בוקר טוב - נושא הלימוד להיום - סוכה גזולה
אחיה
מצד אחד קיימת תחושה שלא מיצינו אתמול את הסוגיה (בלשון המעטה), ומצד שני
לא נדרוך במקום.
לכן, נושא הלימוד היום עומד בפני עצמו - סוכה גזולה, ובכל זאת יש לו
נקודות השקה די חשובות לסוגיה של אתמול (מצווה הבאה בעבירה) כך שאפשר
בשמחה עדיין להגיב לדיון של אתמול, או לכתוב היום עם או בלי קשר לדיון של
אתמול.
מכל מקום, סוגיות בסיסיות בעניין סוכה גזולה:
סוכה לא (הדף שאותו נלמד היום בבקיאות. סוכה גזולה בעמוד א)
סוכה כז:
ירושלמי סוכה ג א
ראשונים: רש"י ותוספות סוכה לא.
מומלץ לנסות לחשוב לבד - מה דין סוכה גזולה, האם זה כתוב במשנה; מדוע דין
לולב הגזול מפורש במשנה ודין סוכה גזולה לא מפורש במשנה; מדוע שיהיה דינם
שונה; האם לפי ר' אליעזר דינם שווה לגמרי - מה היסוד לפסול סוכה גזולה
ומה היסוד לפסול לולב גזול;
והאם כל זה מאיר באור חדש את מצוות חג הסוכות?
אין תשובות קלות, ומצד שני - כדאי להתאמץ קצת ולמצוא מענה.
בהצלחה לכולנו, והרבה יישר כח.
'ניפגש' בעזרת ה' הערב בין 21:00-22:00 (פתחו את תיבות הדואר שלכם!)
אחיה
נעה
הפסול של לולב הגזול וכן של הדס גזול, ערבה גזולה ואתרוג גזול מפורש
במשנה. אך למען האמת נראה שהמשנה חוזרת על העקרון הזה ומציבה אותו בראש
המשניות העוסקות בכשרותם של ארבעת המינים מפני שזהו הנושא שבו פותחת
התורה את הציווי על ארבעת המינים (ויקרא כג מ): "ולקחתכם לכם". לעומת
זאת, סוכה גזולה אינה נושא לדיון במשניות (אם אינני טועה), וגם אם היא
פסולה אין זה מפורש במשנה, מפני שזהו אינו נושא עיקרי בציווי התורה
(לפחות בפרשת אמור - ויקרא כג מ): "בסוכות תשבו שבעת ימים".
מצוות ארבעת המינים היא מצווה של לקיחה (בלשון חז"ל לקיחה היא קנייה; אין
כאן פרשנות של המילה הזו בתורה, כיוון שהתורה אינה קוראת לקנייה לקיחה,
ובכל זאת רמז יש כאן (כבמדרש רבה). עיקר הדרשה מבוסס על המילה לכם).
נראה לי שזו תחילת הדרך לפתרון החידה על ההבדל בין לולב גזול ובין סוכה
גזולה.
העיקרון של מצווה הבאה בעבירה כמובן שייך בכל מצווה, וממילא יש מקום לדון
בשאלת כשרותה של סוכה גזולה כמו של מצה גזולה או הפרשת חלה מעיסה גזולה.
נדמה לי שמצוות נטילת הלולב מכוונת לשמחה במה שיש לנו, ולפיכך הכרחי
שהלולב יהיה משלנו - "ולקחתם לכם... ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים".
לעומת זאת, מצוות הישיבה בסוכה מכוונת כמעט לכיוון ההפוך, כלומר לזכרון
של העובדה שאילו לא הוציאנו הקב"ה ממצרים והשגיח עלינו במדבר הרי לנו לא
היה כלום. במצווה שעניינה הזכרון שמה שיש לנו אינו ממש שלנו אין מקום
להדגיש את פסול הסוכה הגזולה או את הצורך שהיא תהיה שלנו.
כמובן, זהו כיוון ראשוני, ויש גם צורך לעיין בשיטת ר' אליעזר ועוד.
ובכל זאת, בינתיים, ננקוט מיהא פלגא בידן.
כל טוב,
אחיה
חיים א.
לולב שאול.
אחיה בן פזי
יעקב לוי
'סוכה גזולה'. (הוא מסייג את זה בגלל דרשה מן הפס' - אבל כך הפשט..)
מאיפה המקור לפסול סוכה גזולה (חוץ מהסברא הפשוטה למצוה הבאה בעבירה?)
חיים א.
ושם יצא לי ללמוד משנת יעב"ץ (ראש השנה נ"א) בעניין "מצוה הבאה בעבירה"
לגבי סוכה גזולה:
הגמ' אינה לומדת את הפסול של סוכה גזולה מ"מצוה הבאה בעבירה". הריטב"א
מביא בשם התוס' שדין מצוה הבאה בעבירה שייך רק במצוות שבאות לרצות.
הריטב"א עצמו מקשה, הרי גם לגבי מצה אומרים מצוה הבאה בעבירה (מצה גזולה,
מצת טבל).
המנחת-חינוך מסביר שמצוה הבאה בעבירה היא פגם בגברא (שעבר עבירה) ולא
בחפצא, ולכן הסוכה עצמה אינה פסולה, ואם ישב בה (למעט הלילה הראשון) לא
נחשב שישב מחוץ לסוכה. גם זה קשה, כיוון שבלולב משמע שהפסול הוא בחפצא.
עוד שאלה: איך נכנס לכל הסיפור הזה מקור אחר לגמרי למצוה הבאה בעבירה
שמופיע בירושלמי - “אלה המצוות", אם עשיתן כמצוותן הרי הן מצוות, ואם לאו
אינן מצוות.
היעב"ץ מסביר שישנם צווי דינים במצוה הבאה בעבירה: האחד הוא אכן מה
שמופיע בירושלמי והוא מתייחס לגברא (ורק למצוות דאורייתא), והשני הוא מה
שמופיע אצלנו בסוכה, והוא הופך את החפצא שנעשתה בו עבירה לפסול. על פסול
זה אומרים תוס', שהוא שייך רק במצוות הבאות לרצות, כיוון שהלימוד הוא
מקרבן – "והבאתם גזול...” - אי אפשר לרצות את הקב"ה עם חפץ שנעשתה בו
עבירה. לכן ארבעת המינים (שבאו לרצות) פסולים, וסוכה לא. אכמ"ל, עיי"ש.
(נקודה מעניינת בדבריו - יש מחלוקת אמוראים לגבי לולב בחוה"מ, האם גם הוא
פסול אם הוא גזול – לדבריו המחלוקת היא האם גם בחוה"מ ארבעת המינים באים
לרצות כמו ביום הראשון, או שהם רק זכר למקדש.)
> > מה אתה אומר?-הסתר טקסט מצוטט-
>
> -הראה טקסט מצוטט-