בס"ד
דף קשר מספר 786
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
סיימתי כרגע כתיבת חוברת מרתקת בשם מלכות ומלחמות לאור תורת ארץ ישראל – נושא שאני מניח שיעניין רבים. אם מישהו יש בידו איזה ירושלמי עסיסי בנושאים אלו מוזמן לשתף אותי כדי לצרף לחוברת.
חוברת זו אמורה לצאת לאור רק אם נמצא מתנדב לתרומה.
בהזדמנות זו רוצה לבקש מכל שוחרי הירושלמי שאם הם יודעים על איזה חוג, או שיעור ירושלמי באיזה שהוא מקום. נא ידעו אותי. רוצים לעשות ריכוז של שיעורי הירושלמי לטובת הציבור.
עדיין לא עזבנו את פרשת הרב זרביב, אולם פורים הבעל"ט מתקרב וחייבים להתייחס אליו. אם נחשוב מה היה מצבם הרוחני של היהודים בימי מרדכי ואסתר. סביר מאוד להניח שרובם היו שרויים בתרבות הפרסית. מן הסתם היו כאלו בודדים שהיו חזקים ביהדותם. בסופו של דבר ההצלה בפורים הייתה בזכות כנוס את כל היהודים, כלומר עצם זה שהיהודים המכונים דתיים התחברו עם היהודים הלא דתיים.
ברור הדבר שאחדות ישראל היא הדבר הנצרך ביותר וברור שכל יהודי חייב בכל מצוות התורה מתוך רצון ושמחה, אולם מלמד אותנו הירושלמי שאסור בשום פנים ואופן להחרים יהודי על רקע שמירת המצוות שלו.
הדברים בולטים במאמר הירושלמי (מגילה א, ד) שכל הפושט יד בפורים נותנים לו. אמנם ניתן להסביר הסברים אחדים מדוע לא לתת לו, אולם ההסבר שאני מציע הוא שאדם חושב לא לתת לחברו על רקע דתי, כלומר בגלל שאותו חבר אינו מקיים את המצוות. הירושלמי תוקף חריפות עמדה כזאת וטוען שאסור להחרים אף יהודי על רקע דתי.
דומה שהדרכת הירושלמי נגד החרמה על רקע דתי באה לידי ביטוי בסיפור המפורסם על פנטקקה (תענית א, ד). יהודי שהיה סרסור לזנות התגלה לרבי אבהו שאם הוא יתפלל עבור הציבור בתענית ציבור על הגשמים, ירד גשם. יהודי זה התברר שהוא יהודי בעל לב טוב, אבל, כאמור מעשיו מקולקלים מאוד.
יהודי כזה האם בתודעה הדתית יכול להיות שליח ציבור. תשובת הירושלמי היא בהחלט כן. אסור ליצור פירודים על רקע דתי. וגם עבריין (בעל לב טוב) יכול להתכבד בשליחות ציבור.
התכבדתי במאמר בשבע בנושא עמלק. מכבד בקישור. https://www.inn.co.il/section/87
כמו כן מצרף שיעור (שמע) שלי על פורים.
חזקו ואמצו ופורים שמח
אברהם בלס