האם העולם הבא הוא העולם המרכזי? תלוי את מי שואלים
אברהם בלס
דף קשר מספר 772
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
דומני שכבר הזכרנו בעבר את הנושא של מרכזיותו של העולם הזה בירושלמי. נחזור על הדברים בגלל שראיתי מקור בבלי שמהווה אנטיתזה ומחדד את ההסתכלות של הירושלמי.
הירושלמי (מועד קטן ג, א) מספר על רב אחד שרצה לנסות את מזלו מבחינת הפרנסה. ניגש אותו רב לרבו וביקש ממנו מכתב המלצה. אמר לו הרב למחר אני מגיע אצל אבותיך יאמרו לי כיצד נתת לאדם כה מרכזי בארץ ישראל לעזוב את הארץ. עולה ממקור זה של הירושלמי. שהעולם הזה הוא בעצם העולם המרכזי הוא המגרש. הרב שרצה לצאת לחוץ לארץ הוא שחקן מרכזי במגרש. רבותינו שבעולמות העליונים הם הצופים במשחק. במילים אחרות רואים ממאמר זה שהעולם המרכזי הוא העולם הזה בו אנו נדרשים לפעול לתיקון העולם, להמלכת הקב"ה בעולם.
בתלמוד הבבלי העולם הבא הוא העולם שעומד במרכז. יש לכך דוגמאות רבות, אולם שבוע שעבר עליתי על מקור מעניין. ידוע הכלל ברית כרותה לשפתיים שבמהותו רוצה הכלל הזה להזהיר שלא להוציא דברים רעים מהפה. כלל זה מופיע פעמים בבבלי. במקור אחד (מועד קטן יח, א) מופיע דבר מעניין הברית כרותה לשפתיים היא שהיות ואברהם אבינו במעמד העקידה אמר לנערים: 'שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם'. לכאורה אם אברהם היה עוקד את יצחק לא היו שניהם יכולים לשוב. היות ואברהם אמר נשובה בסופו של דבר שבו שניהם. אם העלינו שהיסוד של ברית כרותה לשפתיים היא שנגיע למצב יותר רע. חייבים להסביר שהמציאות של יצחק שב היא מציאות הרבה יותר גרועה מאשר המציאות שהוא לא היה שב, אלא נעקד. במילים אחרות (ודבר זה בא לידי ביטוי בסוגיות נוספות). הבבלי סובר שהעולם הבא טוב יותר מאשר העולם הזה.
חזקו ואמצו
אברהם בלס
מקורות:
תלמוד ירושלמי מועד קטן ג, א
"שמעון בר בא אתא לגביה רבי חנינה א"ל כתוב לי חדא איגרא דאיקר ניפוק לפרנסתי לארעא ברייתא. אמר לו למחר אני הולך אצל אבותיך יהו אומרים לי נטיעה אחת של חמדה שהייתה לנו בארץ ישראל התרתה לה לצאת לחוץ לארץ".