אלו דברים לשבת חוה"מ סוכות תשפ"ו

[ג'ף גודמן‎]

היום 734 יום למלחמה.

יצאתי מהבית בסוכות.

יצאתי גם מדרך חשיבה שהורגלתי אליה מילדות, "דרך חשיבה מערבית".

בסוכה עיינתי ב"מחשבת הזן" באמצעות עיון בשני ספרים של יואל הופמן: "ברנהרט" ו"אפרים".

יצאתי מדרך חשיבה אחת אך לדרך החשיבה האחרת עוד לא הגעתי.

תיוך עבורי את הדרך "ממערב למזרח", דרור בורשטיין, במאמר שמצאתי ברשת שנקרא: "'אין זה משנה איפה חותכים': מבוא לקריאה זו־בודהיסטית בכתבי יואל הופמן".

מעבר ליכולתי הוא להביא בפניכם בלשוני, אפילו מקצת מן הדברים שקראתי במסע הנ"ל, מסע שכמובן לא תם. מאחר ופטור בלא כלום אי אפשר וכדי לסבר במקצת את האוזן  - אביא קטע דברים קצר  מסיכום  המאמר של בורשטיין:

"אחת הדמויות בברנהרט אומרת שאפשר להפנט כוכבים, רק 'צריך לדעת להסתכל מרחוק'. משפט זה מתמצת את מבטו הייחודי של יואל הופמן, מבט שבא לידי ביטוי בכל ספריו, על אף שינויים שחלו בכתיבתו במרוצת השנים. הישגו של הופמן הוא שהיכולת הזאת להביט למרחוק אינה מבטלת אצלו את היכולת להביט גם קרוב מאוד, ממש למרחק נגיעה. כמו שבברנהרט מישהו אומר לאמו של קובאץ': laatlak, כלומר 'אני רואה אותָך'. לראות אישה פנים אל פנים, אבל גם 'לדעת להסתכל מרחוק' ולהפנט כוכבים - דומני כי זהו סיכום לא רע לכתיבתו של יואל הופמן."*

והדברים כמובן צריכים עוד עיון.

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ באחד הפרקים על סוכות בספרו "חיי שנה" כותב תחת כותרת המשנה - "חיים של קיבעון":

"העקירה מן הקביעות, הזיכרון והמעשה הסמלי של החזרה אל המדבר, מעוררים את השאלה: מה רע בחיים של קביעות ? האם יש מעלה בגלות ובנדודים, המחייבת אותנו להיזכר ולהיצמד אליה ?

נראה, כי לא עצם חיי הקבע הם הנושא הצריך בדיקה וזווית ראיה אחרת, אלא צדדים שונים של מחשבה והרגשה המתלווים לחיים אלה. עם היושב על אדמתו במשך זמן מסוים, מרגיש לא רק קשר ובעלות עליה, אלא גם בטחון שהדברים יימשכו כפי שהם, עד עולם. משבנה אדם בית של קבע, משזרע שדות ונטע כרמים, הוא מתחיל לחוש שישיבתו במקום זה היא נצחית, ושאי אפשר לעקור אותו ממנה. הקביעות מביאה, אפוא, להרגשה של שאננות, בטחון מופרז וחוסר דאגה. תחושות אלו, מונעות את האדם מלראות סכנות ואיומים מבחוץ או מבפנים. לעומת זאת, יושבי הסוכות במדבר יודעים שהם נמצאים במקומם רק לפי שעה. גם אם ישיבתם בסוכות היא לזמן ממושך היא עודנה מפוקפקת ובלתי יציבה. יכולתם לקדם פורענות, מבוססת דווקא על מציאותו של ספק, על מדה מסוימת של חשש שהמצב הקיים אינו בהכרח המצב הנצחי. סטטוס קוו יכול להיות טענה או הוכחה בכל דיון, אבל אינו מקנה כל ודאות באשר להמשך קיום זה במציאות."^

 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם בימים הקרובים

שבת שלום ומועדים לשמחה

          ג'ף

* קישור למאמר של דרור בורשטיין: 

https://www.academia.edu/31897093/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%96%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F 

^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמר "החזרה אל סוכות המדבר",הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 92 - 93

הצילום להלן הוא של יעל גודמן

--

Jeff Goodman

Yerucham, Israel