חידה לפרשה הקודמת:
לפרשת בהעלתך
<חידה 464>
אֱ־לוֹהֵי עַמִּי – מֻזְכָּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָבִי,
וּבַיּוֹם הָעֲשִׂירִי – הֵבֵאתִי אֶת קָרְבָּנִי.
בַּצַּד הַצְּפוֹנִי – אֶת אֲנָשַׁי הוֹבַלְתִּי,
וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה – עִם שִׁבְטִי אָסַפְתִּי.
שְׁתֵּי קְבוּצוֹת – יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ אִתִּי,
אַף שֶׁאֶחָד מֵהֶם – אֵינוֹ מֵאֵם מִשְׁפַּחְתִּי.
מִי אֲנִי?
🕵
<חידה 463> הפתרון: המלכה בסיפור בלשאצר
מְסִבָּה אִרְגֵּן – הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן,
> בלשאצר, אחרון מלכי בבל.
וּבִכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף – עוֹרֵר חָרוֹן.
> חרון אף ה' על שימוש בכלי המקדש.
מַרְאֶה לֹא טִבְעִי – הִרְעִיד אֶת גּוּפוֹ,
> הזדעזע גופו כשראה יד כותבת מילים באוויר.
וְכֻלָּם כָּשְׁלוּ – בְּהַשְׁקָטַת רוּחוֹ.
> יועציו לא הצליחו לפתור לו משמעות הכתוב.
אָז הִזְכַּרְתִּי – אִישׁ חָכָם וּמְיֻחָד,