אלו דברים לשבת פרשת וירא תשפ"ו
ג'ף גודמן
כשאני קורא פרשייה כלשהי בתורה אני מתעניין גם בפרטים הקטנים, מפני שלעתים לפרטים הקטנים יש משמעויות גדולות.
את פרשיית עקדת יצחק קראתי פעמים רבות מספור. תמיד משכו את לבי שתי תופעות ברמת הפרטים הקטנים. תופעה אחת נעוצה במה שמופיע בפרשייה, לכאורה, יותר מדי פעמים. התופעה השנייה נעוצה במה שמופיע בפרשייה, לכאורה, פחות מדי פעמים. ושתי התופעות מביעות יחד אותו רעיון גדול.
המילה "בן" מופיעה כמה פעמים בהטיות שונות, כדוגמת "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶֹם עַל יִצְחָק בְּנוֹ" (כב, ו) או "הִנֶּנִּי בְנִי" (כב, ז) או "יַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ" (כב, ט). למה צריך לספר את המובן מאליו שיצחק הוא בנו של אברהם?
התופעה השנייה מתבטאת בתיאורי יצחק. הפקודה הניתנת לאברהם לביצוע העקדה מתארת את יצחק בשלושה תארים: "בִּנְךָ..., יְחִידְךָ, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (כב, ב). דברי המלאך הנאמרים לאברהם אחרי העקדה מתארים את יצחק פעמיים בשני תארים: "בִּנְךָ..., יְחִידְךָ" (כב, יב). נעלם התואר "אשר אהבת"!
המשמעות: אברהם הולך לעקדה ובלבבו האהבה הטבעית הגדולה של אב לבנו. לכן המילים "בנו" ו"בני" מופיעות שוב ושוב. אבל כשהוא שולח את ידו אל המאכלת לשחוט את בנו, את בנו הוא לא שוחט, אבל את אהבת בנו הוא כבר שחט. לא בא בחשבון לדבר אתו כאילו אהבת יצחק בנו בלבבו כפי שהייתה.
אברהם ביטא בעקדה את היראה שבלבבו, אבל התחיל לעשות מה שלא מן הראוי שייעשה. היהדות ההלכתית לא מחייבת אהבת ה' במחיר אהבת הבנים והבנות. היא מעוניינת בשתיהן.
שבת שלום
ג'ף
*https://www.929.org.il/page/22/post/683