סיפור המרגלים הוא סיפור קשה.
מקושי לומדים.
לפעמים.
על כל פנים, לכולנו קשה בתקופה האחרונה.
הקשיים משתנים, כמו גם דרכי ההתמודדות
ודרכי הבריחה מהתמודדות.
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בפרק על פרשת השבוע בספרו "חיי עולם" כותב, בין השאר,
את הדברים הבאים:
"משה מתעמת עם המרגלים לא משום שהוא רוצה לעשות את כל עם ישראל ל'פלאחים' עובדי אדמה, אלא מטעם פנימי הרבה יותר. משה רואה את החיים בתוך עולם החומר כאתגר, הוא מתייחס לכך כאל מטרה שיש לשאוף אליה, למרות הבעיות הכרוכות בכך. באותו אופן, זהו גם ההבדל באופי בין משה רבנו לאליהו הנביא: אליהו עלה למרום, ומשה רבנו, למרות שהיה במדרגה יותר גבוהה ממנו - לא עלה. למשה היה חוש לגשמי, הייתה לו חיבה אמיתית לארץ - כפי שמופיע במדרש ( דברים רבה יא, י ) שהוא מבקש להיות צפור קטנה כדי להגיע לארץ ישראל ולפחות לגעת קצת, משום כך גם במותו הוא לא עלה למרום."*
וראו נא שאר הדברים שם.
לעילוי נשמת סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים,
לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטופים לחיק משפחותיהם
שבת שלום
ג'ף
* הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 327