דיווח 5

[יחיעברי‎]

הי חברים וחברות..
הימים כאן צריכים להכיל איזה 30 שעות כדי שנספיק למצות הכל ועוד כמה שעות
טובות כדי שאספיק לעכל ולכתוב..לא מצליח לעמוד בקצב!!!
בכל אופן הפסקנו אתמול בערב אז אמשיך-
לאחר ארוחת הערב שהכינו לנו צמד אמהות הבית ריקי את ציפי ששמם הפך למאמא
ציפי וביג מאמא ריקי..
ארגנו מפגש של כל המשלחת כמידי ערב ודיברנו על סיכום היום הקשה של העבודה
והכנות ליום המחר הכולל עוד עבודה בכפר והשתלבות בחוגים ובמשפחות. לאחר
מכם ככל יום אנחנו עושים סיכום הנקרא קוצים ושושנים- נק' טובות ונקודות
דוקרות..כמעט ואיןן נק' דוקרות למעט זה שילדי הכפר לא מפסיקים לגעת
בחבר'ה כל הזמן וחלק מרגישים לא נעים..בכל אופן הילדים שתפו איך היה ממש
כיף לעבוד ולהרגיש שאתה עוזר ונותן ושזה הפרוייקט שלנו, גם באופניים וגם
במיכלי המים, ובנוסף כולם דברו על איך היה ממש מועיל לעזור בתיקון עולם
שעשו בכפר הידוע- ריבונה (כל העולמים...)
לאחר מכן התפצלנו לזוגות וכל מצד לקח מתנה והלך למה שנקרא "זמן משפחה".
בכל יום בין 9 ל10 בלילה לפני שהולכים לישון הם יושבים עם אם הבית
והמדריך לסיכום יומי איך היה. כל ילד בתורו אומר איך היה יומו מה טוב ומה
פחות. הילדים מאוד מבויישים ומדברים בשקט בשקט באנגלית רצוצה כך שבקושי
מבינים...
הקטע המדהים הוא שבכל המשפחות הכניסו אותנו בצורה מאירת פנים, המון שחמה
וחיבוקים ורוב הזמן נסוב סביב שאלות שלהם אותנו על החיים בישראל ואיך
אנחנו מרגישים בכפר. ברוב המשפחות הקשר הגיע לידי לימוד שירים ומשחקי
חברה מצחיקים, ואפילו בחלק מהמשפחות רקדו ביחד ולמדו ריקודים מסורתיים.
החבר'ה חזרו ב10 שמחים ומאושרים ומלאי חוויות על מה שהיה והמון רצון לעוד
זמן להיות עם הילדים במשפחות שלהם, חלק מהילדים הוזמנו לישון יחד עם ילדי
הכפר!!!
לאחר מכן הבנים זרו למגורי הבנים הבנות לבנות , משחקי חברה גיטרה וקפה
לתוך הלילה.
אני שב ומציין כי כולו עונג ונחת מהבר'ה שלנו. הם מדהימים , מתנדבים,
עוזרים ועובדים ובמצב רוח בשמים, והכי חשוב כל הזמן צוחקים ומחייכים. אני
לא מפסיק לצחוק מהבנים...כל מפגש עם רואנדי הם הופכים לקריקטורה...
הבוקר קמנו מוקדם כדי להאזין לשידור בגלצ שריאיין את סימה ואחת הבנות,
היה נחמד לשמוע, ולאחר מכן תפילה ותקיעת שופר שהאמת שדי פחדנו שתגרום כאן
אולי להכרזת מלחמה..אולי זה בדיוק הסימן שלהם לתקוף....
לאחר ארוחת הבוקר הטובה שכללה גם טונה ואננס ולחם ביתי יצאנו לעבוד.
החבר'ה כבר מתורגלים..בנו מהר מאוד עוד 3 מיכלי מים וסחבו המון סלעים
ולבנים והכינו מלט. הבוקר השתדרגנו וסחבנו כמה זוגות אופניים לעובדים
והעמסנו עליהם סלעים..וכשעלו עלינו לא הייתה ברירה והתחלנו לסחוב על הראש
כמו כולם כאן...
לאחר מכן עלינו לביה"ס להשתלב בפעילות בכיתות. כאמור ביה"ס כאן הוא גולת
הכותרת , נמצא בראש הגבעה, וכל שניה בו קודש קודשים.
החבר'ה שמעו שיחה מאת המנהל וילטון שבעצמו איבד 9 אחים ברצח העם !!
ולאחריו החליט לעזוב את תפקידו כעובד מחשבים ולהפוך למורה כי רק כך יוכל
לדאוג לעתיד של העם הרואנדי!!
בכל מקרה הוא דיבר על השיטה הלקוחה מפרופ' פויירשטיין של העשרה
אינסטרומנטלית, ושל המון דיאלוג עם התלמידים. לאחר השיחה השתלבנו בפעילות
