולי בעיני אחר אינו. אנחנו חייבים לתת פה ורסיות שונות ולתת פלורליזם אבל צריך לתת משהו. המחוקק הישראלי קבע התערבות כמו בחיוב על חברות תרופות למכסה כפול כדי למנוע גישה של ילדים. אני מציע להציע להורים תוך הסדר, בהצעה שלנו קבענו שהמדינה תהיה חייבת לעשות פעולות הסברה. כיום אין פעולות הסדרה. אני חושב שחייבים לחייב את המדינה לעשות פעולות הסברה כשתוכנת החסימה היא רק חלק מקמפיין נרחב. אני חושב שצריך לקדם הצעת חוק ולהזהר מהחששות המוצדקים שהצעה קיצונית מדי תביא לגישה אנטי שהיא לא במקומה. רוב ההורים רוצים שיתנו להם כלים על מנת שהם יוכלו להזהיר או למנוע מהילדים סכנות. אני לא חושש מהילדים החרדים, אני כן חושש והפניות שאני מקבל הם חילונים טהורים. הם לא דתיים ולא חרדים. הם לא יכולים כי כל רגע הילד נתקל במשהו אחר. לתת אפשרות לחסימה אוטומאטית לא ראוי, אבל רוב הילדים הם ילדים יותר תמימים ולא כולם הם גאוני מחשב שימציאו מעקפים. כל מנעול ניתן לפריצה. גם דלת חסומה ניתנת לפריצה, צריך לנעול אבל בשכל, לא להפחיד, לא לצור מצב שהמדינה היא הריבון ומנהלת רשימות שחורות. לא צריכה להיות רשימה שחורה של אף אחד בשום מקום. אם החלטתי לא להשתמש בתוכנת חסימה זה ענייני. תנו לי את האופציה המחייבת בחוק שזה לא יקרה, כי בשורה התחתונה צריך לעזור למחוקק לא ללכת רחוק מדי.
אורלי פרידמן, מיקרוסופט : אני רוצה להסביר מעבר ליישימות הטכנולוגית, אני רוצה להתייחס להיבט של אחריות הורים שחייבים לזכור להתייחס אליה. אני חושבת שהגישה הזו של חקיקה שנועדה להסדיר את הסוגיה במקום להתייחס לסוגיות כמו משרד החינוך, ב12.02 במסגרת שיתוף פעולה של מיקרוסופט ישראל ואיגוד האינטרנט ומשטרת ישראל עושים את היום הלאומי לאינטרנט בטוח. ישנם שיתופי פעולה במסגרת הדרכות והחקיקה צריכה להתייחס לאותם כלים שחסרים להורים והם לא מודעים להם. בד בבד אני מסכימה עם הגב' יחימוביץ' שאנחנו יוצרים מעטה שיש בטיחות בין במובן הזה שזה לא ישים טכנולוגית ובין בדוגמה שיושב כאן ילד שיש אתר שכולנו רוצים שיכנס אליו אבל יש בתוך האתר הזה בלוג או צ'ט שבו הוא יכול לפגוש אדם שאף אחד מאיתנו לא רוצה שהוא יפגוש, ולכן או שהאתר לא יחסם בכלל או שהוא יחסם טוטאלית ולכן לא נשיג את המטרה הזו. את הסכנות האלו לא נמנע. הסכנות באינטרנט לא נגמרות באתרי פורנוגרפיה. מיקרוסופט, לא כספקית אינטרנט, מכניסה בתוך מערכות ההפעלה ללא כל תוספת תשלום מערכת ואמצעי שמאפשר סינון תכנים אוטומאטי. במערכות משודרגות אפשר לסנן גם תכנים נוספים כמו משחקים ואלימות, זה עובד ברמת המחשב האישי והפרטי, אין על זה מחלוקת, בין אם זו מערכת ההפעלה שאני עומדת מאחוריה או אלף תוכנות אחרות. זה בשילוב עם הדרכה וחינוך ובשילוב עם ללמד אותם שהכל פשוט לא צריך לפחד מהפער הטכנולוגי ויש הרבה הדרכה וזו אחריות המדינה וכאן צריך להציל את ההורים.
עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח: אני אדבר בקצרה, אני מסכים עם חלק ניכר לדברים האלו. יש כאן חוק שעושה אובר-קיל, יש כאן הרבה דברים שכולנו מסכימים ואני אדבר כמו שדיברה ח"כ יחימוביץ' בגנות פורנוגרפיה והצורך להגן על ילדים, כל דבר שהוא מעבר הוא לא מידתי והוא לא חוקתי ופוגע פגיעה מיותרת בפרטיות ובחופש הביטוי ובאפשרויות הנפלאות שהאיננטרנט מציע לנו. זה מטריד הרבה אנשים שלא נמצאים בחדר הזה, ויש דברים שלא נמצאים כאן. למה להביא את זה לדיון בקריאה שניה. למרות חיבתי הגדולה לחוקים, קודם כל, השוק מסדיר את עצמו ושמענו את זה מספקיות אינטרנט, והיכן שהשוק לא מסדיר את עצמו לא צריך לטפל קודם כל בחקיקה ולשמוע על זה כחברה של גולשים. אפשר להשיג את אותה המטרה באמצעים אחרים, תורידו בבקשה את כל הנושא הבעייתי מבחינה טכנולוגית ואפשר יהיה להשיג את המטרה שאתם רוצים וכולם רוצים להשיג בלי פגיעה בלתי מידתית.
ארדן: אני מבקש להעלות להצבעה שבעה שינויים בחוק. אני רוצה בסעיף 4ט(א) להוסיף "החידוש צריך להיות חידוש מודע ולא אוטומאטי" כיוון שיש חידוש שחברות אינטרנט עושות וצריך לדעת שאדם נחסם אם הוא לא מתייחס.
אטיאס: זה מופיע בחוק.
ארדן: יכול להיות שאדם חתום על חידוש אוטומאטי.
ארדן: השינוי השני, והוא גם לא צריך להיות הבעיה, שבסוף הסעיף יהיה ברור שהסינון הוא לפי בחירת המנוי. השינוי השלישי הוא להעלות להצבעה את מחיקת סעיף קטן (3) “בדרך אחרת שאישר השר", השינוי הרביעי הוא בסעיף (ה), אני מבקש להוסיף את אישור ועדת הכלכלה לתקנות של השר. לגבי (ו)(2) אני מציע שמעבר לפניה הזו, רצוי לקבוע עוד פניה או שתיים כדי שלפני שיחסמו אותו הוא יקבל. ממילא אני מציע שהתקנות באישור ועדת הכלכלה, גם הדרך תקבע באישור ועדת הכלכלה. השינוי
אטיאס: כל תקנה נעשית באמצעות שימוע עם החברות.
כהן: אני בעד שאנחנו נתמוך בזה שיהיו מרווח של 30 יום.
ארדן: “לא קיבל ספק גישה לאינטרנט לאינטרנט, יספק שירות סינון תכנים למנוי ויודיע לו על כך". לגבי הגדרת הודעת מנוי, אני מבקש להציע שני שינויים, למחוק את הסיפא "תנתן רק על ידי מי שזוהה כבגיר" אלא אם יש לכם דרך לזהות בגירים, ושתיים זה להוציא תוספת שמי שיודע שאין בביתו קטינים יוחרג מנוסח החוק.
הישיבה ננעלת ומתחדשת עוד 11 דקות.
היועץ המשפטי לועדה: הצעת החוק הזו, כפי שהציג השר בהתחלה בא לעודד מודעות אצל הורים כדי למנוע מהמחשב להגיע לאתרים פוגעניים. ככל שהצעת החוק תצמד לתכלית הזו היא תעורר כמה שפחות בעיות בשני היבטים שהיא מעוררת בעיות לגביהם, האחד הוא חופש הביטוי שהוא זכות חוקתית. בג"צ פייבוי קבע בדעת הרוב שפורנוגרפיה חוסה תחת חופש הביטוי, מעבר לעובדה שהיכולת שלי כצרכן לקבל מידע שהוא לא מסונן ורחב ככל הניתן, אפשר לדבר על היכולת של האתרים עצמם לספק את המידע הזה, וככל שהועדה תצמד למודעות לקבל שירות תכנים למי שלא מעוניין בזה, זה יהיה לטובת הצעת החוק. העניין השני, נכון שזה דומה קצת לעניין הטלויזיה ופלייבוי אבל עדיין יש הבדל. כשספק אינטרנט מחזיק רשימה של אנשים שביקשו שלא להיות מסוננים, בעצם יש בזה אפקט שהוא טיפה יותר מבייש במובן הזה, אנני לא נתתי את הסכמתי רק לערוץ פלייבוי אלא אני ביקשתי סינון רוחבי, אני חושב שמהבחינה הזו של הגנת הפרטיות שהיא גם זכות חוקתית וזכות על עוד לפני חוק היסוד, אלה שני הדברים שיהיו רלוונטיים ככל שהעצת החוק תצומצם. לגבי הערות היו"ר, כל ההערות נכונות, ואחת היא מאוד מהותית, גם אם ברירת המחדל היא שהשירות ינתן כשירות מסונן, אני חושב שגם אם ברירת המחדל תשאר כזו מאוד חשוב שתדע שהשירות הוא מסונן ולא טבעי אלא שהספק סינן בדרך ושהתקנות יהיו באישור הועדה והפניה חייבת להיות יותר מפעם אחת כדי שלא מי שלא הגיע לטופס יגיע לכך.
