לכבדו שבת ארגון
Ronit & Shmulik
לכבוד שבת הארגון המתקרבת. לכבוד בני עקיבא (גם) שלנו, ההורים.
לכבוד כל הבגדים שנצבעו והלכו לפח ובדרך לכלכו כמה בגדים טובים אחרים.
לכבוד מיתרי הקול שנשחקו, בכוונה תחילה, עם המון מאמץ, כי אחרת זה לא שווה.
לכבוד שגם אנחנו מתרגשים.
לכבוד שגם אנחנו כבר יודעים את השם של השבט החדש אבל מגלים רק לחברים שלנו, ומשביעים אותם לא לקלקל.
לכבוד הקוֹפְאים בלילות בחזרות אינסופיות לת"סים הקדושים.
לכבוד נייר הרצף שנושא עליו קילוגרמים של גואש בכבוד, ולא נקרע.
לכבוד התפילות החרישיות שלנו שמערבות גם את הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו בחשבונות של לאיזה שבט מגיע לזכות ב'כללי', אחרי שעבדו כל כך יפה וכל כך ביחד וכל כך קשה, ורק שלא יתבאסו.
לכבוד השקט הזמני בבית בשעות הערב.
לכבודנו, ההורים של השבט החדש, שנפגשו בשעות מאוחרות והכינו הפתעה לילדים וגם מאד מאד התרגשו, ונזכרו בשבת שהם קבלו את השם שלהם - בלי ת"סים, עם סווטשירט שהגיע אחרי חודש, לכל הסניפים בארץ אותו כחול כהה עם הדפסה בצבע לבן. ועל הגב - תמימות בלי התחכמויות, רק עם קצת שוויץ.
לכבוד השבת הזו המתקרבת, שצריך להכין לכבודה גם 3 תבשילים נוספים לארוחות שבטיות ועוד אחד לארוחת חב"ב, ועוד אחד לקומונרית במיל. שנוסעת לבקר בסניף 'שלה' ועוד ממתקים לפי שבטים לקידושווה...
לכבוד השבת הזו שבה נמיר את זמירות השבת סביב שולחן השבת בשירי בני עקיבא - בשמחה, בגאווה, באהבה, בקדושה.
לכבוד הסבים שלנו, ז"ל -גולה-שואה-מדינה -שגם הם היו 'בני עקיבא'.
לכבוד השליחים שכבר מאוחר לנו להתאהב בהם, אבל המון שנים עשינו את זה בלי בעיה.
לכבוד המפקד במוצאי שבת.
לכבוד המילים החוזרות על עצמן כבר עשרות שנים אבל תמיד תמיד כל כך מרגשות - "...הניצנים יעלו למעלות, המעלות למעפילים יעפילו... ואתם שבט הרא"ה.......--- ייקרא לכם!".
לכבוד לבבות בני עשר כבני שמונים שיפעמו יחד בשירת ההמנון.
לכבוד כל אלה - 'שמוליק הגזעי' - עם כפה סרוגה עם השם 'ידידיה' עליה, נתפרה באהבה ובגאווה אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת (פחחח).
קדימה בני עקיבא!