אז הנה ניסיתי לתזגם עוד שיר. אני יודעת שהמילים והתרגום לא חופפים אחד לשני ב-100%, אבל השתדלתי. על אף שיש גרסא עם פסנתר, העדפתי את הגרסא היחידה. מקווה שתהנו. אם יש הערות/הארות או שאלות, אתם מוזמנים לרשום.
קישורהרוח ה-קרה נושבת
העיר לאיטה מתקררת
אני תוהה, לעצמי, כמה זמן לעבור יכול
ללא שיישמע שום קול?
אלה ש-הולכים ושבים
משא כבד על, כתפם סוחבים
בינות ה-ערפל את, יום המחר הם מחפשים
עם כל צעד מהססים
אני, חשה, ממש כמו חול אשר
מבין שתי ידיי, אט אט נושר
מילים שנק-בו את לבי, סתם כך
לפתע החלו להלום בכאב אך
עת חפשתי, את רסי-סיי אשר התפזרו
ספרתי את הלילות שלא, נגמרו
הרגשות האלה, הופכים לאמת
אני כמעט נאבדת
אני, מתחי-לה הרגע, ובלי שום ספק
אגיע הרחק
מעניין, למה השמיים
כה רחבים ואין סופיים?
ניסיתי, לצעוק אך, זעקתי לא נשמעה
אך מה שכן, זגלה דמעה
הצי-פורים, לאן פניהן
מועדות כשאת הרוח חותכות הן?
אי אפשר, לחזור, את אותו, מקום.
הפעם הראשונה שונה מהיום
אפילו אם, אוותר, סתם כך על החלום
לא אדחיק את לבי שאינו, מפסיק, להלים
יום אחד א-גיע, גבוה לעננים
כן, זהו כל רצוני
אני, יום אחד, אפרוש כנף
ואתן למסע, ניסיון נוסף
בלי שום ספק
אגיע הרחק
עת חפשתי, את רסי-סיי אשר התפזרו
ספרתי את הלילות שלא, נגמרו
הרגשות האלה, הופכים לאמת
אני כמעט נאבדת
אני, מתחי-לה הרגע, ובלי שום ספק
אגיע הרחק
הערות:אני מודעת לעובדה ש"ללא קול" לא נשמע משהו. אני מצטערת על זה.
הציפורים שחותכות את הרוח... מדובר על הכנפיים שלהן שחותכות את הרוח. (לפי התרגום)
המסע שהיא מדברת עליו הוא או משא למציאת אהבה או אהבה למציאת אהבתה הישנה, זו דעתי לפחות.
טוב, זה הכל לעת עתה.