ההצעה הראשונה, שאני מציע היא שבסעיף א(3) ימחק הדרכים שבהן ניתן להציע סינון שכרגע קיים "בדרך אחרת שאישר השר".
יועמ"ש: יש הערה טכנית שביקש את הסיפא של פסקא 2 כך שגם התקנת סינוי על ידי מנוי יהיה כפוף ליכולת טכנולגית.
גירון: סעיף קטן אחד מדבר על התקנה של תוכנה במחשב וגם על התקנה במכשיר הסלולרי, וכיום לא ניתן להתקין שם תוכנה, ולכן הסיפא תחול גם על סעיף (1) וגם על (2).
ארדן: אז יש לנו הסכמה להוסיף את בקשתו של גירון, שגם סעיף 1 יהיה כפוף לטכנולוגיה זמינה.
מי מצביע בעד הוא בעד ההצעה שלי ובעד למחור את סעיף 3? 6 ח"כ בעד 9; סעיף 3 נשאר.
הצעתי השניה, בסעיף ה' לגבי קביעת ההוראות על ידי השר, אני ביקשתי שכל ההוראות שיקבעו יהיו באישור ועדת הכלכלה, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שמדובר בהוראות מאוד רחבות וגורפות שמאפשרות לקבוע מה יסונן ומה לא ומי יקבל קנסות ואני חושב שזה דבר הכרחי. מי שאומר שהוא בעד הוא בעד לקבוע שכל ההוראות יהיו באישור ועדת הכלכלה. בעד 6 נגד 8;
דב חנין: הצעה לסדר, השעה היא 15:58 ואני אמור ללמד הצעת אי אמון בממשלה. לפי תקנון הכנסת אין לקיים ישיבות ועדות. אני מוחה על כך שהחוק הזה לא מאפשר לי להביע את דעתי, ואני חושב שזה לא נכון שהצבעה כזו תתבצע.
ארדן: בסעיף 2, האם המציע מסכים להודעה נוספת בתוך שלושים ימים והודעה לאחר שהסינון יכנס לתוקפו.
לגבי הגדרת הודעת מנוי, שתי הצעות שינוי, הראשונה היא למחוק את הסיפא של זיהוי בגירים; זה דבר מרחיק לכת שחברי כנסת יאשרו כאשר לא מופיע כיצד אדם מזהה את עצמו כבגיר. הצעת החוק לא קובעת איך לקבוע מי יזוהה כבגיר וזה מושאר לשר התקשורת.
מזכירה: מחובתי להודיע לך שנפתחה מליאת הכנסת ואתה לא יכול לקיים הצבעות.
שלי: היתה הודעה פורמאלית של מנהלת הועדה.
ארדן: על פי התקנון אין לקיים לא דיונים ולא הצבעות בזמן המליאה. אני מסיים את תהליך ההצבעה שהתחלנו בו, מי שחושב שפעלנו לא לפי התקנון יפנה לועדת האתיקה או לועדת הכנסת. אני מעמיד להצבעה את הצעתי, מי בעד ההצעה למחוק? נפלה. ההצעה האחרונה היא להוסיף סעיף שאומר שאדם לא חייב להודיע שלא יסננו לו תכנים אלא די בכך שאדם יודיע שאין בביתו קטינים או שהו א בית עסק ולאו דווקא לבזות אותו ולבקש שלא יסננו לו תכנים פורנוגרפים.
כהן: לא הגענו להבנות.
ארדן: לא ניסיתם להגיע להבנות.
ארדן: מי בעד? 7, מי נגד? 8.
אני מבקש לערוך הצבעה על כל הצעת החוק? א5רדן נגד, תירוש בעד, טל בעד, אפללו בעד, כהן בעד, וקנין בעד, מרציאנו בעד, יחימוביץ' נגד, זיו בעד, יעקב כהן בעד, מיקי איתן נגד, אליהו גבאי בעד, יוסף שגאל נגד, חסון נגד, חנין יצא.
