כתמי אור / דליה רביקוביץ | |
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר וְלֹא נִשְׁמַע בָּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ. וְהֵם נִגָּרִים כִּבְשָׂמִים וְרַכָּה וּשְׁלֵוָה תְּנוּעָתָם
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִבְעָה מִכְרֶה שֶׁל זָהָב
וְהֵם חֲבוּקִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין בָּהֶם קוֹל וּמַשָּׁב בַּחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר וְלֹא נִשְׁמַע בָּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ. | |
ראה שמש\ רבי שלמה אבן גבירול
רְאֵה שֶמֶש לְעֵת עֶרֶב אָדמָה / כְאִילוּ לָבְשָה תוֹלָע לְמִכְסֶה
תְפַשֵט פַאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְאַרְגָמָן תְכַסֶה,
וְאֶרֶץ – עֳזְבַה אוֹתָה עֲרוּמָה / בְצֵל הַלַיְלָה תָלִין וְתֶחְסֶה,
וְהַשַחַק אֲזַי קָדַר, כְאִלוּ / בְשַק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכוּסֶה.
*
יָבוֹא דּוֹדִי לְגַנּוֹ / אבינועם ביר
תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה יוֹנָתִי
תָּשׁוּרִי מֵהָרִים
וְהַגַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה
וְרָצוּף שִׁלְטֵי גִּבּוֹרִים
וְאוֹדֵךְ יְשֵׁנָה אָחוֹת קְטַנָּה
וְלִבֵּךְ טְלָלֵי שְׁחָרִים
וְנִרְדַּם הָרוֹעֶה וְקָמְלוּ שׁוֹשַנִּים
וְרַק בָּךְ עוֹד סַבִּים שׁוֹמְרִים
וְהֵפִיחַ הַיּוֹם וְלֹא נָסוּ צְלָלִים
וְהִפְלִיגוּ זָמִיר וָתוֹר
וְאַתְּ שׁוּלַמִּית עוֹד נוֹטְרָה הַכְּרָמִים
שְׁחַרְחֹרֶת וְלֹא מֵאוֹר
וְהַמַּיִם רַבִּים וְשׁוֹטְפִים הַנְּהָרוֹת
וְאוֹתָךְ לֹא יוּכְלוּ כַּבּוֹת
וּבַגַּן הַדּוֹדִים מִשְׁתַּכְּרִים כָּלוֹט
וְהַגַּן נָעוּל, אָחוֹת
*
מה טוב / יורם מושקט
מה טוב לקמים עם בוקר
וזריחה בליבם-
שקלות רגליהם
והרנן שוטף את גופם,
שעולה עד רקות דמם בשירה
והוא חם,
שכל הנוגע בהם בעצבו-
גם ליבם נעשה חם.
*
קָצָר / רחל חלפי
אַנִי עַדַיִן מִתְקַשָּה לְעַכֵּל
שֶמֵאַחוֹרֵי כֹּל חַלוֹן מוּאָר
מִסְתַּתֵּר סִפּוּר חַיִּים
לֹא פָּחוֹת
עָמֹק
מִשֶּלִּי
*
זלדה
לֹא אֲרַחֶף בֶּחָלָל
מְשֳלַּחַת כֹּל רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַקִיק שֶבְּלִיבִּי
שֶמַפְרִיד בֶּין טוֹב לְרָע.
אֶין לִי קִיוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקוֹלוֹת
שֶשָמַעְתִי בְּסִינַי.
*
וְלוּ
"אנחנו – ילדים"
וְלוּ יְלָדִים, יְלָדִים קְטַנִּים –
בָּרוּךְ מַשְׁכִּיחֵנוּ עָקַת הַשָּׁנִים.
עוֹד רַב לְפָנֵינוּ הַדֶּרֶך – לִהְיוֹת
גְדוֹלִים וְנוּגִים וְזוֹכְרֵי זִכְרוֹנוֹת.
וְלוּ יְלָדִים וְרֻדֵּי נְשָׁמָה,
קוֹטְפֵי שְׂשׂוֹנוֹת כַּפְּרָחִים בַּקָּמָה.
יָדָם לֹא תִיעָף, אוֹצָרָם עוֹד לֹא תַם
וְשֶׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת בִּרְסִיס דִּמְעָתָם.
שבט, תרצ"א
רחל בלובשטיין
*
שחרית / אלי אליהו
שֶׁלֹּא יִדְפֹּק אוֹתִי הַלֵּב
בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, שֶׁלֹּא אַכְאִיב
לְאִישׁ וְלֹא אֶכְאַב, שֶׁיִּהְיֶה
חָלָב וְלֶחֶם טָרִי, טִפַּת אוֹר,
מְעַט מַיִם. שֶׁכָּל הַמַּכְשִׁירִים
יִפְעֲלוּ, שֶׁכָּל הַתָּכְנִיּוֹת
יַעֲלוּ, שֶׁכָּל הַפְּשָׁעִים יְבֻצְּעוּ
אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱצֹם עֵינַיִם.
*
דַּע לְךָ
שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה
יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד
מִשֶׁלּוֹ
דַּע לְךָ
שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב
יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת
מִשֶׁלּוֹ
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים
נַעֲשֶׂה נִגּוּן
שֶׁל רוֹעֶה
כַּמָּה יָפֶה
כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה
כְּשֶׁשׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה
שֶׁלָּהֶם
טוֹב מְאֹד
לְהִתְפַּלֵּל בֵּינֵיהֶם
וּבְשִׂמְחָה לַעֲבֹד
אֶת ה'
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים
מִתְמַלֵּא הַלֵּב
וּמִשְׁתּוֹקֵק
וּכְשֶׁהַלֵּב
מִן הַשִּׁירָה מִתְמַלֵּא
וּמִשְׁתּוֹקֵק
אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אוֹר גָּדוֹל
אֲזַי נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ
מִקְּדוּשָׁתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
עָלָיו
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים
נַעֲשֶׂה נִגּוּן
שֶׁל הַלֵּב
*
פועלת פשוטה / חלי ראובן
וכן,
אני לא מתבישת
להתרגש
מבני האדם
באשר הם
לאמר להם מילים מתוקות
לשלוח להם לבבות צבעוניים
ופרצופים עם נשיקה
אני לא מתבישת
לכתוב שירים פשוטים
על אהבה עם סוף טוב
שלא יזכו להילמד באקדמיה
אני לא מתבישת
לתת מילים על
תקווה, גם כשנדמה שאין סיכוי
וכן,
אני לא מתבישת
להתרגש
מקרן השמש שחדרה ככה מחלוני
ישר אל תוך עיניי
ועשתה לי קליידוסקופ בנשמה
לא מתבישת
להתרגש
מזויות עיניים מלוכסנות
בחיוכים
ומפרחים שיבלו עוד כמה ימים
אני מתעקשת
להתרגש
כל בוקר
ובוחרת מילים מיוחדות
שיש בהן דופק
של הודיה
אני פועלת פשוטה
שמתיצבת
כל זריחה
במפעל
לייצור
טוב לב
*