חילי טרופר מיועד לעמוד בראש אגף החינוך בירוחם בלי לעבור לגור כאן
Leah Shakdiel
הנ"ל הוכיח את עצמו כמחנך דגול. שיואיל בטובו לעקור הנה עם משפחתו ולקבל משרה בחינוך.
לנהל אגף חינוך זו איננה משרה של מחנך אלא משרה של מנהל שמבין בחינוך ומנהיג מחנכים אחרים. ובודאי לא ברור לי איך יכול אדם שמצהיר ששכונת ההרחבה הבורגנית של נס הרים ראוייה למגורים למשפחתו ולחינוך ילדיו אבל ירוחם לא.
ירוחם פיטרה מנהלת תיכון דגולה רק משום שהובאה הנה על ידי החוצן מצנע ולא עברה לגור כאן. אגב חלק מהחותרים תחתיה ממילא עזבו את בית הספר והיום היא תורמת את כישוריה למצפה רמון שהרוויחו בגדול. ירוחם מפטרת עובדים סוציאלים שלא גרים כאן, לוחצת על מעצבים לעבור לגור כאן, אבל מביאה ראשי קודקודים מבחוץ? לא נראה לי העניין הזה. ויש הבדל בין להחזיר את בנינו הביתה לניהול המועצה או המלון לבין מהלך מסוג חילי טרופר. מיכאל אתה טועה כאן, ואת זאת אני אומרת כמי שתמכה בך בבחירות אבל זה לא אומר שאני תומכת בכל מהלך שלך, וזה מהלך שגוי. וכיוון שאני לא אומרת שום דבר מאחורי הגב של אף אחד, אז לידיעתכם כבר אמרתי את דעתי זו למיכאל אישית.
לאה ש
חני בריגע זרזינסקי
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Yerucham1' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל yerucham1+...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל yeru...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/yerucham1.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.
Leah Shakdiel
חני יקרה,
1. אני חושבת שעצם החשיבה הקטסטרופלית הזאת על החינוך, כאילו צריכים פה איזה נוירוכירורג וכולי, היא אסון. החינוך בירוחם לא אסון כזה. יש מערכת חינוך דתית לאומית במצב טוב, יש מערכת חינוך חרדית במצב לא ידוע (לי לפחות), ויש מערכת חינוך ממלכתית-כללית במצב פחות טוב וייתכן שחלקים ממנה (המבין יבין) במצב של אסון. כל מי שחוזר כל הזמן לטענה שהכל אסון, הוא עצמו חלק מהבעיה ולא מהפיתרון. אפילו לגבי אסון כמו הפיטורים בכי"ל יש דימונאים שמותחים ביקורת עכשיו על החלטת ראש העיר שלהם להציג את המצב כצונאמי, על אחת כמה וכמה אצלנו בחינוך. אין אסון כללי. להפך, אם זקוקים לקוסם-על, הוא לא נחוץ כראש אגף החינוך אלא כמנהל בית ספר מסויים, וגם כאן המבין יבין את דבריי. הרי לפני כמה שנים שפכו פה הון תועפות על מהלך של אנשי חינוך והורים, שלחו את טל אוחנה לפינלנד ומה לא, מה קרה עם זה? לא התכוונו לתהליך ארוך טווח אלא לסמן איזה וי על מהלך חד פעמי, על ריגוש לא מחייב, כפי שחששתי גם אז ולא הסתרתי את דעתי? מה בדיוק אנחנו לא יודעים לעשות לבד כמנהלי אגף חינוך? להעיף מנהל בית ספר? לגייס המון כסף למהלך מקומי של מערכת החינוך? כבר הוכחנו שאנחנו יודעים לעשות את זה לבד בלי עזרה של קוסמים חיצוניים כלשהם. הדבר היחידי שאפשר לעשות בנוסף על כך *רק* עם קוסם חיצוני זה להשתיק ביקורת על המערכת, "הבאנו את הגאון העולמי אז מה אתם רוצים".
2. אכן מערכת החינוך יותר מושכת את תשומת הלב שלי ממערכות אחרות. כי זה המקצוע שלי, וגם כי אני באמת מאמינה שהיא יותר חשובה ממערכות אחרות, מבחינת הטווח הארוך. לכן דברים שקורים במערכות אחרות אני פחות מודעת להם ופחות מתרגשת מהם. מזמינה את אלה שכן מתרגשים מהם לפעול גם הם.
3. יש הבדל עצום לדעתי בין משיכת בני המקום הנה לבין משיכת אחרים הנה. יש הבדל עצום בין מישהו שגר בדימונה ומגיע הנה יום יום ויכול להיות מושקע (לעניין זה, מרים דה מלאך היא תושבת רביבים והיתה מושקעת יומיומית, להפך, זה מה ששיגע את מתנגדיה, שהיא עובדת יותר מדי קשה ביום ובלילה ונכנסת לכל פרט וחושפת את כל מה שלא בסדר ותובעת דין וחשבון על כל עשיה, רצו וקיבלו מנהל יותר באיזי), לבין מישהו שיגיע מנס הרים הרחוקה לכמה ימים בשבוע, סטייל מצנע. זה מה שאנחנו רוצים, ממונה חיצוני על מערכת שכשלה? לא אני. דימונה זה לא נס הרים, ואני מדגישה, לא מדובר כאן על נס הרים מושב עולים של המועצה האזורית מטה יהודה אלא שכונת הרחבה של המושב שכמה מחבריי המצויינים גרים בה וילדיהם לא בדיוק בבתי הספר של המועצה האזורית מטה יהודה אלא במיטב מוסדות החינוך של אזור ירושלים.
4. כיוון שנשאלתי בפרטי עוד שאלות: כן מפריע לי שעל הזוטרים לוחצים לעבור לגור כאן ועל הקדקודים לא. כן מפריע לי שבמשרות זוטרות מקפידים על מכרזים וכישורים ותהליך ובמשרות של קודקודים לא. ואני כן חושבת שקריטריון כמו העדפה של תושב ירוחם או תושב חוזר לירוחם הוא קריטריון ראוי בכל מכרז. וכמו בכל העדפה מתקנת (וכבר כתבתי על זה כאן בעבר), לא על חשבון האיכות, אלא זה מכריח לוודא שאמנם לאותו בן המקום אין מה שנחוץ פורמלית, ואז מתברר תכופות (לפי המחקרים על העדפה מתקנת בעולם כולו) שמה שעיכב את בן המקום לא ניתן לצידוק פורמלי אלא היה כאן איזה סטיריאוטיפ עליו.
5. אני חושבת שהמקרה של חילי טרופר יותר קריטי מאחרים דווקא משום שזה מהלך שמושך תשומת לב ארצית כי הוא אדם ידוע. מה יותר חשוב לנו, כולל לראש המועצה, הזירה הארצית או הזירה המקומית, בכל הקשור לחינוך הילדים כאן?
לאה ש
מאת: חני בריגע זרזינסקי [mailto:han...@gmail.com]
נשלח: יום ב 18 מאי 2015 00:17
אל: Leah Shakdiel
עותק: Yerucham1
נושא: Re: חילי טרופר מיועד לעמוד בראש אגף החינוך בירוחם בלי לעבור לגור כאן
חני בריגע זרזינסקי
Leah Shakdiel
חשבתי בעבר ועדיין אני חושבת, שהעצמת החינוך הממלכתי (לא דתי) בירוחם תיעשה על ידי קבוצת פעולה אזרחית של תושבים. בעצם הציבור הדתי לאומי בירוחם מתפקד כקבוצת פעולה אזרחית עם בסיס כוח עצמאי וזה מצויין ובאמת תרם ותורם בין היתר לחינוך. אבל אין כרגע דבר כזה לציבור הלא-דתי בירוחם וצריך לפתח את זה. זה היה הרעיון המקורי של מיכאל עם צעירים בירוחם, עם כפר הסטודנטים ובוגריו, יש כאן "קרנפים" כלומר ש"ש למיניהם, יש ועדי הורים נבחרים לבתי הספר, אנשים שאיכפת להם גם מהחינוך הלא פורמלי, מהפעילות של הנוער ומהחוגים, וכל זה עם דגש על החינוך הממלכתי דווקא. זה יכול להיות ועד חינוך כלל-יישובי ששם את זה למטרה אבל זה בעיקר קבוצה של הורים, מורים, ופעילים חברתיים אחרים, שמוכנים להפשיל שרוולים ולעבוד מול, אני מדגישה מול, בית הספר, מול משרד החינוך, מול הרשות המקומית. זו צריכה להיות קבוצה עצמאית ובלתי תלויה. מול פירושו לאו דווקא נגד, אבל פירושו שאם מגיעים למסקנה להיות נגד משהו או מישהו, אז לא נרתעים מהנגד הזה. ככה זה בדמוקרטיה. בירוחם חלק משמעותי של הציבור הלא דתי זה העליה מברית המועצות לשעבר וכמובן הם חייבים להיות חלק מפעולה זו. אנשים שכרגע הילדים שלהם בחינוך הדתי פה אבל ליבם לא שם, גם הם צריכים להיות שותפים לזה. ואני לא מדברת על פעולה נקודתית שמתמסמסת אחר כך, אלא על בניית מוסד אזרחי קבוע שממשיך לעבוד גם כשטוב וגם כשרע, לי קשר למי שנבחר כראש מועצה. אז צריך למצוא מישהו או מישהי שאינם עובדי המועצה בשום צורה ישירה או עקיפה שמוכנים להרים את הדגל ולהתחיל, ולדעתי זה לא יכול להיות אדם דתי. אני מוכנה ללוות פורום כזה מבחינה מקצועית ובהתנדבות, אבל כאדם חיצוני לפורום.
כרגע המצב בירוחם הוא ניצחון אירוני מהופך של בן גוריון: אין צורך בזרמים בחינוך אלא רק בחינוך אחיד ממלכתי, אלא שבן גוריון מתהפך בקברו כי בירוחם מוכיחים שהזרם הממלכתי היחידי הדרוש הוא הממלכתי דתי.
לאה ש
מאת: yeru...@googlegroups.com [mailto:yeru...@googlegroups.com] בשם ??? ????? ????????
נשלח: יום ב 18 מאי 2015 01:14
אל: Leah Shakdiel
עותק: Yerucham1
נושא: Re: חילי טרופר מיועד לעמוד בראש אגף החינוך בירוחם בלי לעבור לגור כאן
לאה,,א
חני בריגע זרזינסקי
Leah Shakdiel
אני שמחה לשמוע שכבר קיימת קבוצת פעילות כזאת. מעבר למחלוקת שציינת ביני לבינך, אם את מובילה את המהלך הזה, יישר כוחך!
אשמח לתרום לחשיבה ולעשייה.
לאה ש
מאת: yeru...@googlegroups.com [mailto:yeru...@googlegroups.com] בשם ??? ????? ????????
נשלח: יום ב 18 מאי 2015 04:15
Dr Baruch Stahl
· כתמיד אני מתנדב להיות בפורום תושבים לחינוך
· היה כזה פורום [אפילו באותו שם] בתחילת תקופת כהונתו הראשונה של מיכאל - התכנס פעם אחת, הוחלט שייפגש פעם ברבעון [אך בהתחלה במחזוריות חודשית] – ומאז לא כונס שוב ע"י ראש הפורום – ראש המועצה מיכאל ביטון.
· מזכרוני כל ראשי אגף החינוך נכנסו למשרתם לאחר מכרז – נכון שלפעמים המכרז היה תפור.
· ראש אגף חינוך אינו משרת אמון אלה משרה מקצועיות.
· הקישורים הנדרשים למשרה: כושר ניהול, יכולת עמידה בלחצים פוליטיים מכל הסוגים כשהמטרה תיקצוב שיוויוני לכל תלמיד ותמיכה נוספת לנזקקים מסיבות שונות.
· ראש אגף חינוך – לדעתי – אינו צריך בהכרח [זה רצוי] להיות או להבין בחינוך את החסר הוא יכול [ורצוי] שישלים באמצעות "פורום חינוך" פעיל המייצג את כלל התושבים וועד הורים יישובי נבחר [ע"י כל וועדי ההורים המוסדיים] המייצג את כלל מוסדות החינוך בישוב.
· נכון ורצוי שראש אגף חינוך יהיה תושב ירוחם או לפחות יתכנן להעתיק מגוריו לירוחם תוך זמן סביר – אך זו אינה חובה.
בברכה
שמעון ברהום
--
Aharon Deutsch
Leah Shakdiel
שמעון,
מקווה שאתה מבין את ההבדל בין ועדה ממונה על ידי משרד הפנים, כאשר המדינה קובעת משפטית שהנבחרים כחוק כשלו בתפקידם ומפזרת את המועצה הנבחרת, לבין המצב הנוכחי, כאשר ראש מועצה שנבחר ברוב גדול בפעם השניה, ובגדול מצליח בתפקידו (כן זה מה שאני חושבת), מוציא פתאום את האגף לחינוך מהטיפול המוניציפלי הרגיל, ומפקיד אותו בידי אדם חיצוני. מצנע עשה כאן עבודה טובה בתור ראש הועדה הממונה מטעם משרד הפנים, אבל צורת הפעולה הזאת יכולה להתקיים רק בתקופת ביניים אחרי כישלון של מועצה נבחרת ולפני בחירה של מועצה אחרת. אין מקום לצורת פעולה כזאת במועצה נבחרת, זו הטענה שלי. אין קשר בין הביקורת שלי על כך לבין המצויינות האישית של כל אחד מהאישים הנוגעים בדבר – מצנע, מיכאל ביטון, חילי טרופר. במצב של מועצה נבחרת ולא ממונה, הוא צריך לגור כאן כדי לעמוד בראש אגף החינוך, כדי להיות אחד מאיתנו. כי הוא עושה עבודה זו בשמנו, מטעמנו, ולא מטעם הממשלה.
כדי להדגיש נקודה זו, אומר, שאני גורסת שכדי להבין ביקורת על משהו עקרוני, צריך דווקא למתוח את הביקורת הזאת על אנשים מצויינים שמייצגים את הדבר השגוי הזה. חשוב כמובן למתוח ביקורת כאשר מי שעושה את הדבר הוא מושחת או אידיוט, אבל אז קשה להפריד בין ביקורת על השחיתות או הטפשות לבין ביקורת על המהלך עצמו. במקרה זה, הביקורת שלי היא על המהלך עצמו ולא על שום דבר אחר.
לאה ש
מאת: שמעון ברהום [mailto:barma...@gmail.com]
נשלח: יום ג 19 מאי 2015 04:35
אל: Dr Baruch Stahl
עותק: Leah Shakdiel; חני בריגע זרזינסקי; Yerucham1
שמעון ברהום
להביא עובד מחוץ לירוחם, אז כן להביא אותו גם אם לא יגור בירוחם ובתנאי
שישרת את המטרה שלשמה הוא מגיע.
--
שמעון ברהום
050-8826769