בס"ד
דף קשר מספר 783
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
זוכה לעסוק כרגע בכתיבת חוברת מרתקת בשם מלכות ומלחמות לאור תורת ארץ ישראל – נושא שאני מניח שיעניין רבים. ראשית אם מישהו יש בידו איזה ירושלמי עסיסי בנושאים אלו מוזמן לשתף אותי.
וכמובן אם מישהו רוצה להיות שותף בהוצאת החוברת יהי מבורך.
בהזדמנות זו רוצה לבקש מכל שוחרי הירושלמי שאם הם יודעים על איזה חוג, או שיעור ירושלמי באיזה שהוא מקום. נא ידעו אותי. רוצים לעשות ריכוז של שיעורי הירושלמי לטובת הציבור (קיבלתי לפני שבועיים דיווח על שיעור שלא ידעתי – שיעור ירושלמי בנוף אילון שלב א).
מה חדש בשדה הירושלמי? ובכן הרב אריאל לייבוביץ ר"מ בישיבה התיכונית בנחלים. מארגן חוג שמיניסטים שלומדים מסכת מגילה ירושלמית. יהי רצון שנזכה לשמוע על עוד חוגים כאלו.
ורעיון קצר לגבי פרשת השבוע. קודם מתן תורה יתרו בא לפגוש את משה רבנו. ואז משה מספר לו את כל נושא יציאת מצרים (רש"י קריעת ים סוף ומלחמת עמלק). לכאורה כל העולם שמע על הדברים הללו אז מה חידש כאן משה. התשובה היא שיש לדעת ויש לחיות. לא פלא שסיפור יתרו קודם למתן תורה ובמתן תורה אירוע קבלת התורה קודם לגוף התורה, כדי לומר לנו שהצד החוויתי קודם לצד השכלי.
ובאמת התלמוד הירושלמי מעצים את נושא החוויה הדתית ובנושא הסיפור הוא מעצים את חשיבות הסיפור.
מספור כמה וכמה בפעמים מסופר על אחד החכמים שהיה חוזר ומספר סיפור מסוים. סיפור אפשר לספר הרבה פעמים. ותופעה נוספת היא נושא הדרמה. סיפורים רבים בירושלמי פותחים במילה מקדימה דלמה. הרב גורן מסביר ש'דלת' ו'ריש' מתחלפות כלומר המילה המקדימה היא דרמה. כדי להחיות את הסיפור צריכים לעשות זאת בדרך של דרמה. ומאמר נוסף בירושלמי (שקלים ב, ה) מדריך את האדם שעוסק בתורה לראות את בעל השמועה כנגד עיניו. צריך להבין שהתורה היא לא רק פלפול ולמדנות. מאחורי כל חכם יש עולם אמונה שלם. הנושא הרגשי מאוד מודגש בתלמוד הירושלמי ולכן הוא מאוד מחשיב את הסיפור, ואת העולם הפנימי של החכמים
חזקו ואמצו
אברהם בלס
מקורות:
תלמוד ירושלמי שקלים ב, ה
"רב גידל אמר האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנאמר אך בצלם יתהלך איש".