כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל בפתח דבר, לספרו "חיי שנה מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית":
"עצם המלה שנה היא דו משמעית, והיא כוללת בתוכה שני מובנים, שהם כמעט סותרים זה את זה. מצד אחד משמעות שנה היא הדבר שחוזר ובא, שנשנה פעם אחר פעם - שהרי זהו מחזור זמן שבעיקרו, בכל הנראה לעין, הוא מחזור קבוע: יום ולילה, קיץ וחורף, שהם חוזרים ונשנים בכל שנה ושנה. מאידך, השנה משמעה גם שינוי, כאשר ימים וחודשים מצמיחים הוויות חדשות, התנסויות חדשות - שינויים ביחס לזמן שהיה."
ובהמשך שם:
"על מנת שימי חיינו לא יישארו רק דרך מאובקת חסרת נקודות ציון בעלות משמעות, עיסה שאנחנו שקועים בתוכה בלי יכולת להיחלץ, הרי כדי לבנות ציוני דרך, שלטים, פנסים בדרך - זוכינו במועדים ובחגים, בימי זיכרון ובימים של ייחוד. ואף על פי שהם חלק ממחזור השנה , הם גם פתחים שמאפשרים לנו לצאת מן הקיפאון והקיבעון של שגרת החיים, ולתת לנו הזדמנות לא רק לחגוג ולהתאבל, אלא גם להתחדש ולהשתנות."
אגב שלטים, כותב יואל הופמן בפסקה 107 ל"מצבי רוח":
"עד היום איננו מבינים למה מעל לחנותו של
הקצב, בכפר הַוֶּלְשִׁי, נכתב FAMILY BUTCHER.
אולי התכוונו לקמעונאי ( כלומר למי שמוכר בשר
לעקרות הבית). אנחנו מכל מקום קראנו את השלט
כאילו נכתב בו 'שוחט משפחות'.
ואפרופו קַצָּב. בנצרת הערבית ראינו מודעה
בחלון החנות של קצב ובה נכתב WE SPEAK
NORWEGIAN.
שלטים כאלה משמחים את ליבנו. כמו שמות הבנקים
בפורטוגל ובספרד BANCO ESPRITO SANTO
(כלומר בנק רוח הקודש)...
בכלל, הממשלה צריכה לשים שלטים על כל דבר.
שתשים את השלט 'בית' על כל בית ואת השלט
'עץ' על כל עץ וכן הלאה. כך גם נתמצא טוב
יותר. אולי צריך שתישלח מטוס שיצייר בשמיים,
בעשן לבן, את המלה 'עולם'."
כותב הרב עדין בסיום ה"פתח דבר" ל"חיי עולם":
"....השביתה, השינוי החיצוני, הציון של מאורע, נותנים לנו הזדמנות של הסתכלות אחרת, מבט שונה, על מהלך החיים, לפעמים גם על היעדים והדרכים שאנחנו חיים בהם. ולכן הם הזדמנויות - פעמים לחשבון נפש, פעמים להסתכלות שונה. לפעמים להתעוררות של שמחה, לפעמים לתחושה של כאב, אבל בסופו של דבר, לתוספת של חיים."
לעילוי נשמת סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים,
לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטופים לחיק משפחותיהם
שנה טובה
ג'ף
הציטוטים לעיל הם מהמקורות שלהלן בהתאמה
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 9 -10
יואל הופמן, "מצבי רוח", פסקה 107 , הוצאת כתר ספרים ( 2005 ) בע"מ. אין מספור עמודים בספר הזה והטקסט המקורי כולו מנוקד. העתקתי הטקסט כמיטב יכולתי בכתיב מלא.
