Fwd: תקבולת לעומת טעמים בשירת בלק

[צבי שביט‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Aharon Gal <gal...@aol.com>
‪Date: יום א׳, 20 ביוני 2021 ב-17:29‬
‪Subject: תקבולת לעומת טעמים בשירת בלק‬
To: Aharon Gal <gal...@aol.com>

מעניין לראות בשירת בלק את ההבדלים בין התקבולת לפיסוק הטעמים:

הטעמים: ״מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ / מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם.״

תקבולת: ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק / מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם.״

בשירתו ״יעקב״ ו״ישראל״ מופיעים בשתי צלעות שונות כמו:

״לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֨וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב / וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל״

״מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב / מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל״

״כִּ֤י לֹא־נַ֨חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב / וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל״

שכן המילה ״ישראל״ היא מקבילתה של ״יעקב״. 

אך במשפט הבא:

״כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל / מַה־פָּ֖עַל אֵֽל:״

״יעקב״ ו״ישראל״ מופיעות באותו צד של המשוואה.

מדוע שתי מלים מקבילות באותה צלע?

מבנה תקבולת המתבקש הוא:

״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב / וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל:״

וכן גם:

״הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם / וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א״.

״ארי״ במקרא״ הוא מקבילו של ״לביא״, ולכן כל אחד מהם הוא בצלע אחרת בתקבולת.

כמו גם במקומות אחרים במקרא:

״שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה / וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ״ (יואל א:ו)

וגם

״שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא / יִשְׁאַ֨ג כַּכְּפִירִ֤ים״ (ישיעהו ה:כט)

אולם:

״כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא / מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ״

הייתי מצפה לעקביות, ושהתקבולת תהיה:

״כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י / וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ״

כי מה הטעם לציין שני עצמים זהים באותה צלע? 

ואכן תרגום ירושלמי מתרגם כתקבולת:

״כְּאַרְיָא שַׁרְיָן , וּכְאַרְיוּתָא מִתְגַבְּרִין״

שבוע טוב,

אהרן

--

צבי שביט (שטרן)

050-5918412

בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il

בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il

בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il