שלום וברוכים הבאים
אחיה
מה השם האמיתי שלהם: אות, זיכרון, טוטפות, או תפילין? ומה המשמעות של
השם?
מה באים התפילין להזכיר?
כולם מוזמנים להשתתף בדיון - גדולים וקטנים, ואפילו כולנו חכמים כולנו
נבונים כולנו יודעים את התורה, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד זה מזה.
אין מה להתבייש.
יישר כח לכולם, ובהצלחה רבה,
אחיה
חיים א.
ו"זיכרון" אינם בהכרח שמות, אלא תפקידים. ואם כך, אז גם טוטפות אינו שם,
כי הוא מגיע בתקבולת ל"אות". באו חכמים וקראו להם תפילין.
אחיה בן פזי
עמוס אליצור
א. הבדל שעולה מכל הפרשיות בין תש"י לתש"ר הוא שבתפילין של יד ישנה
חשיבות למעשה הקשירה - "וקשרתם", ואילו בתש"ר הדרישה היא ההוויה - עצם
מציאותן של התפילין על הראש. הבדל זה הוא עקבי, ובטוח יש לו משמעות.
נקודה למחשבה. ייתכן שזה קשור לכך שהיד היא האיבר של העשייה, והראש הוא
האיבר של החשיבה. (אגב, הבדל זה בא לידי ביטוי גם בניסוח של הרמב"ם
בסהמ"צ, עיינו שם). אשמח לדעת אם מישהו נתקל בהסבר להבדל הזה, וגם אם יש
באחד הפוסקים או השו"תים נפק"מ הלכתית לכך (למשל האם יוצאים יד"ח כאשר
מישהו אחר קושר את התפילין לגופך. לכאורה בתש"ר אמורים לצאת, אך בש"י לא.
אם כי למעשה נראה לי ברור שיוצאים בשניהם. אבל אולי זה מדין שליח,
ומעניין מה יהיה הדין כאשר גוי או קוף קושר ליהודי תפילין).
ב. השם תפילין מבטא קשר שישנו בין התפילה לתפילין (ואף התפילין עצמן
נקראות בלשון יחיד תפילה: 'העושה תפילתו עגולה - סכנה ואין בה מצווה').
אכן בתודעתנו התפילין קשורות לתפילה (בעיקר לשחרית, אא"כ אתה בוגר
מקו"ח...), אולם לכאורה מפשט התורה מצוות תפילין שייכת לקבוצת המצוות
שקשורות לתלמוד תורה, שתפקידן ללמד אותנו או להזכיר לנו את דברי התורה.
(למען תהיה תורת ה' בפיך). ואולי כבר בשינוי השם התחיל התהליך המהותי של
מעבר מהנחת תפילין כל היום - כולל במעשי החולין, להנחת תפילין בתפילה
בלבד.
ג. ועוד וורט קטן שקשור לתפילין, וגם לימי הפורים שאנחנו עסוקים בלחסל את
אחרוני שרידיהם.... אמרו חז"ל: אורה - זו תורה, שמחה - זה יו"ט, ששון -
זו מילה, ויקר - אלו תפילין. אפשר לבאר שאותו תהליך שקרה בעולם, קרה גם
באדם: בעקבות מחיית עמלק זכינו לאורה - קבלה מחדש של התורה. וכך גם בגוף
האדם - בעקבות המילה, שהיא הסרת העורלה, שמושווית לעמלק, זכינו לתורה על
הגוף, הלוא היא התפילין.
עד כאן הגיגיי להיום.
כל טוב לכולם,
עמוס.
צבי קורן
שתי מחשבות שעלו לי בראש בקריאה ראשונה של המקורות ושל התגובות שלכם:
א. הסבר אולי פשטני קצת לזה שעל היד התפילין נקראים "אות" ואילו על הראש
"זיכרון" או "טוטפות":
בפשט הפסוקים בשתי הפרשיות הראשונות טעם המצווה של תפילין היא "למען תהיה
תורת ה' בפיך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"-
אמנם זהו רק דימוי ואין הכוונה ליד של הקב"ה ממש, אבל אולי בכל זאת לכן
התפילין שעל היד הם ה"אות", הסימן, ואילו על הראש זה זכרון לכך.
ב. עמוס, בקשר לנפק"מ הלכתיות להבדל שבין תפילין של יד לשל ראש- לפחות
ניסוח הברכות לאשכנזים מלמד על ההבדל המהותי שביניהם.
המשך ערב נעים...
> > איזו מילה זה מזכיר, ואיל היא קשורה לתפילין?-הסתר טקסט מצוטט-
>
> -הראה טקסט מצוטט-
אחיה בן פזי
אחיה בן פזי
ילקוט שמעוני תורה פרשת בא רמז רכב
ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך מכאן אמרו כל המניח תפלין כאילו קרא בתורה וכל הקורא בתורה פטור מתפלין
התפילין משמשות כעין 'תורת הדרך'. מי שעוסק בתורה עסוק בקשר עם הקב"ה, ומי שיוצא לעסקיו נוטל עימו מעין ספר תורה כרוך בזרועו, בדומה לספר התורה של המלך שנכנס ויוצא עימו. לכן, העוסק בתורה פטור מתפילין, והמניח תפילין כאילו קרא בתורה, שהיא עימו והוא כקורא בה כל ימי חייו.
היום, באופן מהופך ומפתיע, חוסר היכולת שלנו לשמור על נקיון גופנו, כפי שהדבר מעוגן גם בשולחן ערוך מביא אותנו למצב שבו איננו יכולים להניח תפילין במשך כל היום. והנחת התפילין מזוהה אצלנו דווקא עם שעות העיסוק בקדושה (!!!).
במילים אחרות, ירידת הדורות הביאה אותנו למצב שבו ה' אינו מלווה אותנו בכל עת ובכל שעה, והדבר בא לידי ביטוי בכל רבדי החיים - הגוף שלנו אינו שמור ונקי, והתודעה והזיכרון שלנו אינם חקוקים בחותם שמו של הקב"ה שנקרא עלינו. היום אנו מסתפקים, ואולי ראוי שלא נסתפק בכך, בשעות ספורות במשך היום של קריאה לה' בתפילה, שבהן אנו מניחים את התפילין.
אז מה אתם אומרים... נשתדל להניח תפילין גם במשך הלימוד שאחרי התפילה? ואולי בזמן תפילת מנחה ומעט אחריה?
אחיה
חיים א.
חשיבה-הכרה), מלבד העובדה שהרב יעקובי הביא אותם גם כן בשיעוריו, בשם
המהר"ל והשפת-אמת (כשלמדנו את סוגיות סת"ם ב'מנחות', זמן קיץ התשס"ו). גם
הראי"ה, לדבריו, מחלק בין תש"י לתש"ר, אך אצלו הדגש בתש"י הוא על הרגש.
יכול להיות שזו הסיבה לכך שישנם שני שלבים בהנחת התפילין על היד, לפני
הנחת התש"ר ואחריה, כנגד הרגש וכנגד המעשה, שמגיע גם הוא מהלב. על זו
הדרך, הרב יעקובי גם הסביר שתפילין של יד קשורות יותר לתפילה, ותפילין של
ראש קשורות יותר לתורה. התפילין מזכירות לנו את יציאת מצרים ואת האמונה
המבוססת עליה, אך יצי"מ אינה שלמה ללא מתן תורה, אלה שני שלבים במהלך
אחד. אכן, יש להן תפקידים שונים, הפועלים על שני החלקים המרכזיים באדם -
הלב (המביא ישירות לידי מעשה) והשכל.
כמובן שאינני זוכר זאת בעצמי - הדברים לקוחים מסיכומם של חגי דיאמנדי
וחננאל פייג בחוברת "יש גורסים אחרת" בהוצאת מחזור י"ג, עיי"ש.