אלו דברים לשבת פרשת עקב תשפ"ה
ג'ף גודמן
מיוחסת לעגנון האמרה באה:
"למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על קאנט ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?"
כל פרשנות על האמירה הנ"ל תהיה לדעתי מיותרת; הערה אחת אפשר ואולי צריך כן לומר על זה: עגנון היה גאון.
גאוניות היא כידוע בעייתית, בין לגאון עצמו ובין לאחרים.
ניחא ליה.
כולנו צריכים להתמודד בדרכנו לא רק עם "המצב" אלא עם מצבים שונים ומשונים שהחיים מזמנים לכל אחת ואחד מאתנו.
תחילה, שקלתי להביא השבוע מדברי בוב דילן, אחרי כן מדברי אפלפלד. הפור נפל לבסוף, איני יודע בדיוק למה, על יואל הופמן.
בסיפור "ספר יוסף" כותב הופמן:
"ויש שתנועה אחת משנה את מהלך האירועים מן הקצה אל הקצה. באותם
ימים , כשתפר יוסף זילברמן את מכנסיו של פקיד בית־המשפט הֶר וֶרמוּס,
וזיגפריד שטופף הביט ברגליו, חשב פילוסוף שקרוי לודוויג מה שחשב.
תחילה חשב באוסטריה ואחר־כך חשב באנגליה, ובשל כך כתב ספר ובו
אמר ששפת בני־האדם הריהו מין צילום של העולם וכל שנאמר בשפה
משקף את צורתו. למשל, כשאומר אדם 'תרנגול על הגג' פירושו של דבר
שיש בעולם איזה גג וגם תרנגול. ובין אותו גג ואותו תרנגול מין יחס
שקרוי 'על', וגם הוא מצוי בעולם אבל לא בידוק באותו האופן שמצויים
התרנגול והגג. וכל שאר הפילוסופים קראו בספרו ואמרו 'אכן, כך הוא'.
ויום אחד ישב אותו לודוויג במקום שקרוי קיימברידג' וסעד את נפשו
בחברתו של איטלקי אחד. פתאום עשה האיטלקי בידו מין תנועה כדרכם
של בני נאפולי. לודוויג, שלא ידע כנגד איזו צורה שבעולם עומדת
התנועה הזאת, נאלם דום. ידו שלו, שאחזה בכפית, קפאה על מקומה
ובשל כך לא טעם כלל מהפודינג. אחר–כך שקע במחשבות ולא נחלץ
מהן עד שהגיע לכלל דעה ששפת בני־האדם אינה צילום של העולם, ומה
שנאמר בה אינו משקף את צורתו, וגם כתב דעה זו בספר וכולי, והכול
בשל תנועת יד שעשה איטלקי אחד בהיסח הדעת."*
לעילוי נשמת סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים,
לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטופים לחיק משפחותיהם
שבת שלום
ג'ף
* יואל הופמן, ספר יוסף, הוצאת מסדה, בע"מ והוצאת כתר, ירושלים, עמ' 56 -57