Zvi Noy
“עמיתים לטיולים” – סדרת תשפ"ו למיטיבי לכת
בהדרכת ד"ר אחיה כהן-תבור
הסיור החותם את סדרת “חוזרים לגליל העליון” נערך בפינה הדרום-מערבית של הגליל העליון, באזור פתחת בקעת בית הכרם ומערת יונים. לאחר סיורים קודמים בגבול הלבנון, בנחל בצת, במירון ובאתרים נוספים בגליל, חתמנו את הסדרה ביום רגוע יחסית מבחינת הליכה – אך עשיר במיוחד בתוכן ארכיאולוגי, היסטורי וגיאוגרפי.
פתחת בקעת בית הכרם – גבולות ונופים
את הבוקר פתחנו בתצפית אל חורבת גילון, היושבת בנקודה אסטרטגית בפתח בקעת בית הכרם – ציר מעבר טבעי המחבר בין הגליל העליון לגליל התחתון ובין פנים הארץ לעמק זבולון וחוף הים. מיקום זה שימש לאורך הדורות נקודת שליטה חשובה על הדרך ההיסטורית שבין עכו לצפת.
בהקשר הרחב הוצג המתח שבין פרובינקיית פלסטינה במזרח לבין פרובינקיית פניקיה במערב בתקופה הרומית-ביזנטית. הגבול ביניהן חצה את הגליל, ושיקף לא רק חלוקה מנהלית אלא גם הבדלים תרבותיים ודתיים. באזור זה התגלו ממצאים המעידים על חדירה של מסורות פולחן פיניקיות לתוך תחום פלסטינה – תופעה הממחישה את המורכבות שבין זהות אזרחית לזהות דתית בשלהי העת העתיקה.
התצפית כללה גם מבט רחב מערבה: רכס הכרמל והמוחרקה, מפרץ חיפה, עכו ונהריה, עמק זבולון, תל כיסן – מן התלים הגדולים והחשובים בעמק – ועד רכס סולמה של צור (ראש הנקרה), המסמן לאורך תקופות רבות את גבולה הצפוני של ארץ ישראל ההלכתית והגיאוגרפית.
חורבת ראש זית וארץ כבול
בהמשך הוזכרה חורבת ראש זית, שנחפרה בשנות ה-90 ובה התגלה מבנה מנהלי מבוצר עם מחסנים. הקרמיקה במקום דומה לזו שנמצאה בתל רחוב ובבית שאן, ומעידה על קשרים אזוריים בתקופת הברזל. הממצא משתלב בדיון על יחסי ממלכת ישראל עם הערים הפיניקיות ועל אזור “ארץ כבול” המוזכר במקרא.
מידות ומשקולות – אוזני צדק
בפתח הסיור הוצג ממצא מברונזה שנתגלה בחפירה בסוסיא – כף אוזניים, ששימשה ככל הנראה למדידת נוזלים. דרך הממצא נדון מערך החוקים המקראי וההלכתי העוסק במידות ומשקולות:
“אבן צדק”, “איפת צדק”, “הין צדק”, ו”אוזני צדק יהיו לך”.
הוזכר גם המונח היווני-תלמודי אגרונומוס – הממונה על המשקולות והמחירים – המלמד על פיקוח ממלכתי קדום במרחב הכלכלי.
החורש הים-תיכוני והבוטניקה שבשטח
בעלייה להר גמל עברנו דרך חורש ים-תיכוני אופייני: אלת מסטיק, אלון מצוי וחרוב. נצפו גם זיתים פליטי תרבות, אורנים ואקליפטוסים נטועים, וכן פריחה עונתית עשירה – מרווה משולשת, שום בר, קידה שעירה, לוטם רובני ולוטם שעיר.
דרך סיפור עממי הומחש ההבדל בין שני מיני הלוטם – האחד לבן, חלק וריחני; השני ורוד, שעיר ומקומט – המחשה בוטנית-חינוכית לקשר שבין תצפית מדעית לבין מסורת עממית.
מערת יונים – פרהיסטוריה ברצף עמוק
גולת הכותרת של הסיור הייתה מערת יונים – אתר פרהיסטורי מן החשובים בארץ. המערה נוצרת בסלע דולומיט קשה כתוצאה מתהליכים קרסטיים בני מאות אלפי שנים. בני אדם חיו בה לאורך רצף תקופות מרשים – מן הפלאולית התחתון ועד התקופה הנטופית.
הרצף כולל תרבויות שגילן נע בין כ-400,000 שנה ועד כ-12,000 שנה לפני זמננו. שכבות החיים בתוך המערה השתמרו היטב, ואילו מחוץ לה – בטרסה הקדמית – נמצאו שרידים מתקופות מאוחרות יותר כגון התרבות הקברית והנטופית.
החפירות במקום מתנהלות בקפדנות רבה:
ריבועי חפירה תלויים מהרשת העליונה, תיעוד תלת-ממדי של כל פריט, סינון מדוקדק ואיסוף שיטתי. המטרה היא להגיע לרצף עומק מלא עד לסלע האם – יעד שטרם הושג.
תעשיית הצור – כלי האבן של הקדמונים
בשטח פזורים פריטי צור רבים:
-
פסולת סיתות עם נקודת נקישה ברורה
-
להבים טרפזיים (“להב מגל כנעני”) מתקופות הניאולית והברונזה
-
גרעיני להבים מן התקופה האפיפלאולית
-
מיקרוליתים זעירים בני כ-20,000 שנה
הוסבר עקרון עיבוד הצור: נקודת מכה יוצרת גלי הלם וחיתוך מבוקר. רוב הממצא הוא פסולת ייצור – עדות לתעשייה מקומית ענפה.
פעילות מאוחרת במערה
המקום שימש גם בתקופות היסטוריות מאוחרות יותר – רועים, תעשיית זכוכית קדומה (ייתכן אסלאמית מוקדמת), וכלי חרס מודרניים. האדמה האפורה באזורי המערה מעידה על הצטברות חומר אורגני ושימוש מתמשך לאורך הדורות.
סיכום
הסיור חיבר בין פרהיסטוריה עמוקה בת מאות אלפי שנים לבין היסטוריה מקראית, רומית וביזנטית; בין גבולות פוליטיים עתיקים לנוף בן-זמננו; בין צור מסותת בידי אדם קדמון לבין מערכת פיקוח משקולות בתקופת חז"ל.
כך נחתמה סדרת הגליל העליון – במסע מן ההווה אל שחר האנושות, במפגש שבין מדע, נוף וסיפור.
