שלום לכולם,
ראשית יישר כוח אחיה על ההשקעה.
אני הייתי מחלק את פרק א' כך:
המשניות א-ג מדברות על הלכות בדיקת חמץ.
המשניות ד-ז מדברות על הלכות יום יד' שהם 1. עד מתי מותר לאכול את החמץ 2. דיני ביעור חמץ האם ניתן לבער כל החמץ ביחד כולל חמץ של תרומה טהורה וטמאה או לא?
ולשאלתו של איתן זוסמן לענ"ד יש הבדל עקרוני מאוד בין פרק א' לפרק ב'. שאילו בפרק א' אנו מדברים לפני שעת איסור הנאה מחמץ ואילו בפרק ב' אנו מדברים לאחר שכבר התחיל איסור הנאה מחמץ.
לכן גם לא ניתן להוכיח מפרק א' על פרק ב' לגבי השאלה כיצד צריך לבער את החמץ. כי יש כאן שתי שאלות: א. לפני זמן ביעור חמץ האם חייבים לבער בשרפה? ב. אחר זמן איסור הנאה מחמץ האם חייבים לבער בשרפה? חכמים שחולקים על ר"י לאחר זמן איסור הנאה מחמץ (ב,א) כ"ש שיסברו כך לפני איסור הנאה מחמץ. ואילו ר"י שמחייב בשרפה לאחר איסור הנאה מחמץ סביר להניח שיתיר לבער בצורה אחרת לפני איסור ביעור חמץ אף שהדבר לא כ"כ ברור מדבריו. מכיוון שכל הסיבה שמחייב לבער ע"י שרפה דווקא הוא מדין "נותר" אבל לפני איסור הנאה מחמץ לא שייך לומר שהחמץ דמי ל"נותר" ולכן סביר להניח שיתיר לבער אף בלי שריפה. וכ"ש כמו שניתן לבער החמץ ע"י ביטול אזי מדוע שלא יהיה ניתן לבער ע"י פירור החמץ או זריקתו לים או סתם להניח אותו במקום הפקר לשיטת ר"י!
בברכה