בס"ד
דף קשר מספר 784
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
זוכה לעסוק כרגע בכתיבת חוברת מרתקת בשם מלכות ומלחמות לאור תורת ארץ ישראל – נושא שאני מניח שיעניין רבים. ראשית אם מישהו יש בידו איזה ירושלמי עסיסי בנושאים אלו מוזמן לשתף אותי.
וכמובן אם מישהו רוצה להיות שותף בהוצאת החוברת יהי מבורך.
בהזדמנות זו רוצה לבקש מכל שוחרי הירושלמי שאם הם יודעים על איזה חוג, או שיעור ירושלמי באיזה שהוא מקום. נא ידעו אותי. רוצים לעשות ריכוז של שיעורי הירושלמי לטובת הציבור. גם היום קיבלתי בדוא"ל עדכון חדש על שיעור ירושלמי במסכת בבא מציעא באלעד.
ולדבר התורה. אנו אומרים כל בוקר מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה. מה פירוש משפטים בל ידעום. התשובה היא שאצל הגויים מערכת המשפט בנויה על חוקים יבשים, אולם משפט התורה הוא חוקים חיים, לכן אנו מגדירים את התורה תורת חיים, ולכן אנו רוקדים בשמחת תורה עם התורה.
תורת ארץ ישראל אינה בשום פנים ואופן חוקים יבשים. לכל החוקים יש טעם פנימי, ולכן צריך כדי ללמוד תורה איזה רגישות ואצילות איזה חוש פנימי כדי להפנים את דברי התורה.
ראשית נתחיל בדברי אגדה. התלמוד הירושלמי (פסחים ה, ג) מספר על רבי שמלאי שרצה שרבי יוחנן ילמד אותו אגדה. אמר לו רבי יונתן שאין ללמד אגדה לבבליים או לדרומיים שהם גסי רוח ומיעוטי תורה, כלומר טובים בפלפול, אולם אין להם את החוש הרוחני להפנים את החיוניות של התורה (כנראה שיש בהם חכמה שכן חכמה בדרום הרוצה להחכים ידרים, אולם הם אינם מפנימים לגמרי את החיוניות של התורה).
אולם לא רק בתחום האגדה. אומר הירושלמי דבר מדהים על הפסוק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (עבודה זרה ב, ז). לשים זה לכאורה לתת אינפורמציה. התלמוד הירושלמי מדגיש שיש כאן זווית אחרת. לשים הוא מלשון סימה (אוצר). כמו שאת האוצר לא מראים לכל אחד כך גם השתקעות בדברי תורה היא רק לפני אנשים כשרים ולא לפני כל אחד. לפני כל אחד אומרים רק את הדברים הטכניים.
חזקו ואמצו ושבת מרוממת
אברהם בלס
מקוררות:
תלמוד ירושלמי פסחים ה, ג
"רבי שמלאי אתא גבי רבי יונתן אמר ליה אלפן אגדה אמר ליה מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואת נהרדעאי ודר בדרום".
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ב, ז
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל בריה כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרין".