מסר שהתקבל מפלסטיני אחד מעזה

[Leah Shakdiel]

הודעה שהועברה

מעבירה בקשה שפירסם מוחמד סולימן, שעובד במרכז לזכויות האדם אל מזאן בעזה:

"I look forward to surviving. If I don't, remember that I wasn't Hamas or a militant, nor was I used as a human shield. I was at home".

 

תרגום חופשי: "אני מקווה שאשרוד. אם לא אשרוד, זכרו שלא הייתי חמס ולא לוחם, וגם לא שימשתי מגן אנושי. הייתי בבית."

 

רוצה הפעם לצטט את פרופ אשר ססר (מרכז דיין, אונ תל אביב) מעיתון הארץ היום: יש צרכי הביטחון השוטף שלנו, בזה עוסק מבצע "צוק איתן", ויש צרכי הביטחון הקבוע ארוך הטווח שלנו, ולשם כך עלינו לסיים את הכיבוש ולהגיע להסכם שלום שמאפשר גם לצד השני לחיות. שני מיליון עזתים למשל.

סיימתי אמש לקרוא את הספר (באנגלית, לצערי אין עדיין תרגום עברי) "שלוש כוסות תה", סיפורו האמיתי של מטפס הרים אמריקאי בשם גרג מורטנסון שנתקל בכפריים העניים בהרי ההימלאיה אשר בצפון פאקיסטן והחליט לשנות כיוון ולהקדיש את חייו לבניית בתי ספר בכפרים הנידחים שם (גם באפגניסטאן בסופו של דבר), בעיקר בתי ספר לבנות. תוך כדי עבודתו זו פרץ עוד סבב במלחמת פקיסטאן-הודו סביב קאשמיר, נפלו מגדלי התאומים, ארהב יצאה למלחמה נגד הטאליבן באפגניסטאן, ונגד סאדאם חוסיין בעיראק, והוא בשלו: המאבק האמיתי נגד הטרור הוא מאבק למען חינוך נאות לכל הילדים בעולם, להוציא אותם מהעוני ומהבורות שמשאירים אותם טרף לקיצוניות דתית ולטרור.

גם בפאריס: השתוללות אנטישמית של "מפגינים פרו פלסטינים" היא עדות לכישלון קליטתם של מהגרים מוסלמים אלה בצרפת הנאורה. לא מצדיק חלילה את התנהגותם זו, אבל מצביע על הכיוון הנכון למדיניות ארוכת טווח של טיפול בשורש הבעיה, בנוסף לטיפול בסימפטומים. כפי שאמרה לי סימון סוסקינד, אחת ממנהיגות הקהילה היהודית בבריסל, אחרי הרצח שם: התנכרות הקהילה היהודית (המבוססת) לקהילה המוסלמית (הענייה) שם היא חלק מהבעיה, לא חלק מהפיתרון, ואת זאת רוב היהודים שם מסרבים לראות.

 זה תמיד מזכיר לי את הסקר שעשינו כאן בערך בשנת 1989, דגמנו כל משפחה חמישית כדי לברר צרכים. בשכונות החזקות של ירוחם, על השאלה מה הבעיה המרכזית, ענו "פשע, סמים, ונדליזם" וכולי. בשכונות החלשות, כולל משפחות שאנו הסוקרים ידענו שיש בהן בעיה של פשע וסמים, ענו "אבטלה". ברור לדעתי מי התייחס רק לסימפטום ומי התייחס לשורש הבעיה. זה לא אומר שלא צריך לטפל בסימפטום, אבל טיפול בסימפטום אף פעם איננו במקום טיפול בשורש הבעיה.

 

לאה ש

[אורי ג‎]

חבל שמוחמד היקר לא מציין למי הוא הצביע בבחירות...

>> --
>> ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Yerucham1' של קבוצות Google.
>> כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח דוא"ל אל yerucham1+...@googlegroups.com.
>> כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח דוא"ל אל yeru...@googlegroups.com.
>> בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/yerucham1.
>> לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

[yanai edri]

לאה בדרך כלל אני לא מגיב לדברים שאת מפרסמת כי אני מכבד אותך למרות שאני לא מסכים איתך אבל הפעם ובמצב הזה אני חייב לומר-

יש עיתים שהשתיקה יפה להם... וזה אחד מהם.

שנשמע בשורות טובות
ינאי 

בתאריך 22 ביול 2014 09:08, "אורי ג" <uri...@gmail.com> כתב:

[yaelagmon]

קריאה נכונה של המכתב מציינת שלא היה חמס.

וזה אכן הזמן להסתכל על הטווח הארוך.

מי שלא רוצה מלחמות ולדעתי איש איננו רוצה בהן, מוטב שישקיע את רוב מרצו בעתות רגיעה לסיום הכיבוש .

יעל אגמון

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 09:14, מאת yanai edri <yana...@gmail.com>:

--
לקטלוג חנות הספרים שלי:
http://il.librarything.com/catalog/YaelAgmon

[אורי ג‎]

רציתי להזכיר שבעזה לא היה כיבוש כבר כמה שנים. ייתכן גם שאם במקום מנהרות תופת הם היו בונים בתי ספר ובתי חולים, היה להם גם איכות חיים טובה, וישראל לא הייתה צריכה להטיל עליהם מצור.

זה הזמן להכיר בכל שאנו חיים בשכנות לאנשים עם מערכת ערכים שונה משלנו, ולא נצליח לכפות עליהם לרצות שלום כמונו.

[yaelagmon]

בעזה מתקיים כיבוש כל הזמן, לא צריך לגור שם על מנת שיהיה כיבוש.

כל עוד מי שמחליט מה נכנס לעזה, למעט במנהרות, זו ישראל, הרי שזה כיבוש.

יעל אגמון

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 09:21, מאת אורי ג <uri...@gmail.com>:

[Ouri Liberti]

השליטה על מה נכנס לעזה (וגם לדרום לבנון, אני מקווה) היא לא כיבוש אלא צורך בטחוני שקשור באופן ישיר לאיום חיצוני ולא למפעל התנחלויות.

• הכיבוש בגדה הוא כן חלק מהבעיה.
  
• אבל גם הכוחות הגדולים השואפים לחסל אותנו באמצעות חמאס וחיזבאללה הם חלק מהבעיה.
  
• אנשים בעזה חפצי חיים ושוחרי שלום.
  
• אבל לצידם חיים שם אנשים בעלי מוסר אפל שמקדשים את המוות על חשבון החיים.
  
• המציאות היא מורכבת ורבת פנים.
  

נכון שלא עלינו המלאכה לגמור. אבל זה לא אומר שאנו בני חורין להיבטל ממנה. בהקשר הזה - העובדה שיש כוחות רשע שפועלים נגדנו, לא משחררת אותנו מההכרח לעשות טוב בתחומים שהם כן בשליטתנו, ושאי אפשר לבטל את השפעתם על המערכת הכוללת. הכיבוש הוא בידיים שלנו ויש לו ללא ספק תרומה למציאות הרעה בה אנחנו נמצאים. בשש אחרי המלחמה יהיה צורך להפנות את הזרקור למקום הזה ולחתור לפתרון כלשהו (שתי-מדינות / מדינה דו לאומית עם שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה / או כל פתרון אחר שיהיה בר קיימא והומאני).

אורי ל.

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 09:26, מאת yaelagmon <yael...@gmail.com>:

[שי בן טל _ Shai Ben-Tal‎]

העזתים יכלו לקיים כלכלה משגשגת ולחיות ברווחה. הם בחרו לשרוף את החממות שהבנק העולמי רכש בעבורם מייד לאחר פינוי גוש קטיף  . הם בחרו להפציץ את אזור התעשייה בארז שסיפק להם פרנסה. הם בחרו להפציץ את מסוף הדלק כי הוא הווה תחרות כלכלית לדלק שהחמס מבריח . הם בחרו  להשקיע מליונים במנהרות שמגיעות עד כרם שלום וכל ישובי עוטף עזה. הם בחרו להשקיע את כול המרץ ולשעבד אוכלוסייה לממלכת מוות . למה אין שום דרישה מהם לקחת אחריות על הבחירות המחורבנות שלהם 

לפלשתינאים יש את כל הזכויות למעט הזכות לרצוח בנו. כשהם יפנימו את זה יש  על מה ועם מי לדבר 

[ג'ף גודמן‎]

ישר כח שי

בתאריך 22 ביול 2014 09:47, "שי בן טל _ Shai Ben-Tal" <sh...@bamidbar.org> כתב:

[נירית לשם‎]

מצטרפת. 

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 09:52, מאת ג'ף גודמן <goo...@gmail.com>:

[Leah Shakdiel]

יעל, אני לא מנקה את החמאס מאחריות לזוועה של מה שקורה בעזה. השקעה בלוחמה נגד ישראל במקום בפיתוח. בשנאה במקום בתקווה. שימוש באזרחים כמגן חי.

הירי על אזרחים בישראל, והשימוש במנהרות כדי לבצע פיגועי מיקוח, הם בודאי פשעי מלחמה.

הבעיה היא – ועל זה אני מסכימה איתך - שעדיין נשארת השאלה מה אנחנו צריכים לעשות.

בנוסף להתמודדות עם הביטחון השוטף שלנו, שנפגע כאן קשות ועם זה מתמודדים ב"צוק איתן", צריך גם להתמודד עם שאלת הטווח הארוך. הן על ידי שמירה מירבית על דיני מלחמה כולל תחקיר של כל ארוע בו נהרגים אזרחים ברצועה, ואת זה צה"ל עושה ברוך השם נוכח כל ההסתות ברשתות החברתיות להרוג ולאנוס וכולי, הן על ידי שמירה על גיבוי בין לאומי מדיני ואת זה ברוך השם ראש הממשלה הבין לעומת כמה משריו, והן על ידי חשיבה לגבי המשך המשא ומתן המדיני לקראת סיום הכיבוש, כולל שאלת הפיתרון לחיים ראויים לשני מיליון עזתים.

הטענה שהושמעה כאילו זה הזמן לשתוק כי חיילינו נהרגים, היא, שוב, טענה שמעידה על טועניה כי אינם מבינים מהו משטר דמוקרטי. השתיקה אינה סימן לאבל אלא סימן להשעיית השיפוט הפוליטי, המוסרי, הערכי. מסוכן מאד. האבל הוא קשה, הדאגה ללוחמינו איומה, ובמקביל אסור בשום אופן להשבית לא את החשיבה ולא את הדיבור הפוליטי.

לאה ש

[אליעד ותמר אברקי‎]

לאה ויעל שלום,

מצד אחד בא לי לומר לכם שתמשכו להשמיע את הדעות הקיצוניות שלכן בכל מקום ובפרט להגדיל יותר את ההלקאה העצמית על כך שאנחנו פה ושיש לנו צבא חזק וכלכלה טובה ולשכנים המסכנים שלנו אין. אתן עושות עבודה מצוינת לימין מגדילות את כוחו ומחזקות את הסיכויים להישארותו בשלטון לעוד שנים רבות!!!

ניתן לקרוא את דבריה היפים של עירית לינור שמתגעגעת להיות שמאל של פעם, לצערה אין דבר כזה היום. לדבריה אם אתה שמאלני אז אתה גם נגד צה"ל וצריך להצטער שאנחנו כאן וגם להפגין נגד מדינת ישראל וגם להיות טבעוני וכו' (אלו רוח הדברים). שלא נדבר על עוד מתפכחים רבים וטובים. ברמה האישית נתקלתי עכשיו במילואים בחברים טובים אנשי שמאל מובהקים שחצו את הקווים גם בגלל הדעות שאתן ודומיכן משמיעים בכל מקום וזה מתסכל אותם, הם לא רוצים להיות שייכים למגזר כזה. שלא נדבר על תופעה (אולי קטנה אבל עדיין) של נטישת עיתון הארץ בגלל דבריו המקוממים של גדעון לוי.     

במחשבה שנייה אני מוותר על התענוג והתמיכה הרבה שאתן נותנות למחנה הימין. הדעות הקיצוניות הללו מעצימות את הקיצוניות גם בצד השני (וכן הפוך). כך היה גם בנושא הגיוס לצה"ל, ככל שהקצינו האמירות נגד אי גיוס החרדים כך הקצינו האמירות בצד החרדי נגד הגיוס, אמירות שהשפיעו רבות על ירידה חדה בנתוני הגיוס בציבור החרדי. כך הדברים גם במגזר הבדואי ועוד דוגמאות נוספות.

אני מפחד שאחרי אמירותיו הקשות והאומללות של גדעון לוי ודומיו יבוא טיפש ואומלל מהצד השני ויקרא לנקמה או דברים נוספים מסוג זה.

לסיכום, תודה על עזרתכן המסורה אני כרגע חושש ממנה ומוותר עליה.   

אליעד

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 09:40, מאת Ouri Liberti <olib...@gmail.com>:

[moshe landsman]

בהתחלה תייקתי את המכתב, אבל לא יכלתי לשאת את ביטויי הבורות על עזה, על טבע האנוש ועל הסבל האנושי מבלי לפחות למחות. הבעיות מורכבות מדי מלהתייחס לכל כאן, אבל מי שרוצה לדעת מדוע עזתים רבים (לגמרי לא כולם) הצביעו חמאס אצטט את ח'יר אלבאז, מי שניהל את לשכת הרווחה באבו באסמה והיום מנהל את אג'יק: "כאשר למשפחה חסרים מים חמים הם פונים אלינו ואנו דורשים מהם למלא טפסים ולגשת לוועדות, ולאחר מכן בד"כ מקבלים תשובה שלילית. התנועה האסלאמית פותרת להם את הבעייה תוך 24 שעות".

העוני המרוד הוא גם סיבה להרבה החלטות שגויות, כמו כולנו, כאשר אנו בלחץ בלתי נסבל.

שכונות העוני בעולם הן הקן הנאמן ביותר לכל תנועות הפשיזם בעולם וזה כולל אותם ואותנו.

כבר כתב ברטהולד ברכט (תרגום מן הגרמנית מרק בלידזן)

You gentlemen who preach a decent life

Eschiewing every evil deed and sins

Should know before you do your heavy preaching

Our middles empty - there it all begins.

Your vices and our virtues are so dear to you

So take a little tip from this our song:

Whatever you aspire, whatever you may do

First feed the face, and then talk right and wrong.

For even saintly folk will act like sinners

Unless they've had their customary dinners.

משה

​

[ג'ף גודמן‎]

תודה משה
ג'ף

בתאריך 22 ביול 2014 10:59, "moshe landsman" <mosh...@gmail.com> כתב:

[חיים שטרסלר‎]

אף שלא עם כל דבריה של לאה אני מסכים, קריאה זהירה מראה שהיא מסכימה עם העובדה שהנעשה בעזה על ידי החמס דורש טיפול צבאי לאלתר.היא מוסיפה ומתריעה שהעדר טיפול שורשי בסיבות לשנאתם (מעבר לעשיו שונא ליעקב ויצר לב האדם) תגרום לסבל בלתי פוסק לשני הצדדים. אני חושב שזאת טענה לגיטימית אף שהיא דורשת בדיקה והוכחה.

הח"מ התהלך בסמטאות איו"ש כחייל ומילואימניק מצוייד גם בנשק וגם בתובנות דומות. הם לא מנעו ממני תפקוד סביר.להערכתי הם לא ימנעו מחיילי צה"ל תפקוד מעולה. ללאה איש ובן קצינים בצה"ל וגם בהם איני חושד(מהיכרות) שהתרשלו בתפקידם בשל חממת הטרור האנטי יהודי בה גדלו...
חיים

בתאריך 22 ביול 2014 10:59, "moshe landsman" <mosh...@gmail.com> כתב:

בהתחלה תייקתי את המכתב, אבל לא יכלתי לשאת את ביטויי הבורות על עזה, על טבע האנוש ועל הסבל האנושי מבלי לפחות למחות. הבעיות מורכבות מדי מלהתייחס לכל כאן, אבל מי שרוצה לדעת מדוע עזתים רבים (לגמרי לא כולם) הצביעו חמאס אצטט את ח'יר אלבאז, מי שניהל את לשכת הרווחה באבו באסמה והיום מנהל את אג'יק: "כאשר למשפחה חסרים מים חמים הם פונים אלינו ואנו דורשים מהם למלא טפסים ולגשת לוועדות, ולאחר מכן בד"כ מקבלים תשובה שלילית. התנועה האסלאמית פותרת להם את הבעייה תוך 24 שעות".

[אייל והודיה מיארה‎]

 

לא יאומן.

 

יממה אחרי שנהרגו לנו 13 חיילים

 

אני צריכה לקרוא על "מוחמד חף מפשע"...

 

לא יאומן.

 

 

בתאריך יום שלישי, 22 ביולי 2014 09:04:13 UTC+3, מאת leah:

[נירית לשם‎]

לא יאומן. 

יממה אחרי שהרגנו 600 פלשתינאים.

 אני צריכה לקרא מישהי שלא מסוגלת לחשוב שיש שם חפים מפשע.

 לא יאומן. 

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:26, מאת אייל והודיה מיארה <eyalm...@gmail.com>:

--

[ג'ף גודמן‎]

חאלס

--

Jeff Goodman

Yerucham, Israel

[רינת אילוז‎]

מסכימה עם ג'ף. לא מתאים כשחיילנו הימנים השמאלנים הדרוזים והערבים נלחמים להגן עלינו. לא מכבד את זכר הנופלים.

[אייל והודיה מיארה‎]

אני מאוד מאמינה שקיימים שם חפים מפשע.
וכואב לי עליהם מאוד.

הציטוט היה לא בציניות אלא ציטוט מתוך דברי הפוסט.

אך,
כרגע בזמן מלחמה אני מעדיפה להתמקד בכאב של העם שלי.

אני הייתי רוצה לקרוא פוסטים מחזקים ומעודדי מורל עם.

אף אחד לא ממעיט מכאב של אף אחד.

בתאריך 22/07/14, מאת ג'ף גודמן <goo...@gmail.com>:

--
אייל.

[Ouri Liberti]

הדיון התחיל לעבור קודם לפסים פילוסופיים/סוציולוגיים/אנתרופולוגיים. וזה דווקא היה נחמד. בואו נחזיר אותו לשם.

בדרך כלל אין לי הרבה סבלנות לשמוע את ההתחכמויות של עירית לינור, אבל בכל זאת בשבוע שעבר שמעתי אותה אומרת משהו כמו: "זו יוהרה לחשוב שכולם חושבים כמוך. שלכולם יש אותם אופני חשיבה כמו שלך. אותה צורת חשיבה כמו שלך. אותה מערכת ערכים כמו שלך. אותו מוסר כמו שלך. תהיה קצת עניו ותבין שיש אנשים אחרים. לא רק בחיצוניות, אלא גם בפנימיות. אנשים שהשאיפות שלהם אחרות והמוסר שלהם אחר משלך". משהו כזה.

אז יש אולי צדק מסוים בטענתו של ח'יר אלבאז (אני מרחיב אותה קצת) שאין הבדלים מהותיים בין תומכי חמאס לבינינו. שמה שיוצר את השנאה, הכמיהה למוות וכ' אלו הם התנאים החיצוניים. ולצורך העניין אם היינו מתחלפים איתם בתנאי המחיה ובסביבה, הם היו מתנהגים כמונו ואנחנו היינו מתנהגים כמוהם (בהקשר זה זכורים דבריו של אהוד ברק ב-1998 "אם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני ההתנגדות").

אבל מצד שני אי אפשר להתעלם גם ממושגים של תרבות, סוציאליזציה ומערכת ערכים, תפישות ואמונות שקיימים גם ללא קשר לתנאים חיצוניים ספציפיים. ההבדלים התרבותיים-ערכיים הללו לא בהכרח חופפים להבדלים אתניים. לעיתים הם חוצים עמים. עומרי מציע במאמרו חלוקה בין הומניסטים לפונדמנטליסטים בשני העמים. אבל אפשר בכל זאת להניח בזהירות שהיחס המספרי בין הומניסטים לפונדמנטליסטים נניח בתימן לעומת היחס המספרי בין הומניסטים לפונדמנטליסטים נניח בפינלנד, הוא לא כל כולו תוצאה של תנאים חיצוניים אלא גם של הבדלים תרבותיים.

ומה היחס בחברה הישראלית? ולאן אנחנו מתקדמים? שאלה טובה.

אורי ל.

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:36, מאת אייל והודיה מיארה <eyalm...@gmail.com>:

--
‏קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Yerucham1' בקבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח דוא"ל אל yerucham1+...@googlegroups.com.

כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-yeru...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/yerucham1.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

[חני בריגע זרזינסקי‎]

חשוב מאד משה. תודה.

חני

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 10:59, מאת moshe landsman <mosh...@gmail.com>:

--

חני בריגע-זרזינסקי, 

050-7563316

[noak...@gmail.com]

לצטט את האמירה האומללה של אהוד ברק כדוגמא טובה לכך שאם היינו בצד השני היינו פועלים באופן דומה?

מזועזעת מהתיאוריה ומההוכחה שלה.

 

 

 

בתאריך יום שלישי, 22 ביולי 2014 13:43:39 UTC+3, מאת אורי ליברטי:

[חני בריגע זרזינסקי‎]

הודיה,

אני לא חושבת שמישהו מכל מי שכתב כאן לא מרגיש את כאב העם שלנו. כל אחד בדרכו וכל אחד בעצמה שלו.

יחד עם זאת, יכול מאד לכאוב לנו, לחלקנו, עם אותם חפים מפשע בעזה. זה לא מוריד מהכאב על החיילים שלנו כלל. 

אנחנו לא צריכים לבחור על מי לכאוב. יש מספיק כאב וצער לכולם. אנחנו יכולים להיות גאים בחיילים שלנו ולחזק אותם מכאן. אמירות שתומכות בעם הפלסטינאי הן חשובות בעיני דווקא בגלל המלחמה. זה מראה, לי בכל אופן, שאזרחי מדינת ישראל, הם הצד השפוי בסיפור הזה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרחם עליהם. בדיוק מהסיבות שהעלה כאן משה לנזמן. ולא מעניין אותי מה העם הפלסטינאי מאחל לנו. אנחנו עם חנון ורחום וטוב שכך. 

חני

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 13:36, מאת אייל והודיה מיארה <eyalm...@gmail.com>:

--
‏קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Yerucham1' בקבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח דוא"ל אל yerucham1+...@googlegroups.com.

כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-yeru...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/yerucham1.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

--

חני בריגע-זרזינסקי, 

050-7563316

[Ouri Liberti]

בשנות הארבעים היינו במצב דומה. רוב היישוב פנה לערוצים של הגנה או לוחמת גרילה. אבל מחתרת לח"י פנתה גם לערוץ של טרור.

ההבדל העיקרי בין גרילה וטרור הוא שגרילה שואפת לפגוע רק במטרות צבאיות ושלטוניות. טרור לעומת זאת פוגע לכתחילה גם במטרות אזרחיות, לרבות זקנים, ילדים וכ'.

מחתרת הלח"י ביצעה כמה פיגועים שהם במובהק טרור, למשל הנחת פצצות בשוק הערבי של חיפה.

גם "המחתרת היהודית" בראשית שנות השמונים נתפסה כשהם ניסו לפוצץ חמישה אוטובוסים במזרח ירושלים על זקניהם, נשיהם וטפם. ולאחרונה זכורים לרע הברברים שחטפו ושרפו את הנער הערבי משועפט.

כך שהדעת נותנת שאם היינו היום הנכבשים ולא הכובשים, היו גם כאלה מקרבנו שהיו פועלים ביאושם בערוץ של טרור ופגיעה מכוונת בחפים מפשע. אבל מה שאמרתי לצד זה הוא שאי אפשר לייחס הכול לתנאים חיצוניים. יש כאן גם מרכיב של תרבות וערכים שמשחק תפקיד חשוב מאוד.

זוהי בדיוק המורכבות שצריך להבין כאן. פועלים כאן שני גורמים: הגורם הראשון הוא מחוץ לתחום האחריות וההשפעה שלנו - התרבות, המוסר והערכים של הפלסטינים. אבל הגורם השני הוא כן בתחום האחריות וההשפעה שלנו - תנאי החיים והלחץ החיצוני.

האחריות שלנו היא לממש את האחריות וההשפעה שלנו במקום בו אנחנו יכולים, מתוך הבנה שזה יצמצם את הבעיה אבל לא יפתור אותה לגמרי.

אורי ל.

בתאריך 22 ביולי 2014 בשעה 14:40, מאת <noak...@gmail.com>:

[ג'ף גודמן‎]

אני באופן כללי חושב שכשחיילים שלנו מחרפים את נפשם בלחימה מבית לבית - לא צריך להתעסק במורכבויות כלשהן. צריך לתמוך בהם נקודה. לא צריך לעסוק - בעת הזאת -בשום דבר שגורם למחלוקת ופירוד. חיילים בחזית צריכים לדעת -שכל או מרבית העורף מאחוריהם ולא מבלבלים את המוח בדברים אחרים.  מה שאני אומר כאן נוגע לימים  - כימים אלו של קרבות קשים ולא לתקופה  - כמו שהיה לפעמים בלבנון של שנים של שהייה מחוץ לגבולות הארץ - ...בעת קרבות לטעמי כל הדיונים האלו יכולים  וצריכים לחכות לזמנים אחרים.

אני כנראה בדעת מיעוט כאן אך בכל זאת - מכיוון שמדברים  - אני מוצא לנכון לומר את הדברים.

[אייל והודיה מיארה‎]

מסכימה עם כל מילה.
מזכיר לי את הדיון שהיה ביום בו נרצחו שלושת הנערים.
זה רק גורם לפירוד.

נ.ב
בטוחה וסמוכה שכל מי ששפוי בדעתו אינו בעד מלחמה, טרור ושפיכות דמים של אף יצור חי.

בתאריך 22/07/14, מאת ג'ף גודמן <goo...@gmail.com>:

> אני באופן כללי חושב שכשחיילים שלנו מחרפים את נפשם בלחימה מבית לבית - לא
> צריך להתעסק במורכבויות כלשהן. צריך לתמוך בהם נקודה. לא צריך לעסוק - בעת
> הזאת -בשום דבר שגורם למחלוקת ופירוד. חיילים בחזית צריכים לדעת -שכל או מרבית
> העורף מאחוריהם ולא מבלבלים את המוח בדברים אחרים. מה שאני אומר כאן נוגע
> לימים - כימים אלו של קרבות קשים ולא לתקופה - כמו שהיה לפעמים בלבנון של
> שנים של שהייה מחוץ לגבולות הארץ - ...בעת קרבות לטעמי כל הדיונים האלו יכולים
> וצריכים לחכות לזמנים אחרים.
> אני כנראה בדעת מיעוט כאן אך בכל זאת - מכיוון שמדברים - אני מוצא לנכון לומר
> את הדברים.
>
>
> 2014-07-22 15:03 GMT+03:00 Ouri Liberti <olib...@gmail.com>:
>
>> בשנות הארבעים היינו במצב דומה. רוב היישוב פנה לערוצים של הגנה או לוחמת
>> גרילה. אבל מחתרת לח"י פנתה גם לערוץ של טרור.
>> ההבדל העיקרי בין גרילה וטרור הוא שגרילה שואפת לפגוע רק במטרות צבאיות
>> ושלטוניות. טרור לעומת זאת פוגע לכתחילה גם במטרות אזרחיות, לרבות זקנים,
>> ילדים וכ'.
>> מחתרת הלח"י ביצעה כמה פיגועים שהם במובהק טרור, למשל הנחת פצצות בשוק הערבי
>> של חיפה.
>> גם "המחתרת היהודית

>> <http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA>"

--
אייל.

[Nav]

גם אני קיבלתי 2 מסרים אמיתיים מבני משפחה

 

1.      מאביתר בן אחותי שגר בשדרות

 

אני כבר לא מצליח לישון , כבר 15 שנה שהמשפחה שלי ואני חיים בפחד מתמיד

כמעט כל לילה בורח לי פיפי והפחד משתק אותי מלקום להתקלח ולהחליף בגדים

אמא חושבת שאני לא מבין מה כל קופסאות התרופות שליד המיטה של ההורים.

ההורים מנסים לשדר בטחון בזמן שאני שומע אותם בלילות ערים , מתוחים ואמא בוכה

ורועדת בכל גופה, דוחה את ניסיונות אבי להביא עוד ילד לעולם.

 

כששרון התנתק מרצועת עזה כולנו היינו בטוחים שעכשיו גם יבוא השקט ונוכל

לחיות חיים נורמליים, אבל לא חלפו מספר חודשים וכבר היינו צריכים להיכנס לממדי"ם

כשצה"ל יצא למבצע עופרת יצוקה בעקבות פצמרי"ם וקאסמים.

 

לא הבנתי איך תוך מספר חודשים החליטו בעזה שההתנתקות לא תביא להם ברכה

הם אפילו לא ניסו לבנות לעצמם חיים נורמליים, לבנות ולהקים תעשייה ותעסוקה

במקום להקים מוסדות חינוך , שרותי בריאות ומפעלים . הם התחילו להקים מכונות הרג

ורצח.

 

כל פעם שאני מביט לכיוון עזה אני רואה מגדלי מגורים חדשים , מכוניות חדישות ויקרות

שאלתי אז איך זה שהם מחפשים רק הזדמנות לפגוע ולהרוג חיילים ואזרחים, אם המצב

הכלכלי שלהם משתפר?

 

אנשי בטחון שמבינים עניין הסבירו לי שכל הפאר הזה שייך למשפחות השולטות בעזה שמתפרנסות

מהכספים שתורמים להם בכל העולם לטובת הכלכלה העזתית. הכסף הולך לטובת כמה חמולות

שבונות את עצמם בשם השנאה למדינת ישראל ומלחמת הג'יהאד על היהודים וזורקות כמה

דולרים לעם העזתי.

 

החלטתי לנסוע למעבר קרני אבל אמרו לי שהמעבר הזה נסגר כי טרוריסטים של החמאס תקפו

את המעבר והרגו חיילים ועובדי מכס שהיו אחראים להעביר לעזה סחורות.

אז נסעתי למעבר ארז ושם ראיתי שהרבה משאיות נכנסות עם סחורות, מזון, תרופות, דלק

והרבה ברזל ומלט אבל לצערי באותו יום הגיע מחבל מתאבד עם ג'יפ שפרץ את המחסום בצד

העזתי והתפוצץ על החיילות ועובדי המכס.

 

אני כבר לא מבין אותם שם בעזה, תראו איך בגדה הכלכלה התחילה להמריא , בונים ערים

חדשות , יש להם ממשלה ומשטרה ששומרת גם עליהם וגם עלינו . בעזה הם יכולים לפעול

הרבה יותר פתוח כי אנחנו בכלל לא שמה. חבל שבעזה לא מנסים להראות לעולם שכשהם

לבד הם מצליחים יותר.

 

במקום להשקיע בכלכלה , הם מעדיפים לממן אוניות נשק, מנהרות, מפעלי תחמושת ורקטות

משכורות לאימוני קומנדו עאלק, לחיילים שמתחבאים מתחת לאדמה, ולכל מחבל שפעם ניסה

לדקור חייל צה"ל.

 

די אני כבר לא יכול להמשיך לחיות כך, אין לי לאן לברוח כי גם באשדוד ובכפר סבא נופלים

רקטות וטילים. כל החברים שהיו לי בעזה מספרים לי שהם פוחדים מאנשי החמאס ומעדיפים

למות מצמא ומרעב או מפגז של צה"ל כי ככה המשפחות שלהם יקבלו קצבה מאנשי המסגד.

 

כשאני שואל אותם למה הם לא מתקוממים ומבקשים שהמימשל החמאס ייתן להם מענה

לחיי היום יום ? הם מצביעים לכיוון מצרים ואומרים שאם המצריים הרימו ידיים מול החמאס

והחליטו לנתק קשר בגלל אנשי החמאס והאחים המוסלמים שפוגעים ורוצחים חיילים ושוטרים

שבמקרה הם גם מוסלמים וחיים בכלל על אדמת מצרים , אז לא כדאי לנו לחשוב אפילו על שיחה

ברחוב נגד החאמס הם אומרים לי בלחש ואני מרחוק חס ומרחם עליהם ועל מצבם אך מבין שרק הם

יכולים לשנות את המצב ולי אין מה לעשות .

 

אז בבקשה תעביר את המסר הזה לחיילי צה"ל שידעו שאני וכל חבריי צריכים קצת שקט שנוכל

לחיות מעט חיים נורמליים כמה שאפשר, אחרי שהקופסאות שלנו כבר נדפקו . תגיד להם שיילחמו

באומץ ובבטחון שכל העם מאחריהם ומאמין בצדקתם צדקתנו.

שיפגעו בכל חמאסניק בלי לחשוב פעמיים , בעזה אין סוציאליזציה ואין פלצנות . יש שם חיות אדם

בריונים שכונתיים שאין להם בעיה להתעורר בבוקר ולשלוח חוליה לרצוח נערים וילדים וכשאנו מחפשים את הרוצחים

להתחיל לירות טילים ורקטות על תושבי שדרות ואשדוד תינוקות , ילדים , זקנים ונשים מתוך תקווה שיצליחו להרוג

עשרות ומאות ישראלים.

 

המסר ה 2 מבן דודי  בפאריס

 

משה שלום, זה השבוע השני שאני לא פותח את הפיצריה ברחוב קוריאל. זה פחד אלוקים מה שקורה פה

המוסלמים מכל הרבעים הגיעו לרובע 16 ומסתובבים ברחובות מחפשים לפגוע ביהודים, בבתי הכנסת

ובעסקים. העובדים שלי מחוף השנהב מסתתרים בתוך המסעדה ומדברים איתי בטלפון להתעדכן. אני מרגיש

חוסר אונים ונזכר בהפגנות של הקיץ שעבר בפאריז , בסרסל ובמו כשהמוסלמים והמהגרים הבעירו את צרפת

בגלל סיבה אחרת וגרמו לכולם להתחיל להבין שיש פה בעיה קשה מול הרדיקליות והכוחניות הגסה שהם

מפעילים נגד הצרפתים, השוטרים והמדינה שהסכימה לקלוט אותם, לתת להם חינוך ובריאות, קיצבת קיום ועוד.....

אצלנו מדברים על עליה של כל היהודים לישראל, אבל כמו שאתה יודע וזוכר מספרי ההסטוריה יש הרבה יהודים

שחושבים שכדאי לתת לגל הזה לעבור ושבסוף יהיה בסדר אם ננסה להבין את הסיבות .......ולהפיק לקחים כאילו

שאנחנו אשמים !

 

הבן שלי דויד שעשה עליה כבר לפני 4 שנים משרת עכשיו בגבעתי והקשר שלי איתו מצומצם , אז בבקשה תעשה

מאמץ ותיצור קשר עם הצבא לראות שהוא בסדר ואולי גם תביא לו קצת צ'ופרים והרבה עידוד

 

בתקווה לימים טובים יותר

סמואל אפללו

 

 

 

 

From: yeru...@googlegroups.com [mailto:yeru...@googlegroups.com] On Behalf Of ג'ף גודמן
Sent: Tuesday, July 22, 2014 3:21 PM
To: Ouri Liberti
Cc: נעה ואסף גלנט; ירוחם1, גרופ יישובי; הודיה מיארה; לשם, נירית
Subject: Re: מסר שהתקבל מפלסטיני אחד מעזה

 

אני באופן כללי חושב שכשחיילים שלנו מחרפים את נפשם בלחימה מבית לבית - לא צריך להתעסק במורכבויות כלשהן. צריך לתמוך בהם נקודה. לא צריך לעסוק - בעת הזאת -בשום דבר שגורם למחלוקת ופירוד. חיילים בחזית צריכים לדעת -שכל או מרבית העורף מאחוריהם ולא מבלבלים את המוח בדברים אחרים.  מה שאני אומר כאן נוגע לימים  - כימים אלו של קרבות קשים ולא לתקופה  - כמו שהיה לפעמים בלבנון של שנים של שהייה מחוץ לגבולות הארץ - ...בעת קרבות לטעמי כל הדיונים האלו יכולים  וצריכים לחכות לזמנים אחרים.

[moshe landsman]

אני מפנה אותך לכתבה ב"הארץ" בסופ"ש על הכשלים של השירותים הפסיכולוגיים לטפל באוכלוסייה של שדרות. אם תרצה אוכל לשלוח לך.

אם כבר רצית להשוות עם הסבל של עזה, אוכל לומר לך שהשירותים הפסיכולוגיים שם הרבה יותר טובים ויש הרבה שוכל ללמוד מהם.

משה​

[Avi Picard]

אני מבין שלמוחמד המסכן יש נגישות לאינטרנט ולמייל. מציע לו להקים דף פייסבוק בו תושבי עזה מוחים נגד הזילות שהחמאס נוהג בחייהם כאשר הוא ממקם מנהרות, משגרים ומטענים בבתים.
לא צריך שיוסיף שצבא הכיבוש מזלזל בחיי האזרחים .
בעזה הרבה פחות ממה שהחמאס מזלזל בהם. אני מבין שזה קשה מדי. די לי שיצא נגד הנכונות הרבה של החמאס (העולה על זו של החיזבאללה) להפקיר אותו, למנוע ממנו להתפנות ועוד ובכך להפוך אותו למגן אנושי, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא.
אגב, שאף אחד לא יגיד לי שאי אפשר לצפות לזה מהם. בעיננו ראינו המוני ערבים מתארגנים נגד שלטון שעושק אותם וחומס אותם. אני מבטיח שדף הפייסבוק שמוחמד ייסד יזכה להרבה תמיכה ובודאי יאפשר לי להביע כלפיו אמפתיה, כמו שביקשו כאן. עד אז, צר לי, יש אנשים אחרים שאני מפנה אליהם את האמפתיה שלי.