לפרשת וילך <חידה 492>

[עומר פדור‎]

לפרשת וילך

<חידה 492>
בָּאתִי לָעוֹלָם – מַמָּשׁ לִקְרַאת הַסּוֹף,
וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַגִּיעַ – אֶת כֻּלָּם אֶאֱסֹף.
אֲבַקֵּר אֶת הָעָם – בַּחֲלוֹף כַּמָּה שָׁנִים,
לְהַכְנִיס יִרְאַת ה' – בְּעִקָּר אֶל הַבָּנִים.
לְעוֹלָם לֹא אַפְלֶה – בֵּין גְּבָרִים לְנָשִׁים,
וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא זְמַנִּי – בָּתֵּי הַקֶּבַע נְטוּשִׁים.
מִי אֲנִי?
🕵‍♀

<חידה 491> הפתרון: חוטב עצים

הָעוֹסֵק בִּמְלַאכְתִּי – בְּלִי לְהִזָּהֵר,
> חוטב עצים שהביא למוות בשוגג.

מַחֲסֶה חִישׁ יִמָּצֵא – לְבַל יִדָּקֵר.
> גולה לעיר מקלט להינצל גואל הדם.

וּכְשֶׁכֻּלָּם נֶעֶמְדוּ – לַעֲבֹר בַּבְּרִית,
> "נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית".

גַּם אֲנִי הֻזְכַּרְתִּי – כִּמְעַט בָּאַחֲרִית.
> לקראת הסוף: "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ...".

וְאַחֲרֵי שֶׁרַמָּאִים – חָשְׁשׁוּ לְחַיֵּיהֶם,
> הגבעונים הערימו כי חששו מישראל.

אֶת מִקְצוֹעִי קִבְּלוּ – עַד סוֹף יְמֵיהֶם.
>"וַיִּתְּנֵם... חֹטְבֵי עֵצִים... עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

יישר כוח לכל הפותרים! 🪓 🪓 🪓

* מקור: דברים, יט; כט; יהושע, ט.