מנהיגות ציבור מעשית היא דרגה חשובה לא פחות מאשר הנהגה רוחנית
אברהם בלס
בס"ד
דף קשר מספר 787
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
סיימתי כרגע כתיבת חוברת מרתקת בשם מלכות ומלחמות לאור תורת ארץ ישראל – נושא שאני מניח שיעניין רבים במיוחד בתקופה הנפלאה בה אנו נמצאים. ונוסף על כך נספח בנושא גיוס בני ישיבות. אם מישהו יש בידו איזה ירושלמי עסיסי בנושאים אלו מוזמן לשתף אותי כדי לצרף לחוברת.
חוברת זו אמורה לצאת לאור רק אם נמצא מתנדב לתרומה (2750 שקלים). החלטתי גם לשלוח קובץ של החוברת למי שרוצה לשקול את חשיבות חוברת זאת לעם ישראל
בהזדמנות זו רוצה לבקש מכל שוחרי הירושלמי שאם הם יודעים על איזה חוג, או שיעור ירושלמי באיזה שהוא מקום. נא ידעו אותי. רוצים לעשות ריכוז של שיעורי הירושלמי לטובת הציבור.
ולרעיון התורני של הדף. על הפסוק ורצוי לרוב אחיו אומר התלמוד הבבלי (מגילה טז, ב) שפרשו ממנו מקצת סנהדרין ולאחר מכן מובא מאמר מדהים גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות שבהתחלה נמנה מרדכי חמישי לסנהדרין ולאחר שנתמנה למשנה למלך הפך רק ששי בסנהדרין. על כל פנים עולה מהתלמוד הבבלי שמרדכי נמנה עם חברי הסנהדרין (וראה עוד בבלי שיהושע אומר למשה בקשר לאלדד ומידד אדני משה כלאם הטל עליהם צרכי ציבור והם כלים מאליהם – יש כאן הסתייגות רצינית מחשיבות אלו שעוסקים בצרכי ציבור). מקור נוסף בתלמוד הבבלי (מנחות סה, א ומקורו במשנה שקלים ה, א) מדגיש את היות מרדכי תלמיד חכם. ישנו כאן זיהוי של פתחיה האחראי על קורבנות העוף שבבית המקדש עם מרדכי שקראו לו פתחיה כיוון שהיה פותח דברים ודורשן.
ישנה מגמה ברורה בבבלי לקחת אישים מרכזיים ביהדות ולהפוך אותם לתלמידי חכמים. בירושלמי אין כל אזכור להיותו של מרדכי תלמיד חכם. נכון שהמשנה מזהה את פתחיה שהיה תלמיד חכם עם מרדכי, אולם מסתבר שזאת הוספה למשנה שכן בכתבי היד של המשנה לא מופיע שפתחיה זה מרדכי. כמובן שאין כל מאמר בירושלמי שמקשר את מרדכי לסנהדרין לא עוד אלא מובא (מגילה א, ה) בנושא קביעת פורים כחג לדורות שמרדכי ואסתר שלחו לרבותינו לגבי קביעת פורים כחג לדורות. אם מרדכי ואסתר שלחו לרבותינו מסתבר שמרדכי לא היה מרבותינו. לפי התלמוד הירושלמי ישנה חשיבות גדולה מאוד לאנשי ציבור ויתכן שמרדכי היה איש ציבור משכמו ומעלה. גם כך מקום של כבוד שמור למרדכי בין האישים המרכזיים של האומה הישראלית.
חזקו ואמצו
אברהם בלס
מקורות:
תלמוד ירושלמי מגילה א, ה
"ר' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: מה עשו מרדכי ואסתר? כתבו אגרת ושלחו לרבותינו שכן אמרו להם מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו בכל שנהאמרו להן: לא דיינו הצרות הבאות עלינו אלא שאתם רוצין להוסיף עלינו עוד צרתו של המן. חזרו וכתבו להן אגרת שנייה הדא הוא דכתיב: 'לקיים עליהם את אגרת הפורים הזאת השנית' (אסתר ט, כט). אמרו להן אם מדבר זה אתם מתייראים הרי היא כתובה ומעלה בארכיים 'הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס".