Zvi Noy
“עמיתים לטיולים” – סדרת תשפ"ו למיטיבי לכת
בהדרכת הארכיאולוג ד"ר אחיה כהן-תבור
הסיור הנוכחי הוקדש לאזור גוש חלב ונחל גוש חלב, תוך שילוב בין הליכה נופית, היכרות עם שרידי הכפר הקדום ובית הכנסת, והסברים רחבים על תרבות הגליל בתקופות הרומית והביזנטית. ההדרכה שילבה מבט ארכיאולוגי-מקצועי עם התבוננות ביקורתית על מסורות הזיהוי המאוחרות ועל דרכי המחקר בשטח.
על שביל ישראל וסימון שבילים
את הסיור פתחנו בהתייחסות לשביל ישראל החוצה את האזור. המדריך סיפר על ראשית סימון השבילים בארץ ביוזמת אורי דביר ועל התפתחות שיטת הסימון הישראלית, שנחשבת לאחת המפותחות בעולם. בתחילה סומן השביל בציור מורכב של ריבוע לבן מוקף שחור עם חיצים, ובהמשך עברו לשיטה המוכרת של שלושה פסים צבעוניים.
הודגש כי סימון שבילים הוא תחום דינמי שיש בו “תורה שבעל-פה” – כל דור מוסיף את שיטותיו ואת תפיסותיו לגבי כיוון הסימון, האסתטיקה וההתערבות בנוף.
הכפר הקדום גוש חלב
עיקר הסיור הוקדש לחורבת גוש חלב ולבית הכנסת שבה. ד"ר כהן-תבור הציג את המקום ככפר יהודי מרכזי בגליל, המוכר ממקורות חז"ל ומדברי יוסף בן מתתיהו. השם “גוש חלב” נקשר בצבע הקרטון הלבן של הסלע המקומי, ויש אף מסורות שקישרו אותו לדמויות שמאי ואבטליון.
הוזכר סיפורו של יוחנן מגוש חלב – מנהיג מקומי בתקופת המרד הגדול – שיחסיו עם יוסף בן מתתיהו היו מתוחים. לפי המסורת, כאשר הגיעו הרומאים בשבת סירב להילחם, אך בהמשך נמלט לירושלים והפך לאחת הדמויות הבולטות במרד.
בית הכנסת – שלבי בנייה וקריאה ארכיאולוגית
באתר ניכרים בבירור כמה שלבי בנייה. המדריך הדגים כיצד מזהים מוקדם ומאוחר באמצעות עקרונות סטרטיגרפיים פשוטים:
-
אבנים הנצמדות זו לזו מעידות על שלב אחד;
-
קיר הניגש אל קיר אחר הוא בהכרח מאוחר לו;
-
שימוש משני בפריטים אדריכליים (כגון מזוזות ומשקופים שהוכנסו מחדש) מעיד על שיפוץ.
בית הכנסת בנוי במתכונת בזיליקלית עם טורי עמודים. נמצא בו משקוף מעוטר ומזוזות דלת מרשימות. הבמה נבנתה על גבי ספסלים קדומים – סימן מובהק לשינוי תפקודי במהלך חיי המבנה.
הודגש הדיון המחקרי הרחב סביב “בתי הכנסת הגליליים”: האם סגנונם הרומי-מקדשי מעיד על תיארוך מוקדם, או שמא מדובר במסורת אדריכלית שנמשכה מאות שנים. המדריך הציג את המורכבות מבלי להכריע, והראה כיצד מטבעות, קרמיקה ושכבות בנייה מצטרפים יחד לתמונה היסטורית.
קרמיקה, בישול וטכנולוגיה קדומה
ליד האתר נמצאו שברי כלי חרס, ובהם סיר בישול אופייני. ד"ר כהן-תבור הסביר את ההבדל בין קרמיקה רגילה לכלי בישול:
כלי בישול יוצרו מחומר “אלסטי” יותר בתוספת חצצים, כדי לעמוד בשינויי חום וקור. הקרמיקה עצמה נצרפת בטמפרטורה של כ-600 מעלות ומעלה, ולכן אינה ניתנת לייצור במדורה ביתית פשוטה.
טחנות הקמח בכוח מים
אחת התחנות המרשימות הייתה מערכת טחנות הקמח שבנחל. הוסבר כי מדובר במהפכה טכנולוגית של התקופה הרומית – “המנוע הראשון בהיסטוריה”.
המים נאספו בתעלה, נפלו בארובה על גלגל כפות, וסובבו אבן רחיים עליונה מעל תחתונה. בניגוד לרחיים ביתיות, כאן מדובר במתקן מסחרי בבעלות משפחה מקומית, שאליו הביאו התושבים את החיטה ושילמו מס טחינה.
הודגש כי טחנות כאלה פעלו לסירוגין בתקופות הרומית, הביזנטית והעות’מאנית, וחלקן אף שימשו לניסור עצים. במאה העשרים הוחלפו במנועי דיזל וחשמל ויצאו משימוש.
שמן הזית והגליל
מקורות חז"ל משבחים את גוש חלב כמקום עתיר שמן זית. הובא סיפור תלמודי על סוחר שבא מרחוק לקנות שמן, המלמד על היקפי הייצור ועל פרסומו של האזור.
המדריך הדגיש כי שרידי בתי הבד הרבים בגליל מעידים על ענף כלכלי מרכזי עד המאות החמישית-שישית.
קריאה ביקורתית של מסורות
לאורך ההדרכה חזר ד"ר כהן-תבור והדגיש את ההבחנה בין ארכיאולוגיה לבין מסורות מאוחרות. זיהויים של קברי צדיקים, למשל, משקפים תרבות עממית חשובה, אך אינם בהכרח נתון היסטורי. תפקיד החוקר הוא להבין את התופעה התרבותית מבלי לוותר על חשיבה מדעית.
סיכום
הסיור בגוש חלב חשף רובד עשיר של חיים יהודיים בגליל:
כפר פעיל, בית כנסת מפואר, תעשיית שמן משגשגת וטכנולוגיה מתקדמת של טחנות מים. ההליכה בנחל המחישה כיצד נוף, כלכלה ואמונה משתלבים יחד לסיפור אחד מתמשך.
תודתנו לד"ר אחיה כהן-תבור על הדרכה מעמיקה, חדה ומעוררת מחשבה, ולכל המשתתפים שיצרו יום לימוד משמעותי בלב הגליל.
