שלום רב,א. בהמשך למובא למטה, מצו"ב שלושה מאמרים של הרב רפפורט שליט"א על התכלת,וכמה קישורים:
- בערך ויקיפדיה: "חידוש מצוות התכלת" יש הפניות רבות וחשובות (כגון למאמר הרב יהודה ראק כאן הטלת תכלת בציצית)
- מאמרים נוספים כאן.
- מאמר פרופ' הנשקה הי"ו כאן (ראו בהערה 3 מדגם מפוסקי דורנו בנושא מניין החוטים)
ב. בנוסף, רציתי להפנות את תשומת הלב לרב שמואל נדל שליט"א, שבעבר פורסמה דעתו החיובית כלפי חידוש התכלת (ראה למשל כאן), ואילו בשיעורו ביום העיון השנתי של מטמוני ארץ מחודש אב תשע"ח (קישור לצפייה בהקלטה; קישור לתמליל), הסביר מדוע איננו מטיל תכלת, ופרס משנה פילוסופית-הלכתית מפתיעה (שאולי יהיה מי שיגדיר אותה "גלותית", ומי שיגדיר אותה "רפורמית").כט"ס,אפ"רכך רשום ברשימותיי, מימי לימודיי אצל מו"ר הר"ש רפפורט שליט"א בישיבת שבות ישראל:זו לשון האדמו"ר מראדזין: "מאמר פתיל תכלת", פרט שישי, "ג' ספרי התכלת" עמ' קל"ט:
רהטא דסוגית הש"ס כוותיה ועכ"פ ליכא משמעות להיפך, והזוה"ק והמקובלים וודאי כוותיה - הכי נקטינן... ובשגם שהרמב"ם ראה מה שהשיגו עליו ופרש דבריו והמשיגים לא ראו תירוצו... וכס"מ מסכים לדבריו - נראה שיש לנהוג כרמב"ם. ובעמ' ק"מ-קמ"ג מוכיח שכן דעת הגר"א. ובעמ' קמ"ג: עכ"פ יש למשיגים מקום לסמוך, ומי שירצה לנהוג כראב"ד או כרש"י ותוס' לא הפסיד...
והראשון היחיד שפסק בעניין זה הלכה למעשה הוא הרמב"ם, ואין לדברי הראשונים האחרים מעמד שוה של "הוראה" (עי' דברות משה שבת; שו"ת משיב דבר חלק א סימן כד ד"ה אולם: בשעה שמשיבים הלכה למעשה באים לעומק הענין יותר ממה שבא הענין בדרך לימוד וגם סייעתא דשמיא עדיף בשעת מעשה... דתורה היוצא בשעת תשובה למעשה עדיף ומכוון יותר לאמת ממה שיוצא בדעת האדם בשעת הלימוד).
בתאריך יום ג׳, 13 בנוב׳ 2018 ב-10:41 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:שלום עליכם ועל כל ישראל,
מצטרף לדברי ר' אליהו.
אגב, הנה קישור לפרסומת קצרה ומעניינת על סרטון בנושא: "תכלת - זה לא שחור ולבן".
לגוף השאלה, נחלקו פוסקי דורנו בשאלה כיצד על יהודי אשכנז לנהוג בסוגיית מניין חוטי התכלת:
י"א כראב"ד (דומני שיש דיון על כך אצל הג"ר משה שטרנבוך שליט"א ב"הלכות הגר"א ומנהגיו") וי"א כרש"י ותוס', ומו"ר הג"ר שבתי רפפורט שליט"א הכריע כדעת הרמב"ם, "שכבר הורה זקן" - האדמו"ר מראדזין,
וכן מסתבר ע"פ ד' הרמ"א שבדבר שלא נהג בזמן הגלות - יש להכריע כרמב"ם (הנה מויקיטקסט: ואף על פי שלפעמים יש מחלוקת בגמרא ... לא אשגיח בזה ולא אבאר רק על פי דברי הרמב"ם שהן אליבא דהלכתא).
לגבי אופן הקשירה: רצוי לשלב בקשירה כמנהג תימן של 13 חוליות את מנהג 5 הקשרים שנהוג אצל יהודי אשכנז
(י"א בסדר ב,ג,ג,ה וי"א בסדר ג, ג, ג, ד, וכנלענ"ד).
כ"ט,
אפ"ר
בתאריך יום ג׳, 13 בנוב׳ 2018 ב-6:53 מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
אני מתפלא מאוד.
הלוא ברור הוא שהשואל שם תכלת ותשובת הרב נר"ו לא תניאנו מלשים תכלת.
הוא רק רוצה הדרכה אין כשאשכנזי משלב את התכלת עם הלבן.
על שאלה זו הוא לא קיבל תשובה וחבל
במאגר הרבנים שלכם יש הרבה שתולים תכלת בבגדיהם
ולאחד מהם היה להפנות שאלה זו.
אין ספק שהשואל ממשיך ללבוש תכלת
וימצא תשובה במקום אחר
אליהו
בתאריך יום ה׳, 8 בנוב׳ 2018 ב-6:10 מאת Yeshiva.org.il <AskR...@yeshiva.org.il>:
If you cannot see this email properly, please click here
אופן קשירת התכלת בציצית לאשכנזי
הרב משה ליב הכהן הלברשטטשאלות נוספות
שאלה:
שלום,
אני אשכנזי, אז ברצוני לדעת: לפי איזו שיטה עלי לנהוג כדי לקשור את התכלת שלי? ומדוע?
תשובה:
לדעת רוב הפוסקים אין להשתמש בתכלת כלל בימינו, משום שאין לנו מסורת בזה וזה עלול לגרום לטעות לדורות הבאים כאילו יש בזה מסורת, ומטעמים נוספים. (ערוה"ש סימן ט סעיף יב, קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב סימן ב, תשובות והנהגות ח"א סימן כט וח"ד סימן ה, אאמו"ר שליט"א בשם מורו ורבו הגרח"פ שיינברג זצ"ל שאין להשתמש בתכלת משום שזה עלול לגרום לטעות לדורות הבאים כאילו יש בזה מסורת ויביא לידי מכשול, וע"ע מראי מקומות נוספים בפסקי תשובות סימן ח הערה 2).
נחלקו הראשונים אם בזמן שהיה תכלת היה צריך להטיל שני חוטי לבן ושני חוטי תכלת או אחד תכלת ושלושה לבן, (ערוה"ש סימן ט סעיף ב), ובמ"ב (סימן ט ס"ק ז) מביא את דעת הט"ז שבזמן שהיה תכלת היה צריך להטיל שני חוטי לבן ושני חוטי תכלת, וכן משמע שמכריע להלכה הערוה"ש (שם), אולם נ"ל שאותם הנוהגים להטיל תכלת בציצית בימינו ע"פ רבותיהם כדוגמת חסידי ראדזין, מטילים רק חוט תכלת אחד, והוא החוט הארוך הסובב סביב האחרים.
אופן קשירת הציצית על פי מנהג האשכנזים, משחילים ארבעה חוטים דרך הנקב שבכנף בגד הציצית כאשר אחד מן הארבעה חוטין ארוך מהאחרים, ואז יש לנו שמונה חוטים ארבעה מכל צד, יקח את ארבעת החוטים מצד זה וארבעה חוטים מצד זה ויקשור שני פעמים זה על גב זה, יסובב את החוט הארוך סביב כל האחרים שבע כריכות ושוב יקשור פעמיים, יסובב את החוט הארוך שמונה כריכות ושוב יקשור פעמיים, יסובב את החוט הארוך אחד עשרה כריכות ושוב יקשור פעמיים, יסובב את החוט הארוך שלוש עשרה כריכות ושוב יקשור פעמיים, כאשר בסיכום יש חמשה קשרים כפולים וביניהם כריכות ע"פ המספרים הבאים 7 8 11 13, וכך יעשה לכל ארבעת הכנפות.
המשמעות של המספרים הוא דז' וח' הוא שם של י"ה, ואח"כ י"א שבצירוף הוא שם של הוי"ה, ואח"כ י"ג גימטריא אחד וזהו ה' אחד.
(שו"ע או"ח סימן יא סעיף יד, ומ"ב ס"ק ע).