למי שאין פייסבוק מס' 101 - פוסט של שלמה טיקוצ'ינסקי
ג'ף גודמן
בשנים האחרונות חושב אני ברזולוציות, לא בהיררכיות. גם את עולם ה'אמונה-כפירה' (בממסדים, לא באלוהות גופה), אני רואה כהבדלי רזולוציות. האדם מכיר את קיומו דרך מליון פרטים, מתעסק ברזולוציית חייו תרבותו ודתו, אבל בסוף הכרחי הוא לצאת מן הפרט ולחתור אל הכלל. הפילוסופים עשו זאת מאז ומעולם, אבל גם הם ובעיקר חקירתם נפלו שוב ברזולוציות, בתבניות ובמילים.
השלב הבשל והנכון לאדם הוא להעמיק אל תוך תוכו, לפתוח זום-אאוט ככל הניתן באמצעות הכרת עומק העצמיות, שורש הקיום והאחדות עם הכל, להניח ל'מפורסמות' ולחיות ב'מושכלות' חסרות המילים, במקום שבו מושגי האמונה והכפירה ושאר צווים דתיים מתפוגגים מאליהם. גם הדת מעריכה בעצם את אלה שהעמיקו/הגביהו עוף מעל צווי ההסדרה היומיומיים. לאמור, בעומקו של ממסד דתי והוראותיו טמונה הנחת יסוד שאינו אלא מחנך להמון, הוא לא יכול להיות משהו אחר, וייעודו של מחנך מיניה-וביה להפוך את עצמו למיותר בהמשך הדרך.