חלוקה לקטגוריות
amichai gutgold
נראה שלכונלו מסכימים שחשוב לגבש מראה של דף וחלוקה קטגורית
אני לא כל כך מסכים לרעיון של דן שכל אחד יגדיר קטגוריה משלו. אין מה
לעשות, קטגוריה היא משהו חיצוני שצריך להתיישר ולהדחק לתוכו.
מהם זרמי או כיווני הפרשנות המרכזיים?
פשט והסבר המילים
פרוש ספרותי (משהו דומה)
מדרשים ואגדתות
פרשני המקרא הראשונים
פרשני המקרא האחרונים
פרשנות חסידית
פרשנות קבלית
גמטריא ומשחקי מילים למינם (ניתן להגדיר את זה "צפונות" או משהו כזה)
וורטים (פשטות המתחדשים בכל יום?)
עוד רעיונות וקטגוריות??? אם למשהו יש, נא להוסיף
צריך לזכור גם שבערכים הנוגעים לפסוק הבודד לא כל כך נמצא הסבר ספרותי
(שלרוב מתייחס לפרשיה), ובערך העוסק בפרשיות שלמות לא כל כך רלוונטי לדבר
על "צפונות" והסבר מילים.
לכן, צריך לפרוט את הקטגוריות לפרוטות, ולראות האם הן עוזרות לנו להגדיר
ולכוון את הכותבים לכתיבה המתבקשת בסוגי ערכים שונים. וכן, לכמה ערכים
ברצוננו לצמצם בסופו של דבר
עוד 2 הערות:
1. כמי שמאד שואף לסדר בעניין זה, אני תוהה האם אנחנו רוצים לעשות דף לכל
צבר מסוים של קטגוריות, כלומר שכל ערך יהיה מורכב ממס' דפים (חוץ מדף
השיחה וכו'), או לחלופין הכל על אותו הדף. או שמא אופציית ביניים שבה
הוורטים לא יוצגו על הדף, ולמשתמש תהיה אופציה להוסיף אותם לדף? שאלה זו
נראית לי תלויה בעומס שיהיה על הדפים, ואולי אפשר להתעסק בה מאוחר יותר.
(מתניה, האם אפשר לשחק עם הפורמטים ברמה זו לאחר שכבר קיימים ערכים?)
2. רגע של סמנטיקה - חשבתי אולי לקרוא לדף השיחה משהו בסגנון "הכנס לבית
המדרש" או משהו כזה, שיבהיר שאין מדובר ב"תגובה" (=טוקבק), אלא בדיון
פתוח, בית מדרשי.
זהו (במבטא רב מוישה)
atara hoffman
אני חושב שעדיף להיצמד למספר קטגוריות מוגבלות כמו שהציע גדעון אלא שחלק
מהקטגרויות יהיו כלליות כך שלדוג', גם פיתוח חסידי וגם פיתוח ספרותי
יוכלו להיכלל שם. רשימה של קטגרויות כמו שהציע עמיחי נראית לי סבוכה
מידי.
ספי.
Dan Aran
צריך לשים לב שלא לכל קטגוריה יהיה כיתוב ולכן אין סיבה לשים לינק לשם
מה שאומר שרק עם התווסף הרעיון יתווסף הלינק לראש העמוד ולכן לא צפוי עומס רב ובלבול
הדף שאחראי על העריכה יחייב את הכותב לבחור קטגוריה ממאגר קטגוריות או שיציע לכותב לבקש אישור על קטגוריה חדשה
בכלל אני חושב שהמערכת צריכה לנהל דו שיח קצר עם כל כותב
מה אופי הכתיבה תגובה או תמיכה
נושא חדש וכו
ואחר כך לממשק את זה נכון בדף
לגבי הנושא של דף אחד או מספר דפים
אני בעד דף אחד
ככה זה גם בוויקיפדיה וגם ב
answers.com
זה נראה לכם מוזר אבל משמשים רגילים
שאינם חיות אינטרנט
מעדיפים למצוא הכל באותו דף בלי צורך לללנק מפה לשם
בנוסף
ניתן להדפיס את כל החומר הרלוונטי בלי בעיה
ניתן לקרוא באתר גם מתוך פלאפון או מחשב כף יד
דבר שיהיה נפוץ מאוד תוך מספר קטן של שנים
בברכת והיו לאחדים בידך
דן
נריה קליין
תמיד 'הפשט הפשוט'.
