כבוד מלכות או אימת מלכות
אברהם בלס
בס"ד
דף קשר מספר 781
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
זוכה לעסוק כרגע בכתיבת חוברת מרתקת בשם מלכות ומלחמות לאור תורת ארץ ישראל – נושא שאני מניח שיעניין רבים. ראשית אם מישהו יש בידו איזה ירושלמי עסיסי בנושאים אלו מוזמן לשתף אותי.
וכמובן אם מישהו רוצה להיות שותף בהוצאת החוברת יהי מבורך.
בהזדמנות זו רוצה לבקש מכל שוחרי הירושלמי שאם הם יודעים על איזה חוג, או שיעור ירושלמי באיזה שהוא מקום. נא ידעו אותי. רוצים לעשות ריכוז של שיעורי הירושלמי לטובת הציבור.
עוד ידיעה חשובה זכינו לתורם יקר שמעוניין שסט המסכתות שלנו יגיע לישיבות הסדר ולכן הוא תורם (בינתיים ללא הגבלה) שליחת סטים לישיבות. בינתיים פנו אלינו כבר כ15 ישיבות. ואני זוכה לידע אתכם ציבור השוחרים כדי שמישהו שקשור לישיבה זאת או אחרת ינצל את ההזדמנות הזאת ויסב את תשומת הלב של האחראים בישיבה להזדמנות שלא מופיעה כל יום.
ועוד בשורה חשובה. הרב מנחם ויצמן זכה לסיים ש"ס ירושלמי במסגרת הדף היומי שהוא מעביר. דפי הקשר הם במה להעלות על נס מה שמתרחש בתחום הירושלמי כולל מסיימי ש"ס ירושלמי (כבר ציינו כמה כאלו בעבר), וכמו כן מעלה על נס שיעורי ירושלמי (ראה בקשתי לעיל). וזאת ההזדמנות גם לציין שיעור ירושלמי (פרק עשירי במסכת פסחים) שמתקיים בנוף איילון שלב א.
ורעיון חשוב שקשור לפרשת השבוע שעוסק באנטיתזה לכיוון החינוכי של התלמוד הירושלמי, אנטיתזה שמדגישה את הכיוון של הירושלמי.
מופיע בפרשת שמות ביחס למכת בכורות שפרעה עתיד להשתחוות לפני משה. אבל בכתוב מובא וירדו כל עבדיך (ולא כתוב וירדת) ולא מוזכר פרעה. מכאן אומר רש"י שחולקין כבוד למלכות (רש"י מביא את היסוד הזה כמה פעמים נוספות)
מה שהתחדש לי בשבוע שעבר הוא דבר מדהים מתברר שמה שאומר רש"י הוא שדרוג של דברי הבבלי (זבחים קב, א). בבבלי עצמו לא כתוב כבוד מלכות, אלא מורא מלכות (הבאתי את המקורות לקמן, וכמו כן בנושא כבוד מלכות בירושלמי העלינו חומרים בעבר).
במלכות יש שני עניינים. ראשית הנושא של המסגרת – לולי מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. אבל הנושא היותר חשוב הוא הצד החיובי של המלכות, כיצד המלכות מרוממת ומחזקת את הציבור. נושא זה כמובן נושק קוים חינוכיים שלמים המבדילים בין בבלי וירושלמי. בעוד הבבלי מדגיש את היראה התלמוד הירושלמי מדגיש את האהבה. בעוד התלמוד הבבלי מדגיש את בראש ובראשונה את הסור מרע, הרי שהתלמוד הירושלמי מדגיש ראשית דבר את העשה טוב. ואידך זיל גמור
חזקו ואמצו
אברהם בלס
מקורות:
תלמוד בבלי זבחים קב, א
א"ר ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך, דכתיב וירדו כל עבדיך אלה אלי, ואילו לדידיה לא קאמר ליה. רבי יוחנן אמר, מהכא: ויד ה' הייתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב
רש"י שמות פרק יא פסוק ח (פרשת בא)
"(ח) וירדו כל עבדיך - חלק כבוד למלכות שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה (שמות יב לא) ויאמר קומו צאו מתוך עמי ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי".