<חידה 389>
לְאֶחָד מִשִּׁבְעָה – אֲזַמֵּר בְּשִׁירָה,
וְאֶת מִי שֶׁנְּתָנוֹ – אֲהַלֵּל בְּזִמְרָה.
תְּפִלָּתִי שֶׁהָרְשָׁעִים – יִפְּלוּ לְמַשְׁבֵּר,
וּלְהַצְלָחַת הַצַּדִּיק – אֲנִי מְשַׂבֵּר.
אֶשְׁתַּמֵּשׁ לְמָשָׁל – בִּשְׁנֵי עֵצִים,
בְּאָמְרִי כִּי הַטּוֹב – יֵלֵךְ וְיַעֲצִים.
מִי אֲנִי?
🕵
<חידה 388> הפתרון: זית
סִמַּנְתִּי רְוָחָה – אַחַר אָסוֹן נוֹרָא,
> עלה זית שהביאה היונה אחר המבול ביטא רווחה.
וּבְבֵית הָאֱ־לֹהִים – הֵבֵאתִי לְאוֹרָה.
> הדליקו משמן הזית את המנורה במשכן ובמקדש.
סֵרַבְתִּי לָנוּעַ – בְּמָשָׁל מְצַעֵר,
> במשל יותם תהה הזית: "...וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?!".
וְרַעֲנָן נִזְכַּרְתִּי – בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל אַחֵר.
> בתהלים: "וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱ־לֹהִים".
חִנָּם קִבְּלוּנִי – בְּנֵי עַם הַסְּגֻלָּה,
> עם הסגולה, בכניסתו ארצה – "זֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ".
וּשְׁנַיִם מִבָּנַי – הִקִּיפוּ אֶת הַגֻּלָּה.
> בזכריה: "וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ".
יישר כוח לכל הפותרים! 🫒 🫒 🫒
* מקורות: בראשית ח; שמות כז; דברים, ו; שופטים ט; תהלים נב; זכריה ד.