<חידה 475>
לְצִדּוֹ שֶׁל אָחִי – הָיִיתִי שׁוֹפֵט,
וּמַעֲשֵׂי שְׁנֵינוּ – לֹא הָיוּ לְמוֹפֵת.
אַךְ בֵּנִי מֻנָּה – לִמְשׁוֹרֵר בָּכִיר,
בְּעֵת שֶׁאֲרוֹן – עָלָה אֶל הָעִיר.
בִּדְרוֹם הָאָרֶץ – הָיָה מְקוֹמִי,
וְלַשֵּׁנִי מִתְּרֵיסַר – שֵׁם כִּשְׁמִי.
מִי אֲנִי?
🕵
<חידה 473> הפתרון: הוהם מלך חברון
כְּשֶׁאֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים – הִסְכִּימוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד,
> גבעון לישראל. "וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים".
הַיְּרוּשַׁלְמִי הִצִּיעַ – לְהַכּוֹת בָּהֶם וּלְאַבֵּד.
> מלך ירושלים הציע לו ולמלכים להכות בגבעונים.
הַזָּרִים הִפְתִּיעוּנוּ – בְּעוֹדֵנוּ חוֹנִים,
> ישראל תקפו את המלכים בהפצעה.
וּבִזְמַן שֶׁרְדָפוּנוּ – נִסְקַלְנוּ בַּאֲבָנִים.
> "וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת".