Hitomi Takahashi - Bokutachi no Yukue

[Ori markovitch]

טוב, בהשראת האאוזורה נו נאמידה החלטתי ללכת קצת אחורה בחייה של היטומי טאקאהאשי ולתזגם שיר אותו היא שרה כשהיא הייתה רק בת 16!!! עליו אני מת מאוד, השיר "מיקומנו" למי שתוהה הוא שיר הפתיחה השלישי של גאנדאם סיד דסטיני. והשירים היו בערך הדבר הטוב היחידי בסדרה הזאת. אשמח לשמוע הערות ממכם, זאת הגרסא השלמה. יש כמה קטעים שגם אני תוהה בקשר אליהם, אבל ניסיתי להתאים הכל לקצב, ואשכרה עשיתי ויתורים שאפילו בשבילי הם ענקיים (להפוך משפט שמדבר על התהיה בקשר לשוויון בין כמות הפגישות לפרידות לקישור ייחודי בין פגישה לפרידה כי זה דומה במשמעות... מי ישמע הדבר?!?!) אז, פשוט נלך לתרגום: אנו עדיין אבודים בדרך ובכל זאת ממשיכים מקומנו לחפש אם בעצב רב נמשיך בבכי אפילו אז מתישהו נחזור אל ניצוצינו... העבר שחסמתי עכשיו מרעיד את חזהי ולכן כגודל רצוני רחוק הלב שאותו זנחתי כל רגע שאנו חיים אנו מאבדים משהו על אף זאת על החלום של המחר לא רוצה לוותר אנו עדיין אבודים בדרך ובכל זאת ממשיכים מקומנו לחפש אם בעצב רב נמשיך בבכי אפילו אז מתישהו נחזור אל ניצוצינו... כי לעולם לא אפסיק לנטות לעבר חלומי (איזה כיף שיש שורה שלא צריך להתאים להברות כי היא באנגלית. ד"א, קשה לתרגם סטריקינג לעברית...) אני הפנתי גבי מזמן לנחמדותם של אנשים כי הבדידות, להפוך אותה לחוזקה רק רציתי אם זה נכון שלכל פגישה, יש פרידה מתאימה רק לה ביום שנפגש בשנית נמשיך בו להאמין אנו ממשיכים עוד להשתנות על אף שאנו רואים את החלום והלב לא משנה לאן הזמן ימשיך לזרום מכאן יש לנו מחשבה שלא תשתנה כי לעולם לא אפסיק לנטות לעבר חלומי אם אבדנו ועשינו סיבובים אז הדבר ההוא שנמצא רק שם אם בו הבחנו נוכל לחזור לרוץ אנו עדיין אבודים בדרך ובכל זאת ממשיכים מקומנו לחפש אם בעצב רב נמשיך בבכי אפילו אז מתישהו נחזור אל ניצוצינו... כי לעולם לא אפסיק לנטות לעבר חלומי זהו... תם טקס תזגום שני

[sreuivxphr]

יפה~