לימוד פרשת השבוע - פרשץ שופטים

[אחיה‎]

שלום וברכה לכולם,

כולם מוזמנים לשרשר שאלות, הרהורים ומחשבות על פרשת השבוע.
נשמח לחשוב עליהן בשבת ו'להיפגש' לדון עליהן מעט במוצאי שבת
(21:15-22:00).

יישר כח לאיתן זוסמן שכבר החל במלאכה,
ויישר כח לכל הלומדים באשר הם,

חודש טוב ושבת שלום,

אחיה

[אסתי ונדב אנסבכר‎]

לפני השאלה על הפרשה, יישר כח גדול לאחיה על הארגון וההובלה, ולכל התורמים והמשתתפים על הדבר הנפלא הזה. לצערי, לא הספקתי להיות שותף מספיק, בע"ה בשנה הבאה, או בבין הזמנים הבא...

ולפרשת השבוע -

יש שני פסוקים בפרשה, שחוזר בהם ביטוי דומה. אני "מרגיש" שיש איזשהו קשר ביניהם, אך לא הצלחתי לבררו מספיק. אשמח לשמוע אם יש למישהו רעיונות או שהוא מכיר התייחסויו לכך.

(יט, ה) וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי: 

(כ, יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:

 

בכלל, השורש נ.ד.ח מופיע (לפי מה שמצאתי) בתורה רק בספר דברים, חמש פעמים נוספות, כולם בהקשר של הדחה לע"ז.

אולי, יוכל לצאת מכאן הסבר כלשהו לביטוי התמוה "כי האדם עץ השדה". אשמח לשמוע.

שבת שלום

[אריאל פ‎]

אני אולי משבית שמחות אבל יכול להיות שהפועל נדיחה משמשת לגרזן כשם שנעילה משמשת נעלים וחרישה משמשת למחרשה.

בתאריך 21 אוגוסט 2009 15:26, מאת אסתי ונדב אנסבכר <esti...@gmail.com>:

[חיים א.‎]

אדרבה, זה רק הופך את השורש נ.ד.ח לייחודי יותר, וצריך לברר למה הוא
מופיע רק לגבי גרזנים ועבודה-זרה (וגם לגבי בהמות אובדות במצות השבת
אבידה).

On 22 אוגוסט, 22:13, אריאל פ <ariel...@gmail.com> wrote:
> אני אולי משבית שמחות אבל יכול להיות שהפועל נדיחה משמשת לגרזן כשם שנעילה
> משמשת נעלים וחרישה משמשת למחרשה.
>

> בתאריך 21 אוגוסט 2009 15:26, מאת אסתי ונדב אנסבכר <estina...@gmail.com>:

>
>
>
> > לפני השאלה על הפרשה, יישר כח גדול לאחיה על הארגון וההובלה, ולכל התורמים
> > והמשתתפים על הדבר הנפלא הזה. לצערי, לא הספקתי להיות שותף מספיק, בע"ה בשנה
> > הבאה, או בבין הזמנים הבא...
> > ולפרשת השבוע -
> > יש שני פסוקים בפרשה, שחוזר בהם ביטוי דומה. אני "מרגיש" שיש איזשהו קשר
> > ביניהם, אך לא הצלחתי לבררו מספיק. אשמח לשמוע אם יש למישהו רעיונות או שהוא
> > מכיר התייחסויו לכך.
>

> > (יט, ה) וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים *וְנִדְּחָה
> > יָדוֹ בַגַּרְזֶן* לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת

> > רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי:
> > (כ, יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ

> > לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ *לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן* כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל

> > וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:
>
> > בכלל, השורש נ.ד.ח מופיע (לפי מה שמצאתי) בתורה רק בספר דברים, חמש פעמים
> > נוספות, כולם בהקשר של הדחה לע"ז.
> > אולי, יוכל לצאת מכאן הסבר כלשהו לביטוי התמוה "כי האדם עץ השדה". אשמח לשמוע.

> > שבת שלום-הסתר טקסט מצוטט-
>
> -הראה טקסט מצוטט-

[אסתי ונדב אנסבכר‎]

שבוע טוב אריאל (וכולם), אני שמח שיש התייחסות לדברים.

אתה כלל לא משבית שמחות, להיפך, כדברי חיים. ייתכן מאד שהפועל נ.ד.ח הוא הפועל המשמש את השימוש בגרזן, וייתכן גם ששתי הדוגמאות הן שורשים שונים (ודומים, יחוו את דעתם מומחי הלשון שבינינו). ברור שיש כאן שימוש חריג בביטויים דומים, ונראה שאנו נקראים ללמוד מכאן משהו.

קצה חוט שעלה לי בשבת - 

בפרשיית המצור על העיר מופיע הביטוי "כי האדם עץ השדה", והפרשנים 'התפתלו' בניסיונות לבארו ולשייכו לפרשייה. אולי פרשיית השמירה על העצים במצור, ששמה דגש בולט על הניואנסים בין העצים השונים (מאכל/סרק), מלמדת אותנו שיעור ביחס הנדרש לברואי הקב"ה. הפרשייה שולחת אותנו באמצעות הביטוי המשותף "לנדוח עליו גרזן"/"ונדחה ידו בגרזן", אל פרשיית רוצח בשגגה, שם אנו מבינים שאם לעצים עלינו להתייחס ברחמנות ובזהירות, ק"ו לבנ"א (ובזהירות אוסיף, אולי "כי אדם עץ השדה" שאול מפרשייה זו, ומשמעו - תתייחס לאדם לפחות כמו שאתה מתייחס לעצים). כלומר, הדוגמא שמביאה התורה לרוצח בשגגה הוא הסיפור המסויים הזה, שמספר על שני חברים שיצאו לחטוב עצים (מה יחס התורה לחטיבת עצים זו? נק' למחשבה), והאחד לא נזהר מספיק בחיי חברו.

שלב נוסף אפשרי, לאחר שמהעצים למדנו את ערך חיי האדם הפרטי, נוכל לחזור לפרשיית המצור, ולנסות לחשוב ולהבין את ערך חיי כלל, עליהם אנו עורכים מצור, דבר שמשתלב היטב ברצף פרשיות המלחמה.

שבוע טוב לכולם ובהצלחה באשר הם