כיבוס בחול המועד

[יחיאל שחר‎]

דיני כיבוס בחול המועד:

א. אסור לכבס בגדים, ואפי' את מקצת הבגד, אך מותר לנקות כתם מקומי, שקרה בחול המועד לצורך המועד [ובכל המקומות דלהלן שמצוין שמותר לכבס, היינו רק לצורך המועד].

ב. איסור כיבוס כולל מפות וסדינים, אבל אם המפה מלוכלכת לגמרי באופן שא"א להשתמש בה כלל - מותר לכבסה.

ג. בגדי קטנים בגיל שעדיין מלכלכים בגדיהם [בערך עד גיל 8-9] מותרים בכיבוס [ואפי' אם יש להם בגדים אחרים, אך הם פחות נאים], ומותר לכבס [במכונת כביסה] אף כמות גדולה, אם יש סבירות שיצטרכו בגדים אלו לחוה"מ.

ד. מי שהזיע הרבה, ובגדיו [לבנים, גרביים או חולצות] אינם ראויים ללבישה - בשעת הדחק יש להקל לכבס את בגדיו, אם אין לו חולצות אחרות המתאימות ללבישה בחג (ויותר טוב לקנות מאשר לקנות באופן המותר מאשר לכבס).

ה. מותר לכבס מגבות שדרך להחליפן כל יום.

ו. בגד העלול להיהרס אם לא יכובס – מותר לכבסו אפי' אם לא נצרך למועד.

ז. סמרטוטים מותר לכבסם, כיון שרגילים להתלכלך.

ח. בכל המקרים הנ"ל שמותר לכבס – אסור לצרף לאותה מכונה בגדים האסורים בכיבוס. 

ט. מותר לגהץ בגדים בחול המועד (יש כאלה שמנהגם לאסור) אך אין ליצור קפלים חדשים.

י. מותר לייבש בגדים במכונת ייבוש, וכן מותר לתלות בגדי קטנים בחוץ אך ייבוש בגדי גדולים מותר רק בתוך הבית.

יא. צחצוח נעליים מותר.

יב. מותר לנקות כלי כסף שדרך לנקותם לעיתים קרובות, (אך לא כאלה שכל השנה לא ניקה אותם, ומעוניין לנצל את זמנו הפנוי במועד על מנת לצחצחם).

יג. מותר לשטוף את רצפת הבית כרגיל בכל שבוע.

--

בברכה,

הרב יחיאל שחר.