וכן יש להקשות על ראיית הנגעים דתנן להדיא (נגעים פ"ב מ"ד) כיצד ראיית הנגע האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים האשה כעורכת וכמניקה את בנה, והיינו עירומה כמפורש בפיה"מ לרמב"ם שם.
ועי' בפנים יפות ויקרא י"ד שנתקשה בדברי התוס' בשבועות (ג' ע"א ד"ה ועל הזקן) ומסיק וז"ל,
ונראה דס"ל לתוס' אפילו אשה כהנת כשירה לתגלחת, דהא בקידושין דף ל"ו [ע"א] חשיב מתניתין כל העבודות שנאמר בהם בני אהרן, משמע דכל היכא דלא כתיב בני אהרן אף על גב דכתיב כהן כשר בכהנת, וכן משמע דאין זה דרכי נועם שיצטרך הכהן באשה המצורעת לגלח בית הסתרים, אע"כ דכהנת נמי כשירה לגלח, וכו' עכ"ל.והוא חידוש נפלא, ואפשר שאף לראיית הנגעים כשרה כהנת, ולכאורה היינו בת כהן, ובתנחומא לכאורה משמע דאף אשת כהן, דהכי איתא התם (תזריע אות ו')
מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, נתמטה ידו, ובקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו, אמר לה בשביל שבני אדם רגילין לבוא אצלי להראות את נגעיהם, בואי ואני אלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעין שלו, תהי יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו הקדוש ברוך הוא מעין בפני עצמו, [שיהא שותה ממנו], יבש המעין שלו יבש השער, אמרה לו אשתו ומה אם כל שער ושער ברא לו הקדוש ברוך הוא מעין בפני עצמו [שיהא שותה ממנו], אתה שאתה אדם, וכמה שערות יש בך, ובניך מתפרנסין על ידך, לא כל שכן שיזמין לך הקדוש ברוך הוא פרנסה, לפיכך לא הניחה אותו לצאת לחוצה לארץ. עכ"ל.
ומצאתי בשו"ת בית שערים או"ח סי' רצ"ד שכבר העיר דאולי אשה מראה מראותיה לאשה כהנת כדמוכח התם.
יצחק רוט