רמב"ם: דרך ברייתו של אדם, להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו. מכאן הוא מסיק ללכת אחרי צדיקים. בשפה לא דתית, ללכת אחרי אנשים ערכיים. ואולם, איך נדע מי האדם הערכי? גם בעניין זה אנחנו נוטים אחרי הבועה שלנו? הדרך הפשוטה היא שאדם יהיה שייך למספר קהילות אידאולוגיות שלו. ימין שמאל, דתיים חילונים. מי ששייך רק לקהילה אחת דומה למי שחסרים לו אבות מזון. מסורתיים שבאופן טבעי לוקחים חלק במספר קהילות נהנים משום כך מנקודת זינוק טובה, אם אכן
ירצו לממש אותה. כך גם השתייכות לישיבה ואקדמיה, קיבוץ ואקדמיה וכד'. אחרי שאדם שייך למספר קהילות והוא קשור אליהן רגשית ורעיונית הוא או היא יכולים סוף סוף.... לחשוב! בימינו ספק אם אדם ששייך לקהילה אחת (ישיבה, קיבוץ אקדמיה) יכול לחשוב. לכן, כדאי אדם להשתדל להשתייך לקהילות שיח שונות. המחשבה מתחילה אחר כך.