שארגן סגן המנהל , שכלל עבודה בקבוצות סביב נושא הזיכרון. כל קבוצה קיבלה
תמונה של אנדרה והייתה צריכה לחשוב מה היא אומרת ועל מה היא מזכירה.
ולאחר מכן כל קבוצה הייתה צריכה להכין מונומנט משלה שילמד משהו. כל קבוצה
הורכבה מישראלים ומרואנדים כמובן.
התוצאות היו מדהימות רובם ציירו את הלב של בית אלעזרקי ואת הסמל של הכפר
כאן יחד עם לבבות ודגלים ודיברו על החיבור בינינו ועל המשותף עקב השואה
ורצח העם שהיה כאן ושעם צריך לזכור את עברו כדי להגיע לעתיד טוביותר!!
קבוצה אחת ציירה ידיים מחזיקים חבל ואמרה שכולנו יחד חייבים להחזיק אחד
את השני כדי לתת חבל של תקווה לעולם!!!
לאחר מכן ירדנו לארוחת הצהריים כשכמובן האורז כיכב ...ואז יצאנו למנוחה
קצרה ולאחריה לחוגי הספורט.
הבנים הגיעו למגרש ושיחקו יחד כדורסל עד שאחד מילדי הכפר הטביע ושבר את
הטבעת..לתרומות חייגו....ואז עברנו למגרש הכדורגל.
זה מגרש אמיתי כמעט , דשא, שערים אמיתיים והמון המון לרוץ...
החלטנו מייד על משחק ישראל-רואנדה אך כמובן שהיינו 6 והיינו צריכים לגייר
חצי הרכב...
המון התנדבו ורק מי שהצהיר שהוא בן לאם יהודייה גוייס למשימה..
התחלנו 11 נגד 11 אך מייד הגענו ל30 על 30 שלך תבדיל מי איתך מי נגדך
שהרי כולם נראים אותו דבר!!!גם הם בינם לבין עצמם לא קוראים בשם אלא
צועקים תמסור תמסור - הו הו , וכך אפילו את השמות אתה לא מזהה. בכל מקרה
אתה רץ יחד עם עוד 30 ומנסה לבעוט.
ישראל הפתיעה וכבשה 6 לרשת הרואנדית כשחצי מהשערים בזכות שחקני הרכש..היה
שווה לגיירם ישר לאלי ישי במקום ילדי המהגרים שהוא רוצה לגרש...
אנחנו חטפנו רק גול 1!!! לא יאומן!!!
בכל מקרה החבר'ה נהנו בטירוף ולאחר כל גול הייתה חגיגה...
מה שכן אנחנו נגמרנו מהעניין והם כאילו לא התאמצו כלל..יש להם כנראה
ריאות ספייר ...
לאחר המשחק הגענו חזרה למשפחות שהיינו אתמול לשיחה שלמה בנושא תיקון
עולם, שעסקה בשאלה מה טוב בפרוייקט הזה והאם אנו ראויים לצאת ולעזור.
הילדים במשפחה השתתפו אחד אחד בנימוס ובצניעות כשכל אחד אומר סיבה אחרת
למה זה חשוב ואיך ממקבלים הופכים לנותנים ואיך אתה לא חייב להיות עשיר
בכסף כדי לעזור ושכל משימה קטנה היא בעצם תיקון עולם. גם החבר'ה שלנו
השתתפו יפה ואמרו עד כמה הנתינה חשובה וממלאת את הנותן ועד כמה אתה לא
יודע מה משנה את חייו של המקבל..אפילו חיוך יכול לתקן עולם...מדהים!!!
זהו הולכים לארוחת ערב ולאחר מכן הצטרפות לזמן משפחה נוסף.
אני מצטער על הקיצור , לו רק היה זמן הייתי כותב ספר...אשתדל להרחיב
בימים רגועים יותר.
מחר בלי נדר נצא בבוקר לטיול באזור ולאחר מכן המשך עבודה בכפר והשתלבות
בחוגים.
לילה טוב ממש
מתגעגע
יחי

[מיטל ב.ס‎]

ממש עושה חשק להצטרף ולהיות חלק מחוויות כל כך מיוחדות,

מדהים

בתאריך 18 באוגוסט 2010 21:33, מאת יחיעברי <yehi...@gmail.com>:

--
מיטל ☺

[lika topaz]

מחמם את הלב שדברים כאלה אכן קורים ומזל גדול יש לך להיות חלק מזה:) כל הכבוד על הדבקות בדיווחים ומי ייתן וטוב לב ואחווה יהפכו למרכזיים בחיי כולנו

 

חזק ואמץ

ליקה

2010/8/18 יחיעברי <yehi...@gmail.com>

[dan schor]

עדיין מחכים לפפיה המטורפת, ביתיים שלחנו את מתניה לפרק סל חדש מהמגרש של בית הספר...

בתאריך 18 באוגוסט 2010 20:33, מאת יחיעברי <yehi...@gmail.com>: