ג'ורג' מרטין, המפיק המוזיקאלי האגדי של הביטלס, מת בשיבה טובה

[Meni Adler]

תקצר היריעה... (יהיה בטוח ערב לזכרו במועדון 'קול שאון מאיר')

מצורף לזכרו עיבוד כלי הקשת שלו לאלינור ריגבי (התמה ששזרה אגב את פסקול ההצגה 'כל אדם', שעלתה בזמנו על ידי התיאטרון הקהילתי בירוחם)

https://www.youtube.com/watch?v=6W774VU8zW4

[Meni Adler]

לא זוכר אם הזכרתי כבר את התוכנית הקלאסית מ 1992, בה ג'ורג' מרטין סוקר בפירוט את העבודה על סרג'נט פפר (בסטודיו 2 האגדי באבי-רואד, עם הקונסולה המקורית).

בכל מקרה, מדובר במאסט, בכל קנה מידה.

התוכנית צצה כל פעם במקום אחר ברשת ונעלמת אח"כ. כעת ניתן למצוא אותה כאן: https://vimeo.com/124729751

תנצב"ה

[Meni Adler]

ב 2007 הוציא ג'ורג' מרטין עם בנו גיילס אלבום 'אוסף' של שירי הביטלס בשם Love. למעשה מדובר במעשה מרכבה מופלא, בו מפרקים גורג' ובנו את הקלטות החיפושיות לגרמיהן ומרכיבים אותן מחדש. סולו גיטרה של שיר אחד מולבש על הפזמון של שיר שני, עם מקצב תופים משיר שלישי, ומהלך באס משיר רביעי. קולות רקע מוצאים מהקשרם, עיבודים סימפונים מחולצים משיר אחד ומולבשים על אחר. ועוד ועוד.

מעבר לכך הם משנים את המיקס המקורי של השירים, כך שהאיזון המוכר מההקלטות המקוריות מופר, מעוות, ומקבל פרשנויות מעניינות (סתם דוגמא: מסתבר שמקצב הבס של מקרתני ב'הי ג'וד', המלווה את כל חמש הדקות של החלק השני, משתנה בשלש השניות האחרונות של השיר. אי אפשר לשים לב לזה אפילו בגרסת הרימסטר של טכנאי אי.אם.איי. בגרסה של מרטין, מהלך הבס של שלש השניות האחרונות מוגבר ומוכפל שוב ושוב). ואכמ"ל

לאמיצים בלבד, כמה דוגמאות בקטנה (משאיר לכם לזהות מה הולך פה - לקבלת עזרה פנו לאבשלום):

https://www.youtube.com/watch?v=qr8mje7DtRU&feature=youtu.be#t=2m44s

https://www.youtube.com/watch?v=qr8mje7DtRU&feature=youtu.be#t=15m8s

https://www.youtube.com/watch?v=qr8mje7DtRU&feature=youtu.be#t=21m27s

[Meni Adler]

בשנות התשעים צלל ג'ורג' מרטין אל תוך סבך סלילי ההקלטה של הביטלס, וחילץ וברר משם שמונה שעות של הקלטות נדירות, המשמרות את אווירת האולפן המיוחדת (צחוקים, שיחות, פארודיות), הכוללות ביצועים לא ידועים לשירים שלא נודעו עד כה, והמציגות גרסאות שונות לשירים קיימים - בפרט, טייקים שונים של אותו שיר, כך שניתן לעקוב אחר ההתפתחות שלו (אפשר לראות לדוגמא שמהלך הבס המופתי של מקרתני בלוסי-אין-דה-סקיי התפתח תוך כדי ההקלטות; בערב בקול שאון מאיר נעסוק בהרחבה באבולוציה של 'שדות תות לנצח'; וכו' - זה אינסופי), ועוד שלל דברים שונים ומשונים.

בין היתר, מציג מרטין מימד אחד של שירים קיימים. כמו לדוגמא עיבוד כלי הקשת לאלינור-ריגבי שצורף למייל הראשון

את צד ב' של סרג'נט פפר פותח שיר הודי קלאסי שכתב והלחין לעילא ג'ורג' הריסון (גיטריסט הלהקה), עם משקל ומקצב 'מוזרים', המבוצעים שלל כלים: סיטאר, סוגים שונים של טמבורה, דילרומבס, סוורמנדל, טבלה, שמונהכינורות, שלשה צ'לו.

במקרה זה עמד לפני מרטין אתגר לא פשוט: עיבוד מוזיקאלי של ארנסל כלים שאינם מוכרים לו, ממורשת מוזיקאלית מוזיקלי שונה לחלוטין מזו שעליו התחנך.

ההצגה כאן של העיבוד בפני עצמו, במנותק מהשיר, מלמדת לדעתי כי מרטין 'עמד במשימה':

https://www.youtube.com/watch?v=9KIE9UX6ycI

בהקשר זה, מעניינת גם הגרסה המציגה את ההרמוניות המפורסמות של ג'ון,פול,וג'ורג' בשיר because, במנותק מכלי הנגינה

https://www.youtube.com/watch?v=gKvWm2vi2l8

המהלך המלודי אגב מבוסס על ניגון הפוך של התווים של סונטת ליל ירח של בטהובן, מהסוף להתחלה - יוקו אונו ניגנה את זה על הפסנתר בבית וג'ון לנון נדלק הפך את זה לשיר פואטי קיומי ונוגה (השיר היווה מן הסתם השראה ל'בגלל' של פוליקר ב'אפר ואבק')

Because the wind is high, it blows my mind

Because the world is round, it turns me on

Because the sky is blue, it makes me cry

[Meni Adler]

בהמשך לדיון על מעשה המרכבה של ג'ורג' מרטין ובנו באלבום Love, יש לציין את סוגיית הרימסטר של הקלטות החיפושיות:

טכנאי אי.אם.איי (החברה שהוציאה את כל אלבומי החיפושיות), ממשיכי דרכו של ג'ורג' מרטין, עמלו במשך ארבע שנים על הוצאה דיגיטלית חדשה של כל אלבומי החיפושיות. בעבודת נמלים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, נעשה נסיון להוציא גרסה נקיה וחדה יותר של השירים. המארז בן 16 הדיסקים יצא בשנת 2009 (אבשלום קיבל אחד כזה לאחר חידון התנ"ך).

הגרסה החדשה של ההקלטות הולידה מחלוקת קשה, הנמשכת עד היום, בין מעריצי החיפושיות.

עדת הקנאים מחרימה את המהדורה בטענה שלא מדובר רק ב'רימסטר' אלא ב'רמיקס' - טכנאי אי.אם.איי שינו את המינון המקורי של כלי הנגינה שרקח במקור ג'ורג' מרטין, ובארבעת האלבומים הראשונים אף נוצרה גרסת סטריאו חדשה ו'מלאכותית' להקלטות המונו המקוריות (אלבומי הביטלס הוקלטו בסטראו רק מ help ואילך. בהתחלה בטייפ של שני ערוצים, ובסרג'נט פפר כבר בארבעה ערוצים. אלבומם האחרון אבי-רואד הוקלט בשמונה ערוצים).

מנגד, טוענים המכורים לגרסאות הרימסטר (ואני בתוכם), כי רק כך ניתן באמת להאזין לתרכובת המקורית של כלי הנגינה, וכי כך למעשה היה מרטין רוקח את ההקלטות לו הייתה לו הטכנולוגיה המתאימה.

לדוגמא, גרסת הסטריאו החדשה לארבעת האלבומים הראשונים חושפת עולם עשיר של צלילים שהלכו לאיבוד בהקלטת המונו עם הערוץ היחיד.

המהלכים הקונטרפונקטים הגאוניים של מקרתני באלבום אבי-רואד ניכרים לכל מאזין, אך גרסת הרימסטר מלמדת כי כבר באלבומים הראשונים עיצב מקרתני מחדש את גיטרת הבאס, לא רק ככלי קצב אלא גם ככלי נגינה מלודי והרמוני (אני, אגב, נוהג מדי פעם להאזין ברצף רק לבס של מקרתני, מהשיר הראשון ב'פליס פליס מי' ועד לשיר האחרון ב'אבי-רואד').

מעבר לכך, האזנה מדוקדקת לגרסאות הרימסטר מעלה שורה ארוכה של צלילים ורעשים שלא תועדו עד כה. להלן מדגם קטן של צלילים שזיהיתי תוך כדי הליכה בחוצות ירוחם:

שקשוק לא מתועד ב 0:38 בערוץ הימני בגרסת הרימסטר של סוווי-טראפל

צלילי פסנתר לא מתועדים בערוץ הימני בסוף גרסת הרימסטר של סקסי-סיד

בגרסת הרימסטר של דו-יו-וונט-טונו-אסיקרט ניתן לשמוע את ההד של ה"וואו ווהו" הראשון והשלישי של האריסון בצד שמאל שעה 10

ברימסטר לדו-יו-וונט-טונו-אסיקרט ניתן לשמוע בשעה 2 במעבר ""I've known the secret for a week or two"" את רינגו מקיש את המקלות זו בו

בגרסת הרימסטר של איים-דאון אפשר לשמוע קול שני לגיטרה

קול שני של גיטרה בפאזת הסיום של יר-בלוז, במעמקי ערוץ שמאל, שעה תשע. ניתן לזיהוי רק בגרסת הרימסטר של טכנאי אי.אם.איי

בגרסת הרימסטר של דונט-מייק-מי-קריי, לפני הפזמון האחרון, ניתן לזהות רגע אחד של שקט הנשבר ע"י 'אהם' של רינגו, בערוץ הימני שעה שלש

בגרסת הרימסטר של היי-בולדוג, יש הד לחבטות התוף של רינגו, כשלנון שר יו-קאן-טוק-טו-מי

צליל לא מתועד בערוץ השמאלי של איים-אה-לוזר, ב 0:09-0:11. נשמע כמו סאונד שתול של ג'ורג' מרטין

חמשה הבזקי צליל לא מתועדים בסוף הפזמון הראשון של אובלדי-אובלדה, גרסת הרימסטר

לחישה בלתי מזוהה לקראת סוף הפידבק הפותח את איי-פיל-פיין, בערוץ שמאל שעה אחת עשרה

בגרסת הרימסטר של אייל-קריי-אינסטד אפשר להבחין בוודאות שמדובר בהקלטה כפולה של לנון, ולא בדואט עם מקרתני כפי שטען טוני בארו

צליל לא מתועד באין-מיי-לייף, 1:47, כשלנון שר בפעם השניה ד'ו-איי-נו-אייל-נוור-אפקשן. ערוץ שמאל, גרסת הרימסטר.

ריף גיטרה לא מתועד במעמקי ערוץ ימין, שעה שלש, של פליז-מיסטר-פוסטמן, גירסת הרימסטר.

בגרסת הרימסטר של אול-מיי-לובינג, ניתן לשמוע את מקרתני ספק מחייך ספק מגחך באירוניה לפני החזרה האחרונה על all my loving I will send to you

בגרסת הרימסטר של אולד-בראון-שו, אפשר להבחין בערוץ שמאל בנקישות המלוות, בלקבירד סטייל, את השיר

בתחילת הר-מג'סטי, גרסת הרימסטר, ניתן להבחין בהד קולו של פול (המתחיל במסעו, נגד כיוון השעון, משעה שלש לשעה 9) בערוץ שמאל, שעה 11

בבית האחרון של מקסוולז-סילבר-האמר, גירסת הרימסטר, אפשר להבחין במהלך יפה של האורגן של ג'ורג' מרטין, ערוץ ימין שעה שלש, מהאוזן לאף ובחזרה

בגרסת הרימסטר של לובלי-ריטה, אפשר לשמוע איך מתפלק לפול ה 'k' ב 'white book'.

 בגרסת הרימסטר של אה-דיי-אין-דה-לייף, אפשר לשמוע איך מתפלק ללנון ה 'd' של 'grade'

חיוך קצרצר ובלתי מתועד של מקרתני לפני פראזת הסיום של וון-איים-סיקסטי-פור, גרסת הרימסטר

צליל לא מתועד של לנון אחרי 'אינקרדבלי היי' בגירסת הרימסטר של לוסי-אין-דה-סקיי, ערוץ ימין שעה שתיים

לחש בלתי מזוהה של הריסון לפני הבית השני של וויז-אין-יו-אנד-וויזאאוט-יו, גרסת הרימסטר

בגרסת הרימסטר של טכנאי אי.אם.איי להלטר סקלטר, ניתן לשמוע בערוץ ימין, לפני ואחרי הסולו של הריסון, צווחות קצרות

מישהו קורא 'היי' בסוף הסולו בגרסת הרימסטר של קענט-ביי-מי-לאוו. יש גם עוד גיטרה עלומה מאחור

ניתן לשמוע ברימסטר של איטס-אול טו-מאצ' את האריסון זועק אהה-אהה בפתיחה אחרי 'איטס טו יור מוד'ר'

בגרסת הרימסטר של קאם-טוגד'ר ניתן לשמוע בחדות את המאראקס בפאזת הסיום של  (קיימת, אגב, מחלוקת מי מנענע אותם: ג'ורג' או רינגו)

צלילי פסנתר לא מתועדים בערוץ הימני בסוף גרסת הרימסטר של סקסי-סידי

צליל/חריקה לא מזוהה בערוץ השמאלי, במעבר החד ממוד'ר-ספריור-ג'מפ-דה-גאן להפינס-איז-אה-וורם גאן, גירסת הרימסטר

בגירסת הרימסטר של טומורו-נוור-נווז, יש צליל לא מתועד באוזן ימין כשג'ון שר באט-לאו-איז-אול-אנד-לאו-איז-אוורי-וור

כשג'ורג' סופר בתחילת טקסמן, ניתן לשמוע בגרסת הרימסטר ספירה עוקבת מאחור (נדמה לי שזה רינגו)

בגירסת הרימסטר של אייל-קריי-אינסטד. התוף מרים מכה במאזין ממש מתחת לעין שמאל

מחיאת כף בודדת וספונטנית לפני אחד הפאלצטים בטל-מי-ווי, גירסת הרימסטר

ניתן לשמוע בבירור את תופי הבונגו אפריקאיים בגרסת הרימסטר של איי-אם-הפי-ג'אסט-טו-דנס-וויז-יו

בגרסת הרימסטר של איי-שוד-הב-נואן-בטר, ניתן לשמוע את ג'ון לוקח אוויר לפני כל שורה - קרוב מדי למיקרופון. גם נגמר לו האויר באמצע הפתיחה עם המפוחית

הבזק של האמונד-אורגן בסוף איי-וונאה-בי-יור-מן, גירסת הרימסטר

בגרסת הרימסטר של ליטל-צ'יילד מופרדים קולות הרקע, ובסולו יש רעש רקע מפחיד ומאיים

כחכוח הלא מתועד בסוף גרסת הרימסטר של טוויסט-אנד-שאוט

שקשוק לא מתועד ב 0:38 בערוץ הימני בגרסת הרימסטר של סוווי-טראפל

חריקה לא מתועדת ב 2:35 בערוץ השמאלי בגרסת הרימסטר של לונג-לונג-לונג

קול שני של גיטרה בגרסת הרימסטר של דיר-פרודנס, מיד אחר המעבר של לוק-אראונד-ראונד

בסוף הסולו של 'וויזאין יו אנד וויזאוט יו' ניתן לשמוע בגירסת הרימסטר את האריסון סופר לפני החזרה לשיר

קול שני של הגיטרה בסולו של באד-בוי, גירסת הרימסטר

בגירסת הרימסטר של איי-פיל-פיין אפשר לשמוע בבירור איך האריסון (או שמא לנון?) ממשיך בפזמון עם וריאציות על התמה המרכזית של הגיטרה בשיר

בגרסת הרימסטר של ת'נק-יו-גירל ניתן לזהות ב'אהו' האחרונים פייד של קול שני בערוץ השמאלי

בגרסת הרימסטר של אם-אה-לוזר יש צליל מוזר ולא מתועד ב 0:09-0:11

בגירסת הרימסטר שומעים בברור את תפקיד הבונגוז בהרד-דיי-נייט. כנ""ל לגבי הדרבוקה באיים-הפי-ג'אסט-טו-דנס-וויז-יו

כחכוח של ג'ון בסוף טוויסט-אנד-שאוט, גרסת הרימסטר

הכפלה של סולו הגיטרה באיים-דאון, גרסת הרימסטר, בשעה אחת בווקטור של 45 מעלות לתוך הראש

[רשימה חלקית]

[Meni Adler]

מלבד הפקה מוזיקאלית של כל שירי החיפושיות, ותזמור שירים (הבולטים שבהם: העיבוד העדין של כלי הקשת ל yesterday, אלינור ריגבי - אותו הזכרנו, ו she's leaving home), השתתף מרטין גם כנגן מן המניין בכמה שירים, כמו סולו הפסנתר ב in my life (שימו לב לדו-שיח עם רינגו על התופים).

לזיכרון הארגוני, להלן רשימה מלאה של ההקלטות הרשמיות בהן השתתף מרטין כנגן. בהכנת הרשימה איחדתי מידע משני ספרים המתעדים את הקלטות החיפושיות (יש כמה מחלוקות בקשר לזיהוי שלא אכנס אליהן בשלב זה): The Beatles - album file and complete discography של ג'ף ראסל, ו Revolution in the head של יאן מקדונלד. לא התייחסתי למאות שירים שהופיעו בכל מיני מסגרות אחרות:

פסנתר ו/או צ'לסטה, בייבי איטס יו, פליז פליז מי 1963

פסנתר, מיזרי, פליז פליז מי 1963

פסנתר, יו רילי גוט א הולד און מי, וויד' דה ביטלס 1963

פסנתר, איי וונה בי יור מאן, וויד' דה ביטלס 1963

פסנתר, נוט א סכנד טיים, וויד' דה ביטלס 1963

פסנתר, מוני, וויד' דה ביטלס, 1963

פסנתר, א הארד דייז נייט, א הארד דייז נייט 1964

פסנתר, מאטץ' בוקס, אי פי 1964

פסנתר, סלו דאון, אי פי 1964

פסנתר, לונג טול סאלי, אי פי 1964

פסנתר, נו ריפליי, ביטלס פור סייל 1964

פסנתר (עם ג'ון ופול), רוק אן רול מיוזיק, ביטלס פור סייל, 1964

פסנתר, קנזס סטי / הי הי הי, ביטלס פור סייל 1964

פסנתר, וואט יו'ר דואינג, ביטלס פור סייל 1964

פסנתר סטיינווי (עם פול), יו לייק מי טו מאץ', הלפ 1965

הרמוניום, דה וורד, רובר סול 1965

פסנתר, אין מיי לייף, רובר סול 1965

הרמוניום, איף איי נידד סמוואן, רובר סול 1965

תוף מרים, ראן פור יור לייף, רובר סול 1965

מקהלה, יילו סאבמארין, יילו סאבמארין 1966

פסנתר, גוד דיי סאנשיין, יילו סאבמארין 1966

אורגן, גוט טו גט יו אינטו מיי לייף, יילו סאבמארין 1966

פסנתר, טומורו נוור נאוז, יילו סאבמארין 1966

פסנתר, פני ליין, סינגל 1967

אורגן, סרג'נט פפר, סרג'נט פפר 1967

אורגן האמונד, וויז א ליטל הלפ פרום מיי פרנדז, סרג'נט פפר 1967

פסנתר, פיאנט, גטינג בטר, סרג'נט פפר 1967

צ'מבלו, פיקסינג א הול, סרג'נט פפר 1967

אורגן וורליצר, הרמוניום ו/או פסנתר (ואולי גם גלוקנשפיל), מיסטר קייט, סרג'נט פפר 1967

פסנתר, לוולי ריטה, סרג'נט פפר 1967

הרמוניום, א דיי אין דה לייף, סרג'נט פפר

פסנתר, אול יו ניד איז לאב, סינגל 1967

פסנתר, רוקי ראקון, האלבום הלבן 1968

הרמוניום, קריי בייבי קריי, האלבום הלבן 1968

צ'לסטה, גוד נייט, האלבום הלבן 1968

אורגן האמונד, אקרוס דה יוניברס, אלבום רב משתתפים למען העולם 1969

אורגן האמונד, מקסוול'ז סילבר האמר, אבי רואד 1969

צ'מבלו חשמלי, ביקאוז, אבי רואד 1969

אורגן, סאן קינג / מין מיסטר מאסטרד, אבי רואד 1969

[Meni Adler]

ג'ורג' מרטין אף חתום על שישה משירי החיפושיות.

במהלך העבודה על סרט האנימציה 'צוללת צהובה' (סרטם הרביעי של הביטלס), הלחין מרטין ששה קטעים לפס הקול, בביצוע תזמורת לא שגרתית שהוא הרכיב להקלטות. קטעים אלו ממלאים את צד ב' של האלבום 'צוללת צהובה' שיצא במקביל לסרט.

בקטעים אלה שילב מרטין מוזיקה 'קלאסית', מקצבים הודיים, סאונד פסיכאדלי, מוזיקה מודרנית אטונאלית, ואף נגיעות של פרוגרסיב רוק (שעדיין לא נולד). במובן מסויים הוא הקדים את זמנו בתחום זה.

הנה לדוגמא הקטע 'ים המפלצות' - החלק האחרון בטרילוגיית הימים בסרט, לאחר 'ים הזמן' ו'ים החורים' (לצערי אין כרגע ביוטיוב את האנימציה של קטע זה בסרט):   https://www.youtube.com/watch?v=rdPbHDASbJw

[Meni Adler]

מלבד אלבומי הביטלס, ג'ורג' מרטין הפיק מוזיקאלית הקלטות רבות אחרות של אומנים אחרים.

מגזין 'הרולינג סטונס' מונה כאן 20 מהן: https://www.rollingstone.com/music/lists/george-martin-20-great-non-beatles-productions-20160309/paul-mccartney-and-wings-live-and-let-die-1973-20160309

[Meni Adler]

לאחר מבוא קצר זה, כל שנותר לעשות הוא לעבור על כל השירים של הביטלס, שיר אחרי שיר, להשוות בין הטייקים השונים של הקלטות השיר, לעמוד על התפתחות השיר מבחינת ההפקה המוזיקאלית, לבחון את האתגרים הטכניים שעמדו בפני מרטין ואת הכלים הטכנולוגיים שעמדו לרשותו, ולציין את הפתרונות החדשניים שלו. 

זה ייעשה במסגרת אחרת.

מה שכן, בשאיפה יתקיים ערב לזכרו במועדון 'קול שאון מאיר', סביב יום השנה למותו, בעוד כעשרה חודשים. בערב, נתהה קלות על המושג החמקמק 'מפיק המוזיקאלי', על חלקו במעשה היצירה, ועל תפקידו החברתי בעולם פוסט-מודרני. בפרט, ניגע בכמה 'עבודות' של מרטין בהקלטות הביטלס.

עד אז, מומלץ להגיע לערבים הבאים במועדון - זו התוכנית לשנה הקרובה:

- ערב על לאונרד כהן בהנחיית דוד פרץ, ביום ראשון הקרוב (10/4)

- ערב על בוב דילן בהנחיית דוד פרץ, ב 10/7

- 'אחרי החגים', הקרנה נדירה וחד פעמית של הסרט המוזיקאלי-פסיכאדלי Head של להקת המונקיז מסוף שנות השישים (בבימויו של ג'ק ניקולסון הצעיר) - מעין שילוב של 'חור בלבנה' ו 'שבלול'

- ערב זיכרון לג'ורג' מרטין, אפשהו במרץ 2017

[Meni Adler]

השבוע לפני חמישים שנה הקליטו הביטלס את השיר צוללת צהובה, וזה מזכיר לי שלא התייחסתי לכך שג'ורג' מרטין היה הראשון, למיטב ידיעתי, ששילב צלילי רקע בהקלטות שירים. למרטין היתה ספריה עשירה של צלילי רקע מעבודתו כמפיק תסכיתים (בארץ, בלאם ולילד / לבת ולבן ולמי שמתעניין / חתול בשק, למי שזוכר, היו צלילים קבועים לפתיחת דלת, נביחה, וכו').

השיר צוללת צהובה הוקלט תחילה ב 26/5/1966. כמה ימים אח"כ, ב 1/6/1966, פשטו הביטלס, ומרטין בראשם, על חדר האפקטים של אולפני אבי-רואד ולקחו לסטודיו 2 'שלהם' סאונדים מכל הבא ליד: חיכוך שרשראות, משרוקיות, צופרים, זרנוקי מים, פעמוני יד, אמבט בדיל ישן. לנון אף הגדיל לעשות והפריח בועות מים בגיגית בעוד חברי הלהקה משיטים במים את השרשראות של אלף ביקנל כאשר בריאן ג'ונס מהרולינג-סטונס מקיש על זכוכית. מלבד זאת, לנון ומקרתני נכנסו ל'תא התהודה' בסטודיו כדי להקליט את קריאות המלחים (ג'יבריש שכלל גם מחווה לטקסט של ברברה מור).

זה מה שיצא בסוף: https://www.youtube.com/watch?v=xj_xf_wCpRY

ואיך אפשר בלי הביצוע של עוגיפלצת וחבריו: https://www.youtube.com/watch?v=kDkbfJFwe6c

[Meni Adler]

מחווה לטקסט של ברברה מור --> לטקסט על ברברה מור

[

ברברה מור היתה רופאה שצעדה באותם ימים ברגל, למטרות צדקה, מ  Land's End ל John O'Groats. 

בהקלטה המקורית היתה הקדמה בה אמר רינגו, על רקע אפקט סאונד של צעדים (שקשוק חתיכת פחם בקופסת קלפים): 

And we will march to free the day, to see them gathered there, from Land O'Groats to John O'Green; from Stepney to Utrecht, to see a Yellow Submarine.

זה ירד בגירסה הסופית, אך ניתן לשמוע את זאת בגירסה שרקח מרטין בצד ב' של הסינגל Real Love (סקיצה שלנון השאיר, וג'ון פול ורינגו השלימו 16 שנים אחרי מותו) שיצא ב 1996.

]

[Meni Adler]

בהקשר זה, מעניין להשוות את האפקטים של 'צוללת צהובה' לאפקטים בשיר אחר ששר רינגו סטאר - 'גנו של התמנון' (שגם כתב והלחין) - המציג אף הוא עולם ימי קסום בסגנון של שיר ילדים.

לכבוד יום הולדתו של רינגו, החוגג היום 76 אביבים, הנה השיר לפניכם, מתוך האלבום אבי-רואד 1969 (הקליפ הוא הדמיה מודרנית מפוברקת): https://www.youtube.com/watch?v=ArkKbQG1_Mw

אם לצוללת צהובה היתה גרסה משלה ברחוב סומסום, גנו של התמנון זכה אף הוא לביצוע אלטרנטיבי ע"י קרמיט והחבובות (אל תפספסו את ההערה בסוף של זוג המבקרים הישיש והנרגן ביציע): https://www.youtube.com/watch?v=C-blaYP-0Ug 

[Meni Adler]

היום לפני 48 שנה, נכנסו הביטלס לסטודיו 2 באולפני אבי-רואד, לסשן הקלטות של שיר בלוז נחמד על רכבת הרים שכתב פול מקרתני, בעל השם המוזר Hekter Skelter.

השעה היתה מאוחרת, 22:30. הם עבדו כבר קודם כמה שעות על שיר אחר, cry baby cry של לנון. מן הסתם היו קצת עייפים ומותשים.

ביציאה מהאולפן חמש שעות אחר כך, בשלש וחצי לפנות בוקר, ישבה על סלילי הטייפ יצירת מופת יחודית בת 27 דקות, שהמציאה למעשה את ז'אנר הרוק הכבד.

טכנאי ההקלטות בריאן גיבסון מספר שהביטלס רצו להשיג צליל אוטנטי בהקלטה חיה, עם סאונד מסיבי וחי. לשם כך הפעיל צוות ההקלטה מכונה המייצרת הד לצלילים המנוגנים. הבעיה הייתה שבעוד שההקלטת כלי הנגינה של הביטלס היתה ברזולוציה וקצב של 15 אינץ' לשניה, מכונה ההד עבדה בשלושים אינץ' לשניה. זה יצר כאוס מוחלט, כך לחברי הלהקה לא היה מושג מה קורה בעולם החיצון. הם המשיכו והמשיכו לנגן בטירוף, עד שכעבור 27 דקות רינגו סטאר (המתופף) זעק: I've got blisters on my fingers (יש לי יבלות על האצבעות), ובכך סיים את ההקלטה.

גורג' מרטין לקח את ההקלטות (היו עוד שתי גרסאות קצרות יותר, בנות 10 ו 12 דקות) וערך מהן שיר של ארבע וחצי דקות, עם הסאונד היחודי, כולל זעקתו של רינגו סטאר. השיר נמצא על צד 3 של האלבום הלבן (1968, מצורף למייל זה).

במשך שנים ניסו מעריצי הלהקה לשים את ידם על הגרסה הארוכה של 27 הדקות, אך לשווא - ההקלטה שומרה היטב במרתפי EMI.

כשג'ורג' מרטין הוציא את קבצי האנטולוגיה בשנות התשעים, אשר כללו חומרים נדירים, הופעל עליו לחץ כבד מצד אוהדי הלהקה (ואני בתוכם) לכלול את הגרסה הארוכה של Hekter Skelter בחלק השלישי של האנטולוגיה. למרבה האכזבה הוא סירב לכך (ייתכן וזו הייתה זו החלטה שיווקית-כלכלית של בעלי חברת Apple).

עם כל הכבוד שאנחנו עושים לג'ורג' מרטין בת'רד הזה, מדובר בהחלטה אומללה.

[בשולי הדברים נעיר, כי צ'רלס מנסון, הרוצח הסדרתי המטורף של סוף שנות השישים, טען שההשראה למעשי הרצח האכזריים של חבורתו (ע"ע שרון טייט) הייתה השיר המדובר]

https://www.youtube.com/watch?v=UXOkzEXJuDs

[Meni Adler]

היום לפני 47 שנים, בשעה 14:30, הביטלס נכנסו לסטודיו 2 באולפני אבי-רואד כדי להקליט את השיר because של ג'ון לנון (שהוזכר כבר בת'רד זה). זו הייתה הפעם האחרונה בה עבדו כל חברי הלהקה יחד באולפן על הקלטת שיר.

אני מציין זאת, כי לחשוף סוד: ג'ורג' מרטין הדריך מילולית את ג'ון פול וגורג' כיצד לשיר את תשעת הקולות העומדים בבסיס השיר. ואכמ"ל

[Meni Adler]

היום לפני 48 שנים יצא לאור הסינגל הי-ג'וד.

התקליטון הכיל בצד א' את השיר 'הי ג'וד' הנצחי של מקרתני, ובצד ב' את השיר 'מהפכה' של לנון.

ציינתי כבר בת'רד קודם את שינוי מקצב הבס של מקרתני בשלש השניות האחרונות של השיר, אשר נחשף רק ברימסטר של מרטין ובנו לפני כמה שנים. 

מלבד זאת, ניצח מרטין על התזמורת בת 36 הנגנים המלווים את ה'נה נה נה נה' של ארבע הדקות האחרונות (מקרתני רצה מאה נגנים...), תוך התמודדות עם פערים מעמדיים - הנגנים הקלאסיים היו די עילאיים ומתנשאים על להקת הרוק הליברפולית של מעמד הפועלים (הסכימו למחוא כפיים רק לאחר שהוכפל שכרם).

בשיר 'מהפכה' הצליח הצוות של מרטין להגיע לסאונד דיסטורשן ייחודי - החזק ביותר בכל הקלטות החיפושיות -, בין היתר ע"י חיבור ישיר של צמד הגיטרות עם אפקט ה'פאז' לשולחן ההקלטות.

למעוניינים:

- הביצוע המפורסם של הי-ג'וד בתוכנית של דיויד פרוסט: https://www.youtube.com/watch?v=A_MjCqQoLLA

- הביצוע המצולם של 'מהפכה' באולפני טוויקנהאם: https://www.youtube.com/watch?v=BGLGzRXY5Bw

[regevianay .]

כמה פעמים בן אדם אחד יכול למות

תשנה כבר את הכותרת

בתאריך 26 באוגוסט 2016 בשעה 15:01, מאת Meni Adler <meni....@gmail.com>:

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Yerucham1' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל yerucham1+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל yeru...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/yerucham1.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

[Meni Adler]

איך שר לנון ב'המחר אינו ידוע': It is not dying, it is not dying

[Meni Adler]

אתמול לפני חמישים שנה חבש ג'ון לנון לראשונה משקפי ג'ון לנון (במסגרת תפקידו הראשי בקומדיה 'כיצד ניצחתי במלחמה' הוא נדרש להסתפר ולהרכיב 'משקפי סבתא' - השיער צמח אח"כ אך המשקפיים נותרו), אך זה לא קשור לג'ורג' מרטין.

לעומת זאת, שנתיים קודם לכן, אתמול לפני ארבעים ושמונה שנים, הוקלט סולו הגיטרה של אריק קלפטון לשיר הנצחי של ג'ורג' האריסון 'כשהגיטרה שלי מייבבת'.

ההקלטה הראשונה של השיר התבססה על הגיטרה האקוסטית של האריסון (בטכניקת ה finger-picking שרכש לנון ברישיקש - ראו דיר-פרודנס וג'וליה באלבום הלבן). השיר בגרסתו המקורית היה מינורי, נוגה, מהורהר. הקלטה נדירה זו יצאה לאור ע"י ג'ורג' מרטין ב 1996, במסגרת החלק השלישי של האנטולוגיה, ומצאה את דרכה חיש מהר לפס הקול של ההצגה 'כל אדם' שהועלתה בתיאטרון הקהילתי בירוחם (ליוותה את הסצינה המצמררת בה חולפים כל חבריו של מיכאל יואל על פניו בשתיקה).

במהלך העבודה על השיר התפתח דווקא הכיוון הרוקי-בלוזי. האריסון ניסה לשווא, במשך חמישה ימים, להגיע לאווירה ולסאונד של גיטרה מייבבת. בצר לו, הוא פנה לחברו הטוב אריק קלפטון בבקשה חסרת תקדים להצטרף להקלטה של שיר של הביטלס, ועוד בתפקיד של גיטרה מובילה. על עבוודת הגיטרה של קלפטון בשיר זה אין צורך להכביר מילים, ככה זה נשמע (הורידו את כל השירים של הביטלס מהרשת אז העלתי אותו לשרת באוניברסיטה על אפם ועל חמתם):  https://www.cs.bgu.ac.il/~adlerm/dat/WhileMyGuitarGentlyWeeps.mp3

שלושים ושמונה שנים אחר כך חזר מרטין להקלטה האקוסטית המקורית של השיר, והוסיף לה (יחד עם גיילס בנו - מרטין כבר בקושי שמע) עיבוד של כלי קשת. השיר בעיבודו המחודש של מרטין עלה לאחרונה ליוטיוב עם פרשנות וויזואלית: https://www.youtube.com/watch?v=VJDJs9dumZI

[שמוליק פלינט‎]

מצאתי את הגיבוי שהיה לי לפס הקול של ההצגה "כל אדם" (לא זוכר אם קיבלתי אותו ממני או מבמי):

https://www.dropbox.com/sh/78prtumagivyzm4/AADjnyNmNIvsavNf-aeneW3Ka?dl=0

--

‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'Yerucham1' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל yerucham1+...@googlegroups.com.

[Meni Adler]

תודה שמוליק (חשבתי כבר שזה שרד רק אצל הגנב, או הגנבת, של המחשב שלי)

אני רואה שבקטע המדובר (5 בפס הקול) יש מלבד הגיטרה האקוסטית של האריסון תוספת עדינה של אורגן בפזמון, המנוגן ע"י פול מקרתני:

https://www.youtube.com/watch?v=sAVJLQK6Eh8

מוכרח לומר שזה יפה בעיני יותר מכלי הקשת של ג'ורג' מרטין

בהקשר זה, רק אתמול גיליתי שיצא ביפן ב 2004 בוטלג של ששה דיסקים (The Beatles Anthology Outtakes), המקבילים לדיסקים באנטולוגיה של מרטין, עם טייקים אלטרנטיבים לחומר שמרטין הוציא (יש שם לדוגמא את טייק 3 האגדי של 'שדות תות לנצח'!). 

בפרט יש שם גרסה מקבילה לקטע האקוסטי המדובר, עם עיבוד שונה של האורגן של מקרתני ועם שני קולות של האריסון:

https://www.youtube.com/watch?v=EBV_AkqQaNQ

--

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל yerucham1+unsubscribe@googlegroups.com.

[Meni Adler]

היום לפני 50 שנה הקליטו החיפושיות את השיר 'שדות תות לנצח' (Strawberry Fields Forever). בכך התחילה עונת ההקלטות של האלבום 'להקת מועדון הלבבות הבודדים של הסמל פפר'  – לדעת רבים, סשן ההקלטות החשוב ביותר במאה העשרים.

[מפאת חשיבות העניין, זה הולך להיות קצת ארוך (השתדלתי מאד לקצר) – אפשר להסתפק בידיעה הנ"ל, כבמעין פריט טריוויה, ולחתוך כאן]

בקיץ 1966 נדמה היה כי לביטלס נגמר הסוס. במשך ארבע שנים אינטנסיביות ביותר, תוך כדי מסעות הופעות אינסופיים ברחבי העולם (חוץ מבישראל...), הניבה הלהקה יבול בלתי נתפש של שבעה אלבומים, שלשה עשר סינגלים, כמה איפיז, ושני סרטים. הסגנון המוזיקלי של הלהקה הלך והתפתח לכיוונים חדשים בכל אלבום - במילים, בלחן, במנעד הכלים, ברעיונות האומנותיים, בעיבוד, ובטכניקות ההקלטה. באוגוסט 1966, לאחר למעלה מ 1400 הופעות מוטרפות, מודיעה הלהקה שהיא לא תופיע יותר לעולם. ג'ון לנון הופך לשחקן קולנוע ומככב בקומדיה 'מדוע ניצחתי במלחמה', פול מקרתני פונה אף הוא לתחום הקולנוע ומלחין את פסקול הסרט 'דרך המשפחה' (הוקלט ע"י ג'ורג' מרטין ואף זכה בפרס יוקרתי), ג'ורג' האריסון מחפש את עצמו במסע רוחני בהודו, ורינגו סטאר פורש לאחוזתו החדשה בסנט ג'ורג' היל (לאחר שדאג שלא תוצב שם מערכת תופים).

ופתאום, ב-24 לנובמבר 1966, חוזרים חברי הלהקה - עטורי שפמים, עם לוּק פסיכאדלי חדש - לסטודיו 1 באולפני 'אבי רואד', כדי לעבוד בחֵירוּת אומנותית מוחלטת, ללא לחץ של הופעות, על אלבום חדש. הקונספט המתוכנן היה אלבום העוסק בילדותם של חברי הלהקה בליברפול.

ג'ון לנון הגיע לאולפן ובאמתחתו הקלטת דמו ביתית של שיר שכתב במהלך צילומי הסרט 'כיצד ניצחתי במלחמה'. ההשראה לשיר היתה בית מחסה לילדים בליברפול בשם Strawberry Fields (שדות תות) של ארגון הצדקה 'צבא הישע', בו נהג לנון לשחק עם חבריו בילדותו. מילות השיר לא עסקו במקום הקונקרטי אלא המריאו על כנפי הדמיון לעולם פסיכאדלי מיסתורי ומהורהר:

תנו לי לקחת אתכם מטה

כי אני הולך אל שדות התות

שום דבר אינו אמיתי

ואין במה להיאחז

שדות תות לנצח

כך נשמעה הקלטת הדמו: https://www.youtube.com/watch?v=ZHaiSxJWKg4

חברי הלהקה עובדים על השיר, ובסוף היום מקליטים את הגרסה הראשונה, 'טייק 1': https://www.cs.bgu.ac.il/~adlerm/dat/sff-t1.mp3

על אף שמדובר בעיבוד יפהפה עם אלמנטים מעניינים (שימו לב ל'עליות' ול'ירידות' בגיטרה של האריסון), לנון אינו מרוצה. הוא מחפש משהו חדש יותר, מהורהר יותר, דמיוני יותר. הוא משכנע את ג'ורג' מרטין, מיודענו, לפתוח מחדש את השיר ולנסות כיוונים אחרים. לאחר חמישה ימי חופשה מתכנסים שוב חברי הלהקה ומקליטים את השיר בגישה חדשה, עם סאונד שונה (מקרתני מנגן קבוצת חלילים בכלי לא ידוע בשם 'מלוטרון' - קלידים המפעילים סרטי הקלטה שהוכנו מראש, אולי החשיפה הראשונה של כלי זה לעולם [האב הקדמון של הסינטיסייזר, שהפך בהמשך לכלי הדגל של להקות הרוק המתקדם בשנות השבעים]). 

ככה נשמע טייק 3: https://www.youtube.com/watch?v=wqzBgLB4Rdo

וכך נשמע טייק 7: https://www.cs.bgu.ac.il/~adlerm/dat/sff-t7.mp3

לנון, יצירתי מתמיד, אינו מסתפק בכך. הוא מחפש דרך לבטא את עולמו הפנימי, הנע בין חזיונות פסיכדליים לדרמה קיומית קודרת ואפילה. הוא מחליט לשלב מצד אחד כלי מיתר וכלי נשיפה דרמטיים, ומן הצד השני צלילים מופשטים והזויים. מרטין מארגן נגני אולפן להקלטת כלי המיתר והנשיפה ועובד עם חברי הלהקה ועם טכנאי ההקלטות על שילוב הקלטות הפוכות, ועוד המצאות מהמצאות שונות. 

ככה נשמע טייק 26:  https://www.youtube.com/watch?v=hVM0WE5Fis0 

לנון, פדנטי מתמיד, אהב את החלק הראשון של טייק 7 ואת החלק השני של טייק 26, ורצה לשלב ביניהם. אך הייתה בעיה אחת קטנה, הם הוקלטו בקצב שונה, ובסולם שונה. מרטין חשב שהשילוב ביניהם בלתי אפשרי, אך ג'ון התעקש. הם חזרו להקלטות וגילו להפתעתם, שההבדל בקצב של ההקלטות זהה באופן יחסי להבדל בסולם (מקרי לחלוטין). מרטין וג'ף אמריק, טכנאי ההקלטות האגדי, שיחקו עם הקצב של טייק 26 עד שהאטו אותו לקצב של טייק 7. לאחר מכן הם חיברו את הדקה הראשונה של טייק 7 עם ההמשך של טייק 26 (בדיוק ב 1:00, בנקודה בה הופכת האווירה בשיר לקודרת ואפלה). 

כך נשמע התוצר הסופי: https://www.cs.bgu.ac.il/~adlerm/dat/sff.mp3

[לנון לא היה מרוצה גם מזה, ואיים שהוא יפתח את ההקלטה מחדש, אך לאף אחד כבר לא היה כח]

לאחר 'שדות תות לנצח' הקליטה הלהקה את 'סמטת פני' (Penny Lane) – שירו הנצחי של פול מקרתני על שכונת ילדותם (עם החצוצרה מהקונצ'רטו הברנדנבורגי השני של באך) – כנדבך נוסף לאלבום הנושא המתוכנן. בסופו של דבר, תוך כדי העבודה באולפן, השתנה הקונספט של האלבום, להופעה דמיונית של להקת 'מועדון הלבבות הבודדים של הסמל פפר'. שני השירים הנפלאים העוסקים בילדותם של חברי הלהקה יצאו כסינגל ב-17 לפברואר 1967 (נחשב עד היום לסינגל הטוב ביותר בכל הזמנים), ולא נכללו באלבום. הביטלס גם צילמו קליפים לשני שירים אלו (חידוש גדול באותה תקופה). 

כך נראה הקליפ של שדות תות לנצח (אפל הורידו אותו מהרשת, כאן זה שרד איכשהו באיכות קצת נמוכה): http://www.jukebo.com/the-beatles/music-clip,strawberry-fields-forever,3llxu.html

עונת ההקלטות נמשכה כמעט חמישה חודשים, פרק זמן חסר תקדים בסטנדרטים של אז (האלבום הראשון של הביטלס ב 1963 הוקלט ב-12 שעות). בראשון ליוני 1967 יצא האלבום 'להקת מועדון הלבבות הבודדים של הסמל פפר', חמישה ימים אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים, והשאר היסטוריה.

ההקלטה של 'שדות תות לנצח' סימנה את הכיוון של כל עונת ההקלטות: אורך רוח, דינאמיות, חדשנות טכנולוגית, חירות יצירתית, פתיחות, חופש ממוסכמות, ביטול גבולות מוזיקליים. אך בעיקר הגדירה ההקלטה מחדש את אומנות הרוק ואת תפקידו של המפיק המוזיקלי. המעשה האומנותי ברוק ממוקד מעתה בדינמיקה של אולפן ההקלטות, בעבודה המתמשכת על האלבום, במשחק עם הרעיונות המוזיקליים. המילים והלחנים מהווים רק נקודת מוצא למסע נסיוני, טכנולוגי, יצירתי. מצד אחד עולה חשיבותו של המפיק בשל ההתמקדות בעבודת האולפן, עליו הוא מופקד. אך מצד שני, הוא כבר אינו בעל הסמכות על תהליך ההפקה. חברי הלהקה, בעבודתם המשותפת באולפן, משרטטים אט אט את הקו האומנותי של האלבום, בעוד המפיק, איש המקצוע המנוסה, 'המבוגר האחראי', ממפה את הרעיונות לפתרונות קונקרטיים, מייעץ ומכוון.

גורג' מרטין – אלגנטי, אינטליגנטי, קשוב, פתוח, חדשן, מקצוען - היה ללא ספק האדם הנכון לעמוד בצומת מעבר זו של ההפקה המוזיקלית. בעיני הוא מגלם באופן השלם ביותר את דמות המפיק המוזיקלי בעידן המודרני.

סוף הפוסט. תום הת'רד

[Meni Adler]

שנה למותו

[Meni Adler]

בשולי הדברים, אמרו מעתה "סר ריצ'ארד סטארקי"

[Ora Adler]

שבוע שעבר היה שנתיים למותו.

צריך לעשות לו יארצייט

--
--
כדי לכתוב ל"אפיקים ירוחם", שלח הודעת דואר אלקטרוני אל afi...@googlegroups.com
כתובת האתר המלא של אפיקים: http://groups.google.co.il/group/afikim
 
לביטול הרשמה מקבוצה זו, שלח דוא"ל ל afikim-unsubscribe@googlegroups.com
---
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "בית הכנסת אפיקים בנגב - ירוחם" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to afikim+unsubscribe@googlegroups.com.
For more options, visit https://groups.google.com/d/optout.

[Meni Adler]

אתמול נפטר ג'ף אמריק, טכנאי ההקלטות האגדי של הביטלס, יד ימינו של ג'ורג' מרטין. 

[האיש שבזכותו סונכרן טייק 26 של 'שדות תות לנצח' עם טייק 7 - כפי שפורט בפוסט האחרון]

יהי זכרו ברוך

</b

[Meni Adler]

ג'ף (אמריק...), אגב, היה העד היחיד לסשן ההקלטה של 'היי בולדוג', והמקור המוסמך האחרון לשאלה 'מי מנגן את סולו הגיטרה?' - קיימת מחלוקת גדולה בסוגיה זו, ג'ף טען שזה הריסון.

שאלה הרת גורל זו נובעת מכך שההקלטה של השיר התבצעה ביום אחד ללא רישום מסודר.

ההקלטה של 'היי בולדוג' צולמה באופן די מוזר כקליפ ל'ליידי מדונה'. הצילום של סולו הגיטרה ירד בעריכה כי לא קיים סולו כזה ב'ליידי מדונה'. לאחר השידור בטלוויזיה נעלם/נגנב סרט הצילום המקורי, ואבד השריד האחרון המתעד את הסולו.

בקליפ של 'ליידי מדונה' ניתן לראות שהם שרים בכלל שיר אחר. לאחר שנים היה ניסיון להחזיר עטרה ליושנה ולסנכרן את הקליפ עם 'היי בולדוג' המקורי. למרבה הצער חסר הצילום של סולו הגיטרה.

כך נראה הקליפ [שימו לב איך ב 1:02, לפני הסולו, ג'ון מעביר/מחזיר לג'ורג' את הגיבסון האדומה שלו (של הריסון) - יש על זה הרבה דרשות]:  https://www.youtube.com/watch?v=M4vbJQ-MrKo