תשעה בעד החוק, ארבעה נגד.
-- Jonathan Joseph Klinger, Attorney at Law; Tel : +972-52-3436436 Fax : +972-3-5372950 Email : in...@jonathanklinger.com Website : http://www.jonathanklinger.com Blog : http://2jk.org/english ; http://2jk.org/praxis Skype : JonathanKlinger
itay asher
שקראתי. יהונתן - שווה להעלות אותם לעבודה שחורה (זו גם דוגמה למעורבות
אזרחית כאשר נער מגיע לכנסת לדבר).
הדברים של מיקי איתן חשובים ורציניים וגם מועילים לדיון הרבה יותר מהצהוב
של יחימוביץ'. שמחתי לשמוע שגם הוא כמוני מדבר על חלופה.
מן הראוי לדעתי לתת כמה שיותר פרסומת חיובית למיקי איתן. זה חשוב
ואפקטיבי הרבה יותר מהמשך ההשמצות נגד ש"ס וחבריה. גישתו לחקיקה
וגבולותיה עדיפה בעיני בהרבה מזו של ארדן.
Jonathan J. Klinger
צריך לבקש את רשותו, כמובן, אבל נראה לי שאפשר.
גם מיקי, גם שלי וגם גלעד דיברו על חלופות, ולדעתי מגיע להם הקרדיט.
Ehud Kenan – אהוד קינן
Ehud Kenan – אהוד קינן
--
Ehud Kenan
eke...@gmail.com
http://ehudk.com/
--
Effi Fuks
התוכנה של בעצמו
On 5 פברואר, 13:46, "Ehud Kenan – אהוד קינן" <eke...@gmail.com> wrote:
> היה שם רגע מרגש שלצערי לא צילמתי, בו אמנון כהן ליטף בחיבה את אלון אחרי הנאום
> שלו.
>
>
>
> > צריך לבקש את רשותו, כמובן, אבל נראה לי שאפשר.
>
> > גם מיקי, גם שלי וגם גלעד דיברו על חלופות, ולדעתי מגיע להם הקרדיט.
>
> > itay asher wrote:
>
> > טיעוניו של הנער אלון וינוגרדוב חזקים יותר מכל פוסט לוחמני של בלוגר
> > שקראתי. יהונתן - שווה להעלות אותם לעבודה שחורה (זו גם דוגמה למעורבות
> > אזרחית כאשר נער מגיע לכנסת לדבר).
>
> > הדברים של מיקי איתן חשובים ורציניים וגם מועילים לדיון הרבה יותר מהצהוב
> > של יחימוביץ'. שמחתי לשמוע שגם הוא כמוני מדבר על חלופה.
>
> > מן הראוי לדעתי לתת כמה שיותר פרסומת חיובית למיקי איתן. זה חשוב
> > ואפקטיבי הרבה יותר מהמשך ההשמצות נגד ש"ס וחבריה. גישתו לחקיקה
> > וגבולותיה עדיפה בעיני בהרבה מזו של ארדן.
>
> > --
> > Jonathan Joseph Klinger, Attorney at Law;
>
> > Tel : +972-52-3436436
> > Fax : +972-3-5372950
Doberman
לדב גילהר, לסיקוול של תוכנית הפדופילים
שלו.
Jonathan J. Klinger
גם נמרוד קוזלובסקי טען משהו דומה, ואז בא אטיאס ואמר שהוא התייעץ עם השב"כ והם אמרו לו שזה בסדר. השאלה היא מה יותר גרוע: העובדה שהשב"כ מנחה את אטיאס בכל צעד או שהם לא מבינים את ההשלכות של גלישה דרך פרוקסי אחד.
אגב, אני בספק אם מדובר בפרוקסי אחד למדינה אחת, וגם אם כן, האם זה לא הישג גדול למי שמעוניין לחסום P2P?
Maital Rozenboim
Effi Fuks
בדקתי את זה, וההצעה לא תיגע בP2P אלא רק דרך ה"מתווכים". מספיק שיוגדר
DOS על שרתי התיווך בין כתובות הP2P שהם מה שרוב המשתמשים צריכים- בשביל
להפעיל את שיתוף הקבצים בישראל. אבל אני מניח שזה לא יקרה עד שמרצ לא
תציע איזו הצעת חוק שנקראת: *"תיקון לחוק להגבלת הגישה לאתרי האינטרט
למבוגרים (הפעלת מערכות הסינון לפגיעה בזכויות יוצרים)"*. ואז בהינף קליק
אין לך שרתי תיווך לP2P
On 6 פברואר, 14:00, "Jonathan J. Klinger" <jonklin...@gmail.com>
wrote:
Effi Fuks
אז אם לא יהיה פרוקסי אחד למדינה אחת, יהיו לך שניים, שלושה, יהיה סרבר
שישלח ויעדכן את הרשימות השחורות והלבנות באופן דינאמי, יהיה אפשר להפעיל
או לחדור אליו.
