כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל לקראת סוף מאמר שנקרא "אין מחילה בעולם האלילים" בספרו "חיי שנה" :
"שרשה של הסליחה
.....
כאשר מעיינים במושג הסליחה - לא רק במשמעותו הדתית אלא גם במובנו האנושי - מתברר שאין הוא פשוט כלל, ואי אפשר להבינו ללא הנחה של רקע מטפיזי. בתוך תפיסת העולם הטבעית - הגשמית והרוחנית - כל מעשה שיעשה אדם, טוב או רע, לא ניתן יהיה להשיבו. לאחר שהמעשה נעשה, אפשר לתקן את הדברים לעתיד ולעשות דברים מסוג אחר, אבל אין דרך לשנות ולתקן את העבר. לעומתם, הסליחה מכילה בתוכה את האמונה ביכולת לשלוט גם על העבר.
גם בתחום האנושי, היכולת לסלוח מיוסדת על ההכרה באפשרות למחוק אירועים שהיו, לוותר על מציאות מסוימת בעבר. מושג הסליחה האנושי, יונק בהכרח מכוח הנחה בלתי מודעת של שלטון כל יכול - ובכלל זה גם על זרימתו של הזמן. שלטון בלתי מוגבל זה, נובע מהקשר של האדם אל בחינת המוחלט, אל הקדוש־ברוך־הוא בעצמו, שאין לו גבול ותחום, לא בזמן ולא בכל מבנה של חוקיות.
יום סליחה ומחילה
ביום הכיפורים, נקראים גם אנו לסלוח איש לרעהו. קריאה זו הינה הקריאה לעורר באדם את הניצוץ הקדוש, 'חלק א-לוה ממעל' *, המעמיד אותו מעל לתחומים ול'חוקים' של המציאות. אפשרות הסליחה היא הביטוי העליון של מהות האדם, של היותו 'בצלם א-להים' ^ , ושל דבקותו בקב"ה.
יום הכיפורים, בעצם הגדרתו כ'יום סליחה ומחילה' - בבקשת כפר של מעלה כמו בקריאה לבני־האדם למחול איש לרעהו - מבטא קשר עם התפיסות הנעלות ביותר של עולם האמונה. שהרי תמציתה של האמונה היא בהתייחסות אל המוחלט הנצחי והאין סופי - ואלה אינם כפופים לכל מסגרת של 'חוק', לכל הגדרה ותבנית שבונה לו האדם מתוך עצמו או מתוך הספקולציות שלו.
יום כיפורים הוא 'היום הקדוש', המעורר ומזכיר, במודע ושלא במודע, לא רק את הכפרה ואת החטא, אלא את הקב"ה בעצמו. בעצם העובדה שהוא מעלה את העיקרון של סליחה מחילה וכפרה, מגלה יום הכיפורים את אותה נקודה שביטא אותה לפני דורות ר' עקיבא" 'אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים'"*^
לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטופים לחיק משפחותיהם
ג'ף
המובאה היא מ -
* בהערת שוליים מס' 3 על אתר מפנה הרב עדין לתניא פרק ב
^ בה"ש 4 שם כתוב: בראשית א, כז
*^ בה"ש 5 בעמ' 60 שם מפנה הרב עדין ליומא ח, ט