מתי הקב"ה נעשה שכחן
אברהם בלס
בס"ד
דף קשר מספר 763
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
אנו ממשיכים בנושא הציבורי בו התחלנו בשבוע שעבר, מתוך הבנה שהתורה היא תורה ציבורית ובטח, ובטח ראש השנה הוא חג עם אופי ציבורי.
הנושא שאנו מעלים אמנם לא קשור לראש השנה, אולם הוא מופיע במסכת ראש השנה שם אנו רואים הבדל מעניין בין שני התלמודים. השאלה שכבר התייחסנו אליה פעמים רבות היא בדבר שנות מלכותו של דוד המלך שהרי הוא מלך בחברון שבע שנים וששה חודשים, בעוד בירושלים הוא מלך 33 שנים. וביחד 40 שנה. להיכן נעלמה החצי שנה. בירושלמי (ראש השנה א, א) נאמרו מספר תשובות לשאלה הזאת שרובם יש להם להם זווית ציבורית והסתכלות מקיפה. או שמדובר על דוד המלך כמלך ישראל הוא שמדובר על ירושלים כעיר המרכזית של עם ישראל. לעומת זאת לפי התלמוד הבבלי (סנהדרין קז, א-ב) מסביר שמדובר על חצי שנה שדוד המלך הצטרע, כלומר מדובר על דוד המלך כאיש פרטי.
ועוד רעיון חשוב שנוגע בצד הציבורי שקשור לכיצד הקב"ה שופט. ישנו מאמר אחד שמסביר את המידה של נושא עוון שב13 מידות של רחמים שקובע שאם אדם הוא בינוני. הקב"ה חוטף עוון אחד (נושא במשמעות של חוטף) מתוך המאזנים ואז הכף הזכות מכריעה. אולם מיד לאחר מכן מופיע מאמר הוסף בו הופכים את המילה נושא לשין ימנית מלשון שכחה והמאמר הוא שגם אם ישראל נמצאים בדיוטה תחתונה (לא במצב של בינוניות אלא במצב של ההיפך מצדיקות) הקב"ה נעשה שכחן ומוחל להם על כל עוונותיהם. כפי בדף הקשר הקודם העצה הטובה ביותר לראש השנה ויום הכיפורים היא להתחבר כמה שיותר לעם ישראל. החיבור הזה חשוב מאוד כל השנה, אולם בימים אלו הוא קריטי.
לתושבי הגולן היקרים שנמנים עם שוחרי הירושלמי למי שיהיה נוכח בחמישי, ששי בשיעורים של כנס הירושלמי יהיה זכאי ללא תשלום להשתתפות גם במופע וגם בסיור (אלא אם האוטובוס יהיה מלא). מי שיהיה שותף רק בחמישי יהיה זכאי להיכנס למופע בחמישי בערב ללא תשלום. השיעורים בחמישי מ18-16.15 ובששי מ8.45 – 9.30.
מתכבד לשלוח את התוכנית בראש ובראשונה לתושבי הגולן ובנוסף גם לציבור הכללי שירצה לצפות בשיעורים בזום (מסתבר שנשדר בזום)
קישור https://orot-ac-il.zoom.us/j/82013066913?pwd=1bfAtx106H2l2iTuBZz1zDjx6v4Lp0.1
חזקו ואמצו
שנה פורייה ומרוממת
אברהם בלס
מקורות:
תלמוד ירושלמי ראש השנה א, א
"כתיב והימים אשר מלך דוד על כל ישראל ארבעים שנה וגו' וכתיב בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך וגו' בכלל חסירים ובפרט יתירים. רבי יצחק בר קצצתה בשם ר' יונה שלשים ושתים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק לו כבוד לירושלם הוא מונה אותן שלימות יהודה בי רבי אומר חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט. א"ר שמואל בר נחמן והיה כי ימלאו ימיך אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד ימים מליאים אני מונה לך איני מונה לך ימים חסירים שלמה בנך בונה בית המקדש אלא להקריב קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שלך יותר מכל הקרבנות שנאמר דעשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. רב חונא אמר כל אותן ששה חדשי' שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט. א"ר יודן בי ר' שלום כתיב הכי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך ואל תתגרו בם וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך".
תלמוד ירושלמי פאה א, א
"אמר רבי יוסי נושא עונות אין כתיב כאן אלא נושא עון הקדוש ברוך הוא חוטף שטר אחד מן העבירות והזכיות מכריעות... ואמר רבי הונא אמר ר' אבהו הקדוש ברוך הוא אין לפניו שכחה הא בשל ישראל נעשה שוכחן מה טעם נושא עון נשא כתיב".