אולי כדאי להוסיף אותם ל'ספרותיים' ולעשות קטגוריה של 'פירושים לשוניים
וספרותיים [חדשים?]'.
'פרשנות קבלית' נשמעת לי מעט בעייתית.
הפירושים הקבליים עצמם לא כתובים 'כפשטם' בכתבי הקבלה עצמם, ובעצם אי
אפשר להבינם כפשטם (יש שיחלקו, אבל ודאי שציבור גדול מאוד לא יאהב את
הרעיון). כתיבת פירוש קבלי 'כפשוטו' לא תתרום לקורא מידע, לדעתי. אלא אם
פשוט נעתיק את המקור מילולית וניתן לקורא להחליט לבד האם הוא מבין או
לא...
On Mar 28, 10:00 am, "Dan Aran" <dans...@gmail.com> wrote:
> אני בגדול בעד הרשימה של עמיחי
>
> צריך לשים לב שלא לכל קטגוריה יהיה כיתוב ולכן אין סיבה לשים לינק לשם
> מה שאומר שרק עם התווסף הרעיון יתווסף הלינק לראש העמוד ולכן לא צפוי עומס רב
> ובלבול
>
> הדף שאחראי על העריכה יחייב את הכותב לבחור קטגוריה ממאגר קטגוריות או שיציע
> לכותב לבקש אישור על קטגוריה חדשה
>
> בכלל אני חושב שהמערכת צריכה לנהל דו שיח קצר עם כל כותב
> מה אופי הכתיבה תגובה או תמיכה
> נושא חדש וכו
> ואחר כך לממשק את זה נכון בדף
>
> לגבי הנושא של דף אחד או מספר דפים
> אני בעד דף אחד
> ככה זה גם בוויקיפדיה וגם ב
> answers.com
>
> זה נראה לכם מוזר אבל משמשים רגילים
> שאינם חיות אינטרנט
> מעדיפים למצוא הכל באותו דף בלי צורך לללנק מפה לשם
>
> בנוסף
> ניתן להדפיס את כל החומר הרלוונטי בלי בעיה
> ניתן לקרוא באתר גם מתוך פלאפון או מחשב כף יד
> דבר שיהיה נפוץ מאוד תוך מספר קטן של שנים
>
> בברכת והיו לאחדים בידך
>
> דן
>
> On 3/28/07, atara hoffman <atara...@gmail.com> wrote:
>
>
>
>
>
> > בס"ד
> > אני חושב שעדיף להיצמד למספר קטגוריות מוגבלות כמו שהציע גדעון אלא שחלק
> > מהקטגרויות יהיו כלליות כך שלדוג', גם פיתוח חסידי וגם פיתוח ספרותי
> > יוכלו להיכלל שם. רשימה של קטגרויות כמו שהציע עמיחי נראית לי סבוכה
> > מידי.
> > ספי.- Hide quoted text -
>
> - Show quoted text -
Dan Aran
ישנם פירושים לשוניים שקשה להכלילם תחת 'פשט ופירוש המילים', משום שהם לא
תמיד 'הפשט הפשוט'.
אולי כדאי להוסיף אותם ל'ספרותיים' ולעשות קטגוריה של 'פירושים לשוניים
וספרותיים [חדשים?]'.
'פרשנות קבלית' נשמעת לי מעט בעייתית.
הפירושים הקבליים עצמם לא כתובים 'כפשטם' בכתבי הקבלה עצמם, ובעצם אי
אפשר להבינם כפשטם (יש שיחלקו, אבל ודאי שציבור גדול מאוד לא יאהב את
הרעיון). כתיבת פירוש קבלי 'כפשוטו' לא תתרום לקורא מידע, לדעתי. אלא אם
פשוט נעתיק את המקור מילולית וניתן לקורא להחליט לבד האם הוא מבין או
לא...
נריה קליין
איש 'הר המור' או כמעט כל חרדי שקורא מדרש, יבין אותו כפשוטו, ויאמר שהוא
הבין אותו. אני, כלומד תנ"ך מסוג אחר, ודאי אגיד שהוא לא הבין כלום.
כך גם אפילו בפשט. אני ישבתי עכשיו שנתיים ולמדתי את ספר יהושע בעיון (אל
תבנו עלי יותר מדי, אבל אולי אני אקח את יהושע על עצמי). ומניסיון - כמעט
כל פירוש חדש או לא חדש שאני רואה, קשה לי מכל מיני סיבות שאני מכיר רק
לאחר הרבה עיון. אז מה נעשה עם כל זה? שום פשט שייכתב לא יוכל להיות
סביר. אלא שבפשט ניתן יהיה לערוך דיון על הפירוש, ע"י טענות פשטיות.
אבל מה עם קבלה? לגבי אני יכול לומר, למשל, שכל מילה שמישהו יכתוב
בפירושי קבלה אני לא אקבל, ואגיד שזה ודאי שטויות, אלא אם הכותב מילא
כריסו בש"ס ופוסקים - דבר שלא סביר במחוזותינו.
אז אני חוזר על שאלתי לגבי קבלה...
On Mar 29, 2:11 pm, "Dan Aran" <dans...@gmail.com> wrote:
> אני מניח שאנשים לא ממש נהנים לשבת ולהעתיק ספרים
> מי שכותב משהו- סימן שהוא הבין אותו והוא רוצה לשתף בו את כולם
>
> > > - Show quoted text -- Hide quoted text -
amichai gutgold
אתה למעשה חוזר במידה רבה לשאלת היסוד של הפרויקט - כיצד מאפשרים רוחב
פרשני עם מיעוט שטויות אינפנטיליות?
הרעיון הכללי היה כאמור לאפשר מרחב פרשנויות כמעט לא מצונזר לצד דיון
פעיל שיאפשר הגדרה ודיון.
תתפלא, אבל החתירה לאמת ויושר אינטלקטואלי אינה נכס בלעדי של ישיבת הר
עציון, וגם הר המורניק או חרדי מנסה להבין מה שהוא לומד בצורה מעמיקה,
ואם הפירוש השטחי של המדרש לא יסתדר לו הוא ינסה לפעול באופן יצירתי
ולפתור את הבעיה (גדולי הדורות האחרונים היו במידה זו או אחרת חרדים
בחלקם, ונראה לי שהם הסתדרו יפה).
כך גם בנושא פירושים קבליים, אם מישהו יכתוב פירוש על בסיס הזוהר או ספרי
קבלה אחרים, לא נסתפק ב"בקבלה כתוב ש..." "הזוהר הקדוש אומר ש..." ללא
נימוק, הפניה, ולפחות ציטוט קצר בצידו. אין ספק ש"חינוך" הכותבים שלנו
לכתיבה מסודרת ולצד הוכחות היא הכרחית ומשימה ראשונית שעלינו להשיג. אסור
לנו לקבל הפניות ל"ספרים הקדושים" וכו'.
אין ספק שאחרי כל זה, אם אחבב 10% מהפרושים המופיעים בערך מסויים, זו
יהיה נס קטן, אבל מה לעשות, אם היינו רוצים לראות באתר רק מה שחביב
בענינו, היינו יכולים להסתפק בVBM או ב"דף קשר". זו אינה המטרה.\
"את והב בסופה..." (והמדרש ידוע)
עמיחי
נריה קליין
אני בעניינים של תנ"ך סומך לפעמים יותר על חרדים מאשר על גושניקים (מהר
המורניקים אני לא מצפה להרבה לאחר נסיון מר אחד, אבל זה נושא לדיון
אחר...)
מה שאתה אומר נשמע הגיוני. אבל בנוגע לקבלה אני לא חושב שמדובר באותו
הדבר. מדרש אפשר לנסות להבין. אבל קבלה, לפחות על פי רוב הדעות ביהדות,
לא.