Ehud Kenan – אהוד קינן
Jonathan J. Klinger
אני תוהה לגבי ההשלכות של כתובת IP אחת (או חמש כתובות לכל המדינה), האם זה מייתר את הצורך בIPv6 כי לא צריך יותר כתובות לוגיות? אולי גם זה מונע מתוכנות סטטיסטיקה לזהות מי האתרים?
-- Jonathan Joseph Klinger, Attorney at Law; Tel : +972-52-3436436 Fax : +972-3-5372950
Email : in...@jonathanklinger.com
Boris Boltyansky
בדיוק כמו שהראוטר עושה למחשבים ברשת שלו.
On 2/6/08, Jonathan J. Klinger <jonkl...@gmail.com> wrote:
>
> אפי,
> אני תוהה לגבי ההשלכות של כתובת IP אחת (או חמש כתובות לכל המדינה), האם זה
> מייתר את הצורך בIPv6 כי לא צריך יותר כתובות לוגיות? אולי גם זה מונע מתוכנות
> סטטיסטיקה לזהות מי האתרים?
--
Boris Boltyansky | XMPP/Email: bolty...@gmail.com
Cellular #: +972545597552 | Blog: http://www2.co.il/blog/
Jonathan J. Klinger
ולכל המחשבים אחרי
הראוטר אין כתובות IP לוגיות
Boris Boltyansky wrote:
תמיד אפשר ליצור חלוקה וירטואלית אחרי הפיירוול הגדול של אטיאס. בדיוק כמו שהראוטר עושה למחשבים ברשת שלו. On 2/6/08, Jonathan J. Klinger <jonkl...@gmail.com> wrote:אפי, אני תוהה לגבי ההשלכות של כתובת IP אחת (או חמש כתובות לכל המדינה), האם זה מייתר את הצורך בIPv6 כי לא צריך יותר כתובות לוגיות? אולי גם זה מונע מתוכנות סטטיסטיקה לזהות מי האתרים?
-- Jonathan Joseph Klinger, Attorney at Law; Tel : +972-52-3436436
Effi Fuks
On 6 פברואר, 16:12, "Ehud Kenan – אהוד קינן" <eke...@gmail.com> wrote:
> מרצ נגד שיתוף קבצים, לפחות על פי ההצעה של אבו מלפני שנה.
>
>
>
>
>
>
> > יהונתן-
> > בדקתי את זה, וההצעה לא תיגע בP2P אלא רק דרך ה"מתווכים". מספיק שיוגדר
> > DOS על שרתי התיווך בין כתובות הP2P שהם מה שרוב המשתמשים צריכים- בשביל
> > להפעיל את שיתוף הקבצים בישראל. אבל אני מניח שזה לא יקרה עד שמרצ לא
> > תציע איזו הצעת חוק שנקראת: *"תיקון לחוק להגבלת הגישה לאתרי האינטרט
> > למבוגרים (הפעלת מערכות הסינון לפגיעה בזכויות יוצרים)"*. ואז בהינף קליק
> > אין לך שרתי תיווך לP2P
>
> > On 6 פברואר, 14:00, "Jonathan J. Klinger" <jonklin...@gmail.com>
> > wrote:
> > > אפי,
> > > גם נמרוד קוזלובסקי טען משהו דומה, ואז בא אטיאס ואמר שהוא התייעץ עם השב"כ
> > והם אמרו לו שזה בסדר. השאלה היא מה יותר גרוע: העובדה שהשב"כ מנחה את אטיאס
> > בכל צעד או שהם לא מבינים את ההשלכות של גלישה דרך פרוקסי אחד.
> > > אגב, אני בספק אם מדובר בפרוקסי אחד למדינה אחת, וגם אם כן, האם זה לא הישג
> > גדול למי שמעוניין לחסום P2P?
>
Ehud Kenan – אהוד קינן
Effi Fuks
On 7 פברואר, 12:11, "Ehud Kenan – אהוד קינן" <eke...@gmail.com> wrote:
> כתכת "עד שמרצ לא תציע איזו הצעת חוק", ואילו היא כן הציעה. היה שיבוש לוגי
> בדברים שלך.
>