נחל אביב עם “עמיתים לטיולים”

[Zvi Noy]

סיכום מורחב – סיור בנחל אביב עם “עמיתים לטיולים”

ביום שישי (16.1) יצאנו ביחד לסיור בנחל אביב במסגרת סדרת “חוזרים לטייל בגליל העליון” – סדרת טיולים שמזמינה אותנו לשוב אל הנופים, אל ההיסטוריה ואל האנשים של הגליל אחרי תקופה לא פשוטה שעבר האזור.

את הסיור הוביל הארכיאולוג ד״ר אחיה כהן-תבור, שהמעבר שלו בין גיאולוגיה, ארכיאולוגיה וסיפורי שטח הופך כל מסלול לשיעור חי שמתרחש בקצב הליכה ובחיוך.

נחל אביב הוא אחד המסלולים היפים בגליל העליון:
מצוקים, מערות, קמרונים, חורש ים־תיכוני, תצפיות לעמק החולה והר מירון, וחוויית חורף שממלאת את העיניים בירוק.
המסלול נוח, מתאים לחצי יום, ומשלב עצירות לימודיות וגם פיקניק – כך שהוא מתאים למשפחות ולמיטיבי לכת קלילים.

כבר בתחילת המסלול התעכבנו על תופעה מרתקת שמעצבת את כל הנחל – קרסטיות.

ד״ר אחיה הסביר כיצד מים שנושאים איתם פחמן דו־חמצני יוצרים חומצה חלשה הממיסה את סלעי הגיר לאט-לאט, וכך נוצרים:

✔ חללים
✔ מערות
✔ נקיקים
✔ טרשים
✔ קמרונים

כל זה קורה מיליוני שנים – ואנחנו רק עוברים ומצלמים.

החלק המסקרן ביותר בנחל אביב הוא ריכוז המערות החצובות במצוק. לא מדובר רק ב“מערות יפות”, אלא באתר שמעורר ויכוח מחקרי אמיתי.

ד״ר אחיה הציג בפנינו שתי תיאוריות שמתקיימות זו לצד זו:

תיאוריה 1 – מערות מפלט מתקופת המרד היהודי

לפי חוקרים מסוימים, מדובר במערות ששימשו מסתור בתקופת:

📍 המרד הגדול (66–73 לספירה)
ו/או
📍 מרד בר-כוכבא (132–135 לספירה)

בדרך כלל מזהים מערות מפלט בשפלת יהודה – ובגליל זה פחות מוכר, ולכן התיאוריה מעוררת עניין.

חיזוקים בשטח:

• פתחים חצובים

• מסדרונות צרים

• חלונות אוורור/בריחה

• פתחי גישה מוסתרים

• עבודת חציבה עדינה

אם אכן כך – זו יכולה להיות עדות לעליית מרד בר-כוכבא צפונה יותר מכפי שמקובל לחשוב.

תיאוריה 2 – מערות נזירים מהתקופה הביזנטית

התיאוריה השנייה, שהציגו חוקרים אחרים, גורסת שהמערות שימשו נזירים מתבודדים מהמאה הרביעית והחמישית.

באותה תקופה התפתחה בארץ תופעת הנזורה, בדומה למה שמוכר ממדבר יהודה, ובה:

🏺 חלק מהנזירים חיו בקומונות
🕯 חלקם בהתבודדות מוחלטת
⛪ חלקם בסמיכות לכנסייה קטנה

גם אם לא נמצאה עדיין כנסייה סמוכה – המבנה הטופוגרפי מתאים לתופעה.

---

🏺 ממצא בשטח – מהחרס עד הצור

במהלך הדרך מצאנו שברי חרס רבים מתקופות שונות:

✔ ביזנטית
✔ ממלוכית
✔ עות׳מאנית

עדות לכך שהגליל המשיך להיות מיושב ושוקק גם אחרי ימי המרד.

לצד זה זוהה גם גרעין צור לייצור להבים – עדות חיה לשימוש בכלים קדומים הרבה לפני המתכות.

לסיכום

נחל אביב הוא דוגמה נדירה למפגש בין נוף, גאולוגיה ותרבויות. תצורת הסלע יצרה מערות, המערות יצרו הזדמנות לאדם, והאדם ייצר שכבות של זהות, אמונה וכלכלה. בעוד שהארכאולוגיה מתארת את המבנים והתקופות, הגאולוגיה מתארת את התשתית — והתרבות מבצעת את החיבור.