יום הכיפורים מציף את נושא האחריות

1 view

Skip to first unread message

אברהם בלס‎

unread,

Sep 26, 2025, 3:51:23 AM9/26/25

to blassye...@googlegroups.com, yerus...@googlegroups.com

בס"ד

דף קשר מספר 764

לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה

מתוך הכרה טובה לקב"ה ולכל המארגנים היקרים ובראשם נתי מנהל המכון וכמובן אשתי היקרה עמליה זכינו לשבת נפלאה בבית הארחה קשת. חוויה כל כך מרנינה שהשאירה את רישומה גם על ראש השנה.

המכון שלנו מכון אורות הירושלמי הוא באופן עקרוני מכון שמתעסק בצדדים הרוחניים החינוכיים של הירושלמי, אולם אנו במגמה לשלב גם מגמות מחקריות שמאירות את תקופת אמוראי הירושלמי ומתוך כך אנו זוכים להבין טוב יותר מאמרים מתוך הירושלמי וגם הפעם שילבנו הרצאה כזאת – הרצאתו של ד"ר דוד מטר שנתייחס לתוכנה ב"נ בפעם אחרת, וכמובן שאנו זוכים לשלב גם את החוויה הדתית שהתלמוד הירושלמי כל כך מעריך את חשיבותה בכך שזכינו למופע, לסיור, ולעונג שבת בו זכינו לשמוע את נדיה מטר בנושא ריבונות ואת פרופ' חיים בן דוד שגם ערך לנו את הסיור המרתק בעין קשתות, שדיבר על בנו הקדוש עמישר הי"ד – דמות מופלאה.

זכיתי לשמוע בשבת זו שתי נשים שפיהם מלא שירה על השבת הנפלאה. הסיפור שלהם היה שהם באמת לא הבינו מה הם עושות בשבת כזאת. הם באו בגלל בעליהם, חצי בעל כרחם ובסוף כל כך נהנו מהשבת. ברוך השם הודאת בעל דין לאט לאט מורידה את הסטיגמה שהתלמוד הירושלמי הוא פלפול ולמדנות, תחום שלא שייך בנשים. נכון שגם בירושלמי ישנם גם תחומים של עיון, אולם המכון שלנו לא עוסק בכך כלל. בקיצור התחום המרכזי של הירושלמי הוא תחום האמונה, עולם אמונה עשיר ובונה. שבת כגון זאת שייכת לנשים לא פחות מאשר לגברים.

ברוך השם קיבלנו מהמשתתפים מלוא חופנים מחמאות. ברצוני לשתף אתכם עם אחת מהם. דברים שכתבו ר' יוסף אתאלי ואשתו לאה זוג יקר ממשתתפי השבתות הקבועים. למארגנים היקרים וידוי אישי: כל התפילות וכל העבודה של ראש השנה עברו עלינו תחת השפעה מדהימה של השבת שארגנתם בריח ניחוח של הירושלמי בשמחה של מצוה ולא באימה ורעדה. תזכו למצוות.

בדפי הקשר הבאים אשתדל להביא מעט מדברי המרצים והפעם כמובן נקדים את דברי נשיא המכון הרב יהושע ויצמן שליט"א שזיכה אותנו בנוכחותו גם בשבת עצמה. הרב דיבר על חשיבות איחוד התלמודים. הטענה המרכזית היא שבארץ ישראל זכינו לכל הדברים הכללים, אם כן מדוע יצאנו לגלות והתשובה היא שהצד הפרטי לא היה מתוקן. המסר הוא שגם מדברים על הדברים הגדולים אסור לשכוח את הדברים מתקרבים ליום הכיפורים זה מזכיר לי את מאמר הירושלמי שלפי מוסף צריך הרב להזכיר למתפללים שעם כל העיסוק בצדדים הרוחניים של יום הכיפורים, לא לשכוח לדאוג לדברים הקטנים, לדאוג לכך שהילדים הקטנים יהיו מסודרים מבחינת אוכל.

הרב ויצמן גם זיכה אותנו בדרשה לאחר קבלת שבת ושם הוא דיבר על כך שצריכים להתחבר כמה שיותר לעם ישראל (כתבתי על זה רבות בדפי הקשר האחרונים) וב' ראש השנה מזכיר לנו את נושא האחריות והרב הביא את הסבר הירושלמי (ראש השנה א, ג) על הפסוק בתהלים: 'רבות עשית אתה ה' א-לקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו' שהקב"ה הטיל עלינו את התפקיד לעשות את העולם טוב יותר. ומדהים הדבר שכל הפרשנים מסבירים את המילה אלינו שבפסוק במשמעות של בשבילנו והחידוש המרתק של הירושלמי הוא שאלינו משמעותו הוא העברת השרביט אלינו. הפוך מהבנת כל המפרשים.

ואם בנושא אחריות עסקינן הרי שמפליא הדבר שבמסכת יומא של התלמוד הירושלמי אותה הוצאנו לאחרונה לאור מודגש מאוד נושא האחריות. היום בו עם ישראל אמור להיות במיטבו שכן מדובר במפגש בין הקב"ה ועם ישראל, ממילא הוא אמור להבין את תפקידו כאחראי על תיקון העולם.

נזכיר רק שני מאמרים בנושא האחריות. האחד (ירושלמי יומא א, א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו החריבו. והשני (יומא ח, ה) מי שבא לשאול בנושא של פיקוח נפש (האם לפקח את הגל בשבת) הרי זה שופך דמים.

גמר חתימה טובה

אברהם בלס

מקורות:

תלמוד ירושלמי יומא ו, ד

"ר' אחא כד מפני מוספא הוה אמר קומיהון (כשהציבור עמד לפני תפילת מוסף עמד ואמר בפניהם): אחינן, מאן דאית ליה מיינוק ייזיל בגיניה (מי שיש לו ילדים קטנים בבית ילך ויוודא שהם לא צמים)".

תלמוד ירושלמי יומא א, א

"אמרו כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו"

תלמוד ירושלמי יומא ח, ה

"תני הזריז משובח והנשאל מגונה והשואל הרי זה שופך דמים'"