דיווח 4
3 views
Skip to first unread message
יחיעברי
Aug 17, 2010, 12:57:32 PM8/17/10
to יומני רואנדה 2
הי לכולם..
הבוקר הקפצתי את כולכם להקשיב ללי צה"ל לניב רסקין ב8 וזו הייתה הקפצת
ניסיון תרגיל יבש לקראת רטוב...
אז מחר בין 8 ל9 בבוקר אכן נעלה לשידור ואחת הבנות תתראיין בתוכנית
מומלץ בחום...
בכל מקרה היום היה לנו יום מטורףףףף
התחיל בארוחת בוקר שכללה סלט פירות מטורף הכולל אננס בננה פפיה עגבניית
עץ מנגו ושאר פירות העונה, לאחריה יצאנו לעבודה רצינית כהמשך לפרוייקטים
שהתחלנו אמש.
החבר'ה עבדו 4 שעות רצוף בהכנת הבסיסים למיכלי המים, עבודה שכללה הבאת
לבנים , הבאת סלעים, הכנת מלט ויחד עם עובד מקומי..
החבר'ה התיידדו איתו במהרה, התחילו ללמד אותו עברית וללמוד ממנו
קינירואנדית.
עבדו יפה, הזיעו ובנו את הבסיסים בקצב יפה.
בפרוייקט השני החבר'ה התחילו לצבוע את החדר ולהמשיך לסדר את החדר
והפרוייקט היומי היה של עופר ואושרי לבנות שולחן..הם עבדו 4 שעות בלי
להתייאש יחד עם עובד מקומי וקרשים ומסמרים ולא התייאשו
לבסוף בנו שולחן לתפארת רואנדה...
לאחר ארוחת הצהריים - שכללה ציפס!! יצאנו יחד עם הילדים של הכפר ל"תיקון
עולם".
כמו שציינתי אמש התיקון עולם הוא מושג השגור בפי כל המקומיים כאן.
הם יודעים שתיקון עולם משמעותו עזרה לאחר ללא חשבון, ועל כן כשהחבר'ה
שלנו הצטרפו לילדי הכפר היה כאן שילוב מדהים של נתינה יחד לאחר.
התחלקנו ל3 קבוצות ונכנסו ל3 חצרות של בתים לעזור.
קבוצה אחת בנתה מטבח מבמבוקים ובוץ, קבוצה שנייה עדרה בשדה של אשה זקנה
וערירית וסקלה אבנים , וקבוצה שלישלית סייעה לזקן ערירי לתקן את ביתו שמט
לנפול.
החבר'ה קפצו יחד לבריכת הבוץ, לבנו לבנים תוך כדי שירה בשלל שפות..ממש
הרגישו כמו במצרים...
היופי הוא שכל הזמן יש דיאלוגים בין הילדים שלנו לילדי הכפר, הם מלמדים
אחד את השני את השפות ובאנגלית מדברים על ערכים ומטרות בחיים, פשוט לא
נתפס.
כל הזמן אני חושב לעצמי כמה כל אחד שיצא בנוי ומוכן למשימה הזו, ולמרות
שכל אחד מגיב כאן בצורה שונה, נפתח במהירות אחרת, ומצטרף לפעילויות
בדרכו , כולם בסה"כ מאוד נהנים ומאוד מרגישים שייכים ותורמים.
אני בהחלט מחכה גם לנפילות המתח וקצת לבעיות, בכל זאת אני עושה כאן גם
עבודת מאסטר וצריך חומר...חחח
בהמשך חלק מהילדים המשיך לסייר בכפר ולראות איך המקומיים פשוט קופצים
עליך , נוגעים ולא נותנים לך לזוז..
הילדים שלנו מאוד שמחו לצאת רגע מהכפר ולראות את אפריקה האמיתית.
מעניין היה לשמוע אותם מגיבים על החיים של המקומיים כאן ללא חשמל ומים
זורמים , ואיך שכל היום בעצם הם מתמודדים עם ההשרדות.
ניסיתי לגרות אותם בשאלה - האם אתם חושבים שהם מאושרים, או לחילופין- האם
לנו בעולם המערבי טוב ניותר?
רובם בתשובה מגמגמים לרגע וחושבים שלא היו יכולים לשרוד לשנייה כאן, אך
עם הזמן יכולים להבין שיכול להיות מאוד שטוב להם לחיות עם התרנגולת והפרה
ללא דאגות וללא מחשבות עם הקידמה..אמשיך לעדכן בתשובות בהמשך לכשיהיו...
לאחר החזרה רובם התלוננו על הנתק עם הבית אז העלנו אותם לבי"הס שם יש חדר
מחשהבים וקליטה טובה והם ניסו ללא הצלחה יתרה להיכנס לכל האתרים החברתיים
המוזרים- פייסבוק, מקושרים וכדו'..מה זה?...
כרגע אנחנו מתכננים ארוחת ערב משותפת רק של המשלחת שלנו , היום חוגגים
לריקי אשתו של המנהל יומולדת 50... לאחר מכן כל זוג ילדים ילך ל"זמן
משפחה" למשך שעה.
כאן בכל סוף יום כל משפחה מתכנסת לשמוע איך היה לה היום ומה יהיה מחר
ולדבר על נושאים שונים.
האווירה מאוד חמה ומשפחתית ומי שמוביל את המפגש זה המדריך הקבוצתי ואם
הבית- המאמא...
החבר'ה שלנו מאוד נרגשים לקראת המפגש הזה היות והם כל כך מחפשים את הקרבה
והכניסה אליהם לחיים לתוך הבתים.
רוב החבר'ה מפתיעים ברמת האנלית הטובה ולמעט בודדים שצריכים תרגום , הרוב
גם יודעים לשאול ולתרגם לאחרים.
אני כל הזמן משתדל להיות עם האצבע על הדופק להרגיש האם כולם כאן מרגישים
טוב ואם יש אחד מחברי המשלחת שנסוג לאחור או שמפנים במקום להוציא..לא קל
אבל חייבים כי הניתוק והשהייה במקום שאפילו השפה לא כל כך ברורה די מערער
את הביטחון.
יאללה ביי עד העידכון הבא
תמשיכו להגיב,
יחיעם
הבוקר הקפצתי את כולכם להקשיב ללי צה"ל לניב רסקין ב8 וזו הייתה הקפצת
ניסיון תרגיל יבש לקראת רטוב...
אז מחר בין 8 ל9 בבוקר אכן נעלה לשידור ואחת הבנות תתראיין בתוכנית
מומלץ בחום...
בכל מקרה היום היה לנו יום מטורףףףף
התחיל בארוחת בוקר שכללה סלט פירות מטורף הכולל אננס בננה פפיה עגבניית
עץ מנגו ושאר פירות העונה, לאחריה יצאנו לעבודה רצינית כהמשך לפרוייקטים
שהתחלנו אמש.
החבר'ה עבדו 4 שעות רצוף בהכנת הבסיסים למיכלי המים, עבודה שכללה הבאת
לבנים , הבאת סלעים, הכנת מלט ויחד עם עובד מקומי..
החבר'ה התיידדו איתו במהרה, התחילו ללמד אותו עברית וללמוד ממנו
קינירואנדית.
עבדו יפה, הזיעו ובנו את הבסיסים בקצב יפה.
בפרוייקט השני החבר'ה התחילו לצבוע את החדר ולהמשיך לסדר את החדר
והפרוייקט היומי היה של עופר ואושרי לבנות שולחן..הם עבדו 4 שעות בלי
להתייאש יחד עם עובד מקומי וקרשים ומסמרים ולא התייאשו
לבסוף בנו שולחן לתפארת רואנדה...
לאחר ארוחת הצהריים - שכללה ציפס!! יצאנו יחד עם הילדים של הכפר ל"תיקון
עולם".
כמו שציינתי אמש התיקון עולם הוא מושג השגור בפי כל המקומיים כאן.
הם יודעים שתיקון עולם משמעותו עזרה לאחר ללא חשבון, ועל כן כשהחבר'ה
שלנו הצטרפו לילדי הכפר היה כאן שילוב מדהים של נתינה יחד לאחר.
התחלקנו ל3 קבוצות ונכנסו ל3 חצרות של בתים לעזור.
קבוצה אחת בנתה מטבח מבמבוקים ובוץ, קבוצה שנייה עדרה בשדה של אשה זקנה
וערירית וסקלה אבנים , וקבוצה שלישלית סייעה לזקן ערירי לתקן את ביתו שמט
לנפול.
החבר'ה קפצו יחד לבריכת הבוץ, לבנו לבנים תוך כדי שירה בשלל שפות..ממש
הרגישו כמו במצרים...
היופי הוא שכל הזמן יש דיאלוגים בין הילדים שלנו לילדי הכפר, הם מלמדים
אחד את השני את השפות ובאנגלית מדברים על ערכים ומטרות בחיים, פשוט לא
נתפס.
כל הזמן אני חושב לעצמי כמה כל אחד שיצא בנוי ומוכן למשימה הזו, ולמרות
שכל אחד מגיב כאן בצורה שונה, נפתח במהירות אחרת, ומצטרף לפעילויות
בדרכו , כולם בסה"כ מאוד נהנים ומאוד מרגישים שייכים ותורמים.
אני בהחלט מחכה גם לנפילות המתח וקצת לבעיות, בכל זאת אני עושה כאן גם
עבודת מאסטר וצריך חומר...חחח
בהמשך חלק מהילדים המשיך לסייר בכפר ולראות איך המקומיים פשוט קופצים
עליך , נוגעים ולא נותנים לך לזוז..
הילדים שלנו מאוד שמחו לצאת רגע מהכפר ולראות את אפריקה האמיתית.
מעניין היה לשמוע אותם מגיבים על החיים של המקומיים כאן ללא חשמל ומים
זורמים , ואיך שכל היום בעצם הם מתמודדים עם ההשרדות.
ניסיתי לגרות אותם בשאלה - האם אתם חושבים שהם מאושרים, או לחילופין- האם
לנו בעולם המערבי טוב ניותר?
רובם בתשובה מגמגמים לרגע וחושבים שלא היו יכולים לשרוד לשנייה כאן, אך
עם הזמן יכולים להבין שיכול להיות מאוד שטוב להם לחיות עם התרנגולת והפרה
ללא דאגות וללא מחשבות עם הקידמה..אמשיך לעדכן בתשובות בהמשך לכשיהיו...
לאחר החזרה רובם התלוננו על הנתק עם הבית אז העלנו אותם לבי"הס שם יש חדר
מחשהבים וקליטה טובה והם ניסו ללא הצלחה יתרה להיכנס לכל האתרים החברתיים
המוזרים- פייסבוק, מקושרים וכדו'..מה זה?...
כרגע אנחנו מתכננים ארוחת ערב משותפת רק של המשלחת שלנו , היום חוגגים
לריקי אשתו של המנהל יומולדת 50... לאחר מכן כל זוג ילדים ילך ל"זמן
משפחה" למשך שעה.
כאן בכל סוף יום כל משפחה מתכנסת לשמוע איך היה לה היום ומה יהיה מחר
ולדבר על נושאים שונים.
האווירה מאוד חמה ומשפחתית ומי שמוביל את המפגש זה המדריך הקבוצתי ואם
הבית- המאמא...
החבר'ה שלנו מאוד נרגשים לקראת המפגש הזה היות והם כל כך מחפשים את הקרבה
והכניסה אליהם לחיים לתוך הבתים.
רוב החבר'ה מפתיעים ברמת האנלית הטובה ולמעט בודדים שצריכים תרגום , הרוב
גם יודעים לשאול ולתרגם לאחרים.
אני כל הזמן משתדל להיות עם האצבע על הדופק להרגיש האם כולם כאן מרגישים
טוב ואם יש אחד מחברי המשלחת שנסוג לאחור או שמפנים במקום להוציא..לא קל
אבל חייבים כי הניתוק והשהייה במקום שאפילו השפה לא כל כך ברורה די מערער
את הביטחון.
יאללה ביי עד העידכון הבא
תמשיכו להגיב,
יחיעם
תמונות בקרוב...
sharon cohen Dotan
Aug 18, 2010, 1:37:07 AM8/18/10
to yoman2...@googlegroups.com
זה ממש כייף לי להתחיל, בקריאת הסיפורים, את היום!
ממש אפשר להיכנס, קצת, לעולמכם ולחוויות
נשמע כ"כ עוצמתי ומשמעותי
תמשיכו להנות
שרון
2010/8/17 יחיעברי <yehi...@gmail.com>
dan schor
Aug 18, 2010, 12:38:47 PM8/18/10
to yoman2...@googlegroups.com
Orly weisman
Aug 18, 2010, 3:54:21 PM8/18/10
to yoman2...@googlegroups.com
נשמע מדהים!!!!
תמשיכו לעשות חייל וכל הכבוד על העשייה, בעיקר זאת שלך מול הילדים
ואל תדאג - מקסימום מישהו יתפרק... נרכיב חזרה כשתחזרו :-)
תמשיכו לעשות חייל וכל הכבוד על העשייה, בעיקר זאת שלך מול הילדים
ואל תדאג - מקסימום מישהו יתפרק... נרכיב חזרה כשתחזרו :-)
shani libby
Aug 18, 2010, 4:09:58 PM8/18/10
to yoman2...@googlegroups.com
היי!
לצערי לא יכולתי לשמוע את התכנית ברדיו, אבל אני ממתינה לכל מילה כתובה שלך! פשוט עושה לי את היום לקרוא על מעשיות רואנדה.
נראה לי שחלק מהתיקון עולם שאתם עושים שם, זה גם לגרום לכולנו לרצות להידמות לכם ביכולת הנתינה המדהימה הזו!
יישר כח
שני
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages