באלו דברים אשתקד מצאתי את המשפט הבא מתוך ספרו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל "חיי עולם", בפרק על הפרשה :
"צירוף הפרשיות בתורה מלמד אותנו, שהניסיון לתת לדברים הסבר כאילו כל רעיון מונח בכיסי, הוא פשוט בלתי אפשרי;"
השנה אני מוסיף את הדברים הבאים שמופיעים שם, לפני ואחרי המשפט הנ"ל:
"לפעמים כשאדם מסתכל בעולם, תגובתו הפשוטה היא 'למה הכל הולך בדרך עקלתון ? למה הבריאה לא יותר פשוטה' ? ובמילים אחרות: אם הייתי רוצה מכונה המיועדת למלא פונקציה מסוימת - אפשר היה לעשות אותה יותר יעילה; ואילו העולם - הכל הולך בו עקום, לא ברור מה מטרותיו ואילו פונקציות הוא ממלא.
צירוף הפרשיות בתורה מלמד אותנו, שהניסיון לתת לדברים הסבר כאילו כל רעיון מונח בכיסי, הוא פשוט בלתי אפשרי; כאשר אדם בונה מבנה, הוא עושה זאת באופן שלפי הבנתו יהיה יעיל להשגת מטרות מסוימות. ואילו כשהקב"ה עושה דבר מסוים, הוא לא מתחשב בדעתנו לגבי פרט זה או אחר; הוא בונה תבנית אחרת, הבנויה לפי התכניות שלו. וכשאני כבן אדם עוסק בתבנית כזו - לעולם לא אוכל להבין אותה לאשורה, לא משנה אילו ניסיונות מכל המינים אעשה, וכמה אנסה ללמוד איך היא פועלת. אני יכול לחיות בתוך העולם - אך יש גבול לאפשרותי לשנות אותו. וגם התורה היא מעשה א־לוהים, ואני בסך הכל עומד מולו, ומסתכל. הרי גם את התבונה, בסופו של דבר, איני מקבל אלא מהקב"ה.
...
הניסיון שלנו להבין הכל וליצור תמונה אחידה ושלמה, הוא ניסיון לקחת את הקב"ה, או לפחות לקחת את התורה, ולעשות אותה בתבנית של גן ילדים. וזה בדיוק מה שהתורה לא נותנת לנו לעשות. העובדה שיש פרשות הבנויות מכל המרכיבים, בסך הכל אומרת דבר אחד: לכל אחד מצירופים אלו אמנם יש מובן בפשט, בדרש, ברמז ובסוד, וצריך ללמוד מהם את כל הדברים הללו, אולם אחרי הכל ולפני הכל - מה שאנחנו יכולים להבין הוא, שהתורה היא גשר שקצהו האחד נמצא פה וקצהו השני בשמים, ועליו הקב"ה רוצה שנלך; אותו קצה שבצד שלנו ניתן להליכה, וצריך גם לזכור שקצהו האחר אכן מגיע לשמי מרומים."*
שבת שלום
ג'ף
* *הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 